Page 378 - 22322
P. 378
378רותם ברוכין|
סוף מסתובב והולך בעקבות מייב אל החוף .ההסכם שלנו נראה לי
כמו הפשרה הטובה ביותר ,אבל משמעותה של פשרה היא שאף אחד
מהצדדים לא קיבל בדיוק את שרצה .למרבה זוועתי ,אני עדיין מזדהה
עם קין הרבה יותר משהייתי רוצה ,למרות המעשים הנוראים שלו .אבל
זה לא משנה .הוא מוכן לנסות ,וגם אנחנו.
מייב מושכת בכתפיה" .התכוונתי למה שאמרתי .אם הוא יברח ,הוא
יתחרט על זה".
חיוך עייף מושך בשפתיי .לרגע אני רואה בה את עצמי — את מרי
הנעורים ,את הוודאות המוחלטת שאצליח לעשות כל דבר אם אהיה
עקשן מספיק ,אפילו ללחום בישות על־טבעית עתיקה יותר מכולנו.
אפילו לברוח מהמדינה שלי .הכאב שלא הרשיתי לעצמי לחוש בשעות
האחרונות מחלחל שוב פנימה .אני מסיט את מבטי ממנה ,עיניי צורבות.
קין הציע לי חיים איתן ,עם אשלינג ועם הבת שלי .החלום כואב יותר
בגלל שוויתרתי עליו.
מראה ההריסות סביבנו מהווה ניגוד חד כל כך ליופי ולחיים שהיו
ימית רק לפני כמה רגעים ,וגם הוא מכאיב לי .כמובן ,ימית היתה בדיוק
במצב הזה יותר משלושים שנה ,ומה שראיתי היה רק חזיון תעתועים.
ובכל זאת ,היא היתה כאן .ראיתי אותה בעיניי שלי ,דיברתי איתה .לרגע
היתה לי אמא ,וברגע הבא שוב נעשיתי יתום.
האונייה של מייב לא שרדה ,אבל סירת מפרש ,גדולה מעט יותר
מסירת ההצלה של ספרטה ,מחכה לנו על שפת המים .מתנה מימית,
כנראה .אני חולץ את נעליי היבשות־למחצה ומפשיל את מכנסיי .מייב
לא טורחת .היא מותחת את המפרש ביד מיומנת ,ואני מביט בו בספקנות.
"אני מקווה שאת לא מתכוונת לשוט בדבר הזה עד אירלנד".
היא צוחקת" .אני אחזור כמו שבאתי .שיט עד קפריסין ,ואז טיסה
חד־פעמית של אייר־לינגוס מקפריסין לדבלין .בחיים לא ראיתי טייס
כל כך מבולבל".
אני מביט מזרחה וצפונה ,לעבר ישראל" .את יכולה לתת לנו טרמפ
בדרך?"
מייב עוקבת אחרי מבטי ,ולראשונה נראית נבוכה" .אני ...מעדיפה
שלא ",היא אומרת.
אני בוהה בה ,לבי הולם בהדהוד של החשש והכמיהה שאני שומע
