Page 344 - 22322
P. 344
344רותם ברוכין|
אונים .אם זו היתה קריאה רגילה ,היינו יכולים לעזור .אבל אשלינג
מנסה להקים לתחייה עיר מתוך חוויות וזיכרונות שנצברו במשך כל
שנות חייה .מת'יו ואני מעולם לא עשינו את מה שהיא מנסה לעשות,
ואנחנו חוששים שהמעט שנוכל לתת לה רק יפריע.
ההתנשמויות של אשלינג נעשות חדות וכבדות יותר .חריצים
מתחילים להיווצר באבני הריצוף סביב אצבעותיה ,כאילו המדרכה
לא מסוגלת לשאת את משקל ידיה .כשאני מביט בה ,נדמה לי לרגע
שגופה נעשה שקוף לחלוטין ,כאילו היא אוויר ,ורגע לאחר מכן ,כהה
ומוצק כאילו היא חלק מן הרחובות האפורים או הבניינים העתיקים.
אפילו השמלה הירוקה שלה מאפירהׂ .שערה מרחף ומתנופף סביבה
כאילו כוח המשיכה חדל להשפיע עליו ,והאדום הלוהב שלו הולך
ומכחיל לצבע השמים .עפעפיה מתרוממים ,אך לא עיניה הירוקות הן
שמביטות בנו ,אלא עיניים זרות ,שאלפי צבעים מתחלפים באישוניהן,
בוהקים ובהירים מכדי שנוכל להביט בהם .הפחד ממלא אותי ,ואני
מושיט יד לגעת בידה ,בלי לחשוב .שיימוס שולח את ידו לעצור אותי
רגע מאוחר מדי — ידיה של אשלינג לוהטות ,בוערות כמו אש .אני
זועק בכאב ומושך את ידי לאחור .העור של פנים כף ידי שורף ,והוא
מתחיל להאדים.
"ניסיתי להזהיר אותך ",שיימוס אומר.
אני מצר את עיניי לעומתו" .מה קורה לה?"
"היא מתעלת את גאלוויי דרכה ",אומר שיימוס ונסוג לאחור" .זו
הדרך היחידה להחזיר אותה".
אני מתנגד לדחף לחבוט בו" .ומתי תכננת לספר לנו את זה בדיוק?"
"זה לא יפגע בה ",הוא עונה ,אבל מתחמק מעיניי.
תשובה חריפה עומדת על קצה לשוני ,אבל אז הכול נגמר ,הזוהר
דועך מעיניה של אשלינג ,הן נעצמות ,והיא קורסת לפנים לפני שאני
מספיק להגיב.
אבל ידיים אחרות קולטות את משקלה ,תומכות בכתפיה ומייצבות
אותה .שומרי ערים מכירים את פניהן הרבות של הערים שלהם ,אבל
אנחנו פגשנו רק גאלוויי אחת ,והאישה שכורעת מול אשלינג דומה לה
ואינה דומה לה .השינויים קלים — שערה כהה יותר ,העיניים בהירות
יותר .ויש עוד הבדלים ,פחות מוחשיים .אבל אני מרגיש אותם.
