Page 69 - 22322
P. 69
שומרי הערים |69
התנגשות חזיתית עם אחת מגבעות המלח ,אבל אז השליטה משתחררת,
ואני מושך בחזרה לשמאל ולוחץ בכוח על דוושת הבלם .המכונית
נעצרת .הידיים שלי רועדות על ההגה .המשיכה היתה גסה ופולשנית
כל כך .רוחות מתערבות בחייהם של בני אדם כל הזמן ,ואם אין ברירה,
הן גם משתלטות עליהם .זה נעשה בדרך כלל כדי לעזור :אישה זרה
ברחוב מזנקת להציל ילדה מעציץ נופל מאחת המרפסות .נערה משנה
בהחלטה של רגע את מסלול ריצתה כדי שקשיש שפוסע לבדו לא
יישדד .רוכב אופניים עוצר לשתות בדיוק כשילד פורץ לשביל במרדף
אחרי צעצוע חשמלי .חתול נושף גורם לזוג נשים להתרחק לכיוונה של
צעירה שבדיוק מוטרדת על ידי שני שיכורים .אבל בני אדם רגילים לא
מרגישים בהשתלטות .אני כן.
עוברות דקות ארוכות לפני שאני מצליח להסדיר את נשימתי .כשאני
סוף־סוף בוטח ברגליי מספיק כדי לצאת מהרכב ,אני רואה את הבולען.
הוא עמוק ,כמעט עשרה מטרים ,ובלתי נראה מהכביש עצמו .הנפילה
היתה הורגת אותי .רגליי רועדות שוב.
על גבעת מלח ,בלב אותו השום־מקום שבו אנחנו נמצאים ,יושבת
זקנה גרומה ,עטופה שחור ,חבל מחזיק את השמלה המיושנת על מותניה.
היא מחייכת אליי חיוך צהוב־שיניים" .ברוך הבא ,נוטר המקומות ",היא
אומרת ,ולעברית על שפתיה יש מבטא עתיק ולא מזוהה ,שעבר כבר
לפני אלפי שנים מהעולם.
"שלום ,סדום ",אני ממלמל ,מעט נבוך .כמו רובן ,גם אני מעדיף
"שומר" או "שומר ערים"" .נוטר המקומות" נשמע נפוח ,אבל לא עולה
על דעתי לתקן אותה.
"שבת לבסוף לבקר בתחומיי ".היא מחווה סביבה ,ואני מביט סביבי
בגבעות המלח הריקות ,הצחיחות ,היבשות ,נזכר בילד בן השש שסירב
להרפות מידו של אביו ,שחשב ,כפי שאני חושב עכשיו ,שהיא משוגעת
לגמרי.
"תודה שהצלת אותי".
היא מהנהנת" .הבולענים אינם תובעים קורבנות אדם בדרך כלל.
רובכם מוצאים את מותכם בערים הגדולות ,מארס נחשי האספלט".
טכנית היא צודקת ,אבל הניסוח שלה כל כך מגוחך שקשה לי שלא
לצחוק .קערת חמר עולה מתוך הגבעה שמולי .היא מלאה במלח גס.
