Page 380 - 22322
P. 380
380רותם ברוכין|
אצלך את ההגנות של רעננה או פתח תקווה? היא רוטנת .אני לא חזקה
בטכנולוגיה.
אבל את יכולה לעזור?
אולי .שים יד במים.
אני לא בטוח איך זה יעזור ,אבל עושה את זה ,ומרגיש את הריכוז
שלה במים סביבי .גל שוטף אותי עד לכתפי ,וחפץ קטן נדחף אל בין
אצבעותיי" .יפו ,הוא שחה בכל כך הרבה מי מלח שאין סיכוי ש —"
"היי! מצאת אותו!" מייב רצה אליי ,לוקחת את הטלפון ומתחילה
מיד לפרק אותו לגורמים בעזרת סיכה שהיא שולפת משערה.
אני מקמט את מצחי" .את מבינה בטלפונים?"
היא מגלגלת את עיניה" .אני טינאייג'רית .מה אתה חושב?"
היא עובדת מהר וביעילות ,שוטפת כל חלק שהיא מפרקת בעזרת
מים נקיים מבקבוקי מים עם לוגו של טמפו שמצאה על הסירה .אחר
כך היא משתמשת בחלק יבש של המפרש כדי לייבש את החלקים אחד
אחד ,ותוך שעה היא מרכיבה את הטלפון מחדש.
הוא נדלק.
מייב מעבירה לי את הטלפון ,הבעה זחוחה על פניה .אני מחייך,
אבל החיוך נעלם כשאני מגלה מעל מאה שיחות שלא נענו .בזמן שאני
מחפש ביניהן את המספר שאני מאמין שהוא של אשלינג ,הטלפון
מצלצל שוב ,ואני עונה מיד.
"אשלינג?"
"יונתן!" הקול רדוף ועייף וחרד ,ובכל זאת אני לא יכול לטעות בו.
אפילו אחרי כל הזמן הזה ,הגעגועים שוטפים אותי כמו גל ,ולרגע אני
פשוט נאלם ,אבל אשלינג כבר ממשיכה" .מייב —"
"אני כאן ,אמא!" מייב לוקחת ממני את הטלפון ומפעילה שיחת
וידיאו" .הכול בסדר .שנינו בסדר".
"מייב! תודה לאלה!" יש השתהות קלה ,ואחריה פניה של אשלינג
מופיעות .אני מביט בה לרגע ארוך ,משווה את האדם שמול עיניי לאדם
שצרוב בזיכרוני מעל עשור .אותן עיניים ירוקות ,אותו שיער אדמוני
פרוע ,אותן שמלות מבד דקיק ,אותם קווי דאגה במצחה .היא לא
השתנתה כלל" .מה קרה?" היא שואלת.
מייב ואני מחליפים מבט ,והיא פורצת בצחוק" .זה סיפור ארוך.
