Page 341 - 22322
P. 341
שומרי הערים |341
"ראיתי! מובן שראיתי .אבל "...שיימוס נותן למילים לגווע ומטלטל
את ראשו מצד לצד .פניו אומללות ,הקמטים חרוצים בהן כמו מסכה
דוממת של כאב" .לא העליתי על דעתי ששומר אמיתי יגיע אחרי כל
השנים האלו .ובוודאי שלא דמיינתי… שומרת אישה .מעומק לבי,
עלמתי ,אני מתנצל".
הבנה פתאומית נחה עליי ,ואני נאבק שוב בדחף להכות את האיש
הזה" .דולין פחדה מכך שתדע ",אני אומר ,ואז מביט באשלינג" .היא
הזהירה אותי שלא להטיל ספק באמונות שלך .אני חושב שהיא סברה
שהאמונות האלו מגינות עלייך ממנו ".בדיעבד ,אני גם חושד שדולין
השתדלה במיוחד לגרום למתנות שלה להיראות כאילו הגיעו מיצורי
הקסם של אשלינג .אבל אני לא מתכוון לבטא את החשד הזה.
"היא לא היתה היחידה ",אומר שיימוס .הוא מביט באשלינג.
"כשקילקני באה לספר לי עלייך ,כמה וכמה רוחות של מקומות קטנים
עמדו לצדה".
הגיוני .רוחות של מקומות קטנים עסוקות פחות ,קשובות יותר.
לאורך זמן ,יש סיכוי גדול יותר שהן יהיו אלו שיגלו את השומרת
שלהן .וכמובן ,אני עצמי חשבתי שסביר שדולין אינה היחידה שדואגת
לאשלינג ,לא כשהמקרר שלה התמלא מעצמו בכל מקום שבו היתה
באירלנד" .סירבתי להקשיב להן ",שיימוס ממשיך ,קולו רועד" .קונור
אמר שהאויבים מצאו דרך להשפיע אפילו על רוחות ערים".
"הייתי רוצה להחליף מילה עם הקונור הזה ",רוטן מת'יו.
"זו לא אשמתו .ולא אשמתן ".הוא נושף אוויר ,הבל פיו יוצר אדים
חמים באוויר הקר" .הייתי פחדן וגאוותן ,וסירבתי להאמין שרוחות
המקומות יודעות טוב ממני מי השומרת שלהן".
"ועכשיו גאלוויי תמות בגללך ",אני אומר ,עדיין כועס.
"לא ",אשלינג אומרת ,פניה החיוורות נחושות" .היא לא".
"עם זאת ",אני ממשיך ביובש" ,נראה שזה יום המזל שלך .נפטרת
מהחובה בדיוק בתקופה של דילים על חופשות סקי בשווייץ".
"לעולם לא אעזוב את אירלנד!" שיימוס מרים את קולו ואת מבטו
בבת אחת ,קולו מלא להט .אשלינג מביטה בו ,הבעה משונה בפניה.
הוא מסיט את מבטו במהירות וממשיך" .גם אם הערים לא ירצו בי עוד,
לא אעזוב".
