Page 67 - 22322
P. 67
שומרי הערים |67
וקפה .אני מפנה את ראשי .רמת גן עומדת בכניסה לחדר ,מחזיקה
מגש עמוס בכל טוב" .בוקר טוב!" היא מברכת ,עליזה כפי שלא ראיתי
אותה זמן רב .היא נראית יותר כמו אשת עסקים עכשיו — חצאית
מעומלנת בצבע שוקולד וחולצת צווארון ,נעלי סירה ו ׂשיער מאפיר
מסודר בתסרוקת אופנתית .משקפי התותים עדיין נחים על ראשה,
והשפתיים שלה צבועות בליפסטיק כחול כאילו אכלה קרטיב ענבים.
את צווארה עוטף משהו שהיה יכול להיות צעיף ,אבל נראה יותר כמו
עניבה של תנועת הצופים .היא מניחה לידי את המגש ומשגרת אליי
חיוך שטוף שמש" .איך ישנת?"
אני ממצמץ אליה ,מבולבל" .מעולה .איפה אני?"
עיניה משועשעות .הווילון מוסט לאחור כמו במשיכה של יד בלתי
נראית ,והשמש צורבת לרגע את עפעפיי" .במלון הכי טוב שלי ,כמובן",
היא אומרת ומחווה בגאווה על הנוף ,שהוא בהחלט מרהיב" .חשבתי
שכפר סבא סתם מתנהגת כמו סבתא דאגנית כשהיא התעקשה שאתה
עייף מדי בשביל לנהוג הביתה .מתברר שהיא צדקה".
אני מתחיל להיזכר בהליכה אפופת־השינה לכאן ,נאנח ומושיט יד
אל הבגדים שהשארתי ליד המיטה .הם לא שם" .אה ,נכון ",רמת גן
אומרת ושקית לבנה של מכבסה מופיעה בידיה" .הייתי חייבת להעביר
אותם ניקוי יבש .אתה לא יודע מה מי ים עושים לכותנה?"
אני לא מאוד מופתע לגלות שלצווארון החולצה השחורה הכי יפה
שלי התווסף כיתוב קטן "לאונרדו סיטי טאואר".
"היית חייבת?"
"אני חוששת שכן ",היא עונה בצער מעושה" .רוצה גם מסאז׳ אם
אתה כבר פה? ספא? פדיקור?"
אני מניח את הכרית על ראשי ונוהם לתוכה" .תשתה את ההפוך
שלך ",היא אומרת ,חיוך בקולה" .הוא מתקרר".
אחרי ארוחת הבוקר הדשנה אני עולה על הכביש מזרחה ,לבוש בבגדים
נקיים ,שבע — ולשם שינוי ,לא עייף .כמובן ,זה נותן למוח הערני
לחלוטין שלי הזדמנות נפלאה לשקוע שוב בייסורי מצפון .לא הייתי
צריך לוותר כל כך מהר .אביב היתה אומרת לי מה קרה בסופו של
דבר ,אילו הייתי מתעקש .לא הייתי צריך להבטיח לאחרות שלא אכנס
