Page 367 - 22322
P. 367
שומרי הערים |367
נכון?" היא מביטה בי בהבעה חתומה ,לא מסגירה דבר" .כשעלית על
מטוס ויצאת בפעם הראשונה בחייך מאירלנד ",אני ממשיך ,מתעקש.
"לא הרגשת חופשייה? זו לא היתה ההתרגשות הכי גדולה בחיים שלך?"
היא מושכת בכתפיה ,אבל הצבעים המתחלפים בעיניה נעלמים
בבת אחת ,כאילו כל הרוחות בתוכה נסוגו מפני דבריי" .שומרי ערים
רוצים חופש כי הם כבולים .זה טבע האדם ,או משהו".
"בדיוק ".אני חושב על כל מה שחנוך הראתה לי ,הרגעים המאושרים
ביותר בחיי .ואני חושב על הזמן שחלף כשצפיתי מעיניו של קין בכבילה
שלו לבני האדם ולמקומות ,כבילה שרק הדגישה את בדידותו וזרותו.
"ומה רוחות ערים רוצות?"
"שיחיו בהן אנשים .ושהם יהיו מאושרים ",היא עונה מיד ,כמו
בדקלום .אני לא מופתע .זה אחד הדברים הראשונים שאבא לימד אותי.
אמת אחת ,ברורה ,מפורשת .רוחות ערים הן כוח של טוב .הן רוצות
שנהיה מאושרים.
"ואם זה היה תלוי בהן ",אני ממשיך את קו המחשבה שלי" .אף פעם
לא היינו עוזבים".
היא מביטה בי ,עיניה מצומצמות ,ממתינה .אני ממשיך" ,לאורך
כל ההיסטוריה ,בכל פעם שבני אדם עזבו מקום יישוב ,נתנו לרוח שלו
לגווע ,הם עשו את זה בתקווה לשפר את חייהם ,לגלות משהו אחר,
טוב יותר .אבל בני אדם יוצרים את רוח המקום שהם חיים בו .היא
ההתגשמות שלהם ,כפי שהם המהות שלה .הדחף לחפש עולם חדש היה
חייב להיות חזק מספיק כדי להיאבק בתחושת השייכות למקום .אחרת
לא היינו עוזבים לעולם".
"הם עזבו כי לא היתה להם ברירה ",מייב עונה ,קולה חד" .לעתים
קרובות כי הוא עשה אותם אומללים .הוא חולל מלחמות ,אסונות
וקונפליקטים לאורך כל ההיסטוריה שלנו .הוא לא איזה דחף על־טבעי
בתוכנו שעוזר לנו להתנגד למשיכה של הרוחות ומאזן אותן .הוא פשוט
אדם נורא עם יותר מדי כוח".
"גם כשהחיים שלנו טובים ,אנחנו ממשיכים לטייל ,לגלות ,לחקור.
אנחנו מביטים אל האופק ,מתכננים את העתיד ,רוצים להתיישב בחלל,
בירח ובמאדים למרות שיש לנו מספיק עולם לחיות בו ".מחשבה נוספת
עולה על דעתי" .ובתקופות שהוא לא היה כאן ,כשהוא מת ועבר זמן
