Page 343 - 22322
P. 343
שומרי הערים |343
כרגע ,האוניברסיטה ריקה ושוממת ,ואין בה נפש חיה ,אפילו לא ציוצי
ציפורים בין העצים" .איפה היא?" אשלינג לוחשת" .רוח העיר עצמה,
אני מתכוונת".
"היא לא קיימת עוד ".קולו של שיימוס נשבר ,והוא עוצם לרגע את
עיניו הכהות" .היא הפרה את הברית החשובה ביותר בין שומר לרוח
עיר .אבל כל עוד כותלי העיר עומדים ,את תוכלי להפיח בה חיים
מחדש".
אשלינג מביטה בו בספקנות ,ואני מרגיש כמותה" .בראניגן ",אומר
מת'יו" ,היא השומרת בדיוק יום וחצי".
"היא השומרת כל החיים שלה ".שיימוס משתופף לצד אשלינג
ומצמיד את ידיה אל המדרכות המרוצפות ,העתיקות" .אני יודע שכבר
השתמשת בקריאה".
"פעמיים ",אשלינג אומרת לו ,ומרי קל נשמע שוב בקולה ,תזכורת
לכך שאם שיימוס היה מקשיב לקילקני בפעם הראשונה ,לא היינו כאן.
חרטה נרשמת בקמטי פניו כמו ציור ,ואיתה רגש נוסף ,שניכר למרות
שהוא מנסה להסתיר אותו .קנאה.
"על פי העדויות ההיסטוריות ,הפחת חיים בעיר גוועת מאוד דומה
לקריאה ",הוא אומר לאחר רגע" .תחשבי על העיר .תדמייני אותה —
את האדריכלות ,האנשים ,התרבות ,המוזיקה ...כל מה שאת אוהבת
בה .אל תחשבי על הדמות שראית — את לא יכולה להחזיר אותה.
תני לעיר לבנות את עצמה מחדש דרך הדמיון והזיכרונות שלך .ואז
תקראי לה".
"היא תשמע?" אשלינג שואלת .קולה מהוסס כעת ,חסר ביטחון.
"אם היא תשמע מישהו ,זה אותך".
אשלינג מהנהנת ,פניה חיוורות .ידיה נלחצות בכוח אל אבני
המדרכה העתיקות ,והיא עוצמת את עיניה .קמטים קטנים מופיעים
במצחה כשהיא מתרכזת .לרגע אוחזת בי בהלה כשאני חושב שהיא
שוקעת לתוך המדרכה ,אבל במבט נוסף נדמה לי שהיא מרחפת מעליה.
הדקות חולפות .פניה מתחילות להאדים ,ונשימות מאומצות מטלטלות
את גופה בפרצים קצרים ומקוטעים.
"היא תצליח?" אני שואל את שיימוס בשקט.
הוא נד בראשו לאות שאינו יודע .מת'יו ואני מביטים זה בזה ,חסרי
