Page 370 - 22322
P. 370
370רותם ברוכין|
"אתם לא מכירים דרך אחרת ".אצבעותיו הגרומות חופרות בחול,
כאילו מבקשות לחפור מטה ,אל עולם ישן.
"גם אתה לא ",אני אומר" .ניסית פעם לא לברוח?"
הוא מביט בי מהקרקע ,עיניו עכורות ,ושותק.
השתיקה מתארכת ,ואז מייב נאנחת" .אני אעזור ",היא אומרת.
שנינו מביטים בה — אני בפליאה ,וקין במה שנראה כמו זעזוע .היא
ממשיכה" .אירלנד תשלח אליך הגנות ,כמה שנוכל לספק".
אני מהנהן" .כולם יעזרו .כל רוחות הערים ,כל השומרים ".אני
מקווה לפחות.
אני רואה את הפחד מהסקילה בעיניו" .אבל למה?" הוא שואל בקול
רפה .הוא באמת לא מבין.
"אל תמעיט בערכן של רוחות מקומות .הן טובות יותר מבני אדם",
אני אומר.
"האמירה הזאת שקרית .רוחות טובות כמו האנשים הטובים ביותר
שבתוכן ורעות כמו הרעים ביותר ".הוא נאנח ועוצם את עיניו שוב.
מייב ואני ממתינים ,שותקים" .אני לא יודע אם זה יספיק ",הוא לוחש
לבסוף.
"אם המקום הזה יספיק כדי לקיים אותך פיזית? או אם תצליח
למצוא בו שקט ושלווה?" אני שואל.
הוא לא מגיב .שתי התשובות נכונות ,אני מנחש" .זו תהיה ההזדמנות
היחידה שלך ",מייב מזהירה ,כעסן של מאות ערים מנוצלות מהדהד
בקולה" .אם תשתמש בהגנות שלנו כדי לברוח ,אנחנו נדע ,ואתה לא
תקבל עוד הזדמנות".
לבסוף ,לאחר רגע ארוך ,הוא מהנהן" .אני מבין ",הוא אומר" .ואני
מקבל את ההצעה שלכם".
הרוחות שוקטות מאחורי עיניה של מייב ,ולרגע רק עיניים חומות
כעיניי מביטות בי" .זה עדיין יהיה כלא ",היא אומרת" .מישהו יהיה
חייב לשמור עליו".
קולה של אמי לוחש באוזני ,ואני מבין סוף־סוף את הפתרון
המושלם ,היחיד .דמעות חונקות את גרוני" .מישהי תשמור ",אני לוחש.
אני פורש את כף ידי ,וחלקיקי אבק מתאספים לתוכה .לאחר רגע אני
מחזיק בידי אבן מאנדרטת עוצבת הפלדה ,החלק היחיד מימית שלא
