Page 369 - 22322
P. 369

‫שומרי הערים ‪|369‬‬

‫"עוד לא נוצר כלא שיוכל להחזיק אותי‪ ,‬ילד‪ ",‬קין אומר‪ ,‬עיניו‬
‫המימיות מלאות בוז‪" .‬כפי שמעולם לא נוצר כלי הנשק שיוכל להרוג‬
‫אותי ולתת לי מנוחה נצחית‪ .‬הגוף הזה זקן‪ .‬אם תכלאו אותי‪ ,‬תקנו‬
‫לעצמכם כמה עשרות שנות שלווה‪ ,‬לא יותר‪ .‬ואז אבוא אליה‪ ,‬או אל‬
‫ילדיה‪ ".‬הוא מביט במייב ומגחך‪ .‬אני מאמין לו‪ .‬אנחנו לא יכולים לתת‬
‫לו לעשות את זה לכל הדורות הבאים‪ ,‬לילדים שלנו‪ .‬כבר עכשיו הוא‬
‫הגיע קרוב מדי‪ .‬כלא הוא לא תמיד חומות וסורגים‪ ,‬חנוך ממלמלת‬
‫במחשבותיי‪ .‬אני מביט בקליפות ההגנות הריקות על האדמה סביבנו‪,‬‬

            ‫וההבנה נוגעת בי‪" .‬ומה אם זה לא יהיה נשק?" אני שואל‪.‬‬
                          ‫הוא מביט בי באותה הבעה ריקה‪ ,‬עייפה‪.‬‬

‫"רוחות ערים אינן מתות מזקנה‪ ",‬אני ממשיך‪ ,‬ומחווה סביבי על‬
‫האדמה‪ ,‬על ההגנות הריקות סביבנו‪" .‬כשאתה לוקח את כוחן‪ ,‬גם אתה‬

                                                   ‫נשאר צעיר‪ .‬נכון?"‬
‫"ואתה מציע שייקח עוד מהכוח שלהן?" מייב שואלת ומעווה את‬

                                                                 ‫פניה‪.‬‬
      ‫"לא‪ .‬אני מציע שניתן לו את הכוח הזה‪ .‬שהן ייתנו לו אותו‪".‬‬

                ‫"ולמה שהן יעשו את זה בשבילו?" ממשיכה מייב‪.‬‬
‫"לא בשבילו‪ .‬בשבילנו‪ ,‬ובשביל היורשים שלנו‪ ,‬ובשבילן‪ ".‬אני‬
‫מביט בקין שוב‪" .‬אם מספיק הגנות יינתנו מרצון‪ ,‬באופן קבוע‪ ,‬לא‬
‫תצטרך עוד לגנוב את כוחן כדי לשרוד‪ .‬תוכל להתקיים‪ ,‬לחיות הרחק‬
‫מהאנושות‪ .‬לא תמות‪ ,‬אבל תזכה לשלווה‪ ,‬למנוחה‪ ,‬ותוכל להיות לבדך‪,‬‬

                                                       ‫הרחק מאיתנו‪".‬‬
‫מייב שותקת לרגע ארוך‪" .‬זה לא יעבוד‪ .‬גם אם נקיף אותו בהגנות‪,‬‬

                    ‫הוא יגנוב את כוחן‪ ,‬יפרוץ את הכלא שלו ויימלט‪".‬‬
‫"לא‪ ,‬הוא לא‪ .‬כי זה לא יהיה כלא‪ ".‬אני מביט שוב בקין‪" .‬שום דבר‬
‫לא ייתן לך את החופש שאתה מבקש‪ .‬גם לא אנחנו‪ .‬אבל אנחנו יכולים‬

                             ‫להבטיח להניח לך ולעזוב אותך לנפשך‪".‬‬
‫"כלא הוא כלא‪ ,‬גם אם אין בו חומות וסורגים‪ ",‬קין אומר‪ ,‬וקולו‬
‫מהדהד את דבריה של חנוך‪ ,‬הנצבעים כעת בלעג ובכאב‪" .‬אתה מבקש‬

                                ‫ממני לכלוא את עצמי מרצון‪ ,‬כמוכם‪".‬‬
‫"אני מבקש ממך לבחור לחיות במקום אחד‪ ",‬אני עונה‪" .‬כפי‬

                       ‫שאנחנו חיינו מאז שבנית את העיר הראשונה‪".‬‬
   364   365   366   367   368   369   370   371   372   373   374