Page 22 - MINHAT SHALOM
P. 22
שלום ב ןמיס מנחת טז
שכתב דהא דמופלא סמוך לאיש מביא קרבנות נזיר ולא של דברים בדברי הרא"ש הרי שדבריו קשו טובא והרי
הוי חולין בעזרה משום דקרבנות נזיר אינם על העבירה נזירות לא תליא במקדש ואמאי לא יעבור על ב"ת לאלתר
אלא זה אחד מחלקי הנזירות שינהוג כך ימי נזירותו
ואח"כ יביא הקרבנות ,וכיון דמופלא סמוך לאיש מה"ת דומיא למה שפסק לגבי צדקה.
נזירותו נזירות היא ממילא כל פרטי הנזירות עליו והבאת ובאמת דגם דברי הר"ן צ"ב דכיון דס"ל דנזירות הוי
הקרבנות בכלל זה ע"ש ,וכיון שכן סבר הרא"ש דדין כנדרי צדקה הלכך כיון דלא תליא במקדש
קבלת הנזירות כדין הקרבנות שאינו עובר רק לאחר עובר בב"ת לאלתר וככל החזון הנ"ל ,א"כ צ"ע היאך
ג"ר ,משא"כ בצדקה שאינה תלויה כלל במקדש לכן פסק כתב שם בנדרים בסוד"ה בל תאחר ובדין הוא דהוה מצי
דעובר בב"ת לאלתר ,ועפ"ז סרה טענתנו הנ"ל דדברי רבא לאוקמה באומר קודם שיעברו שתי שנים אהא נזיר
הרא"ש ז"ל סתרי אהדדי ,וממילא גם אין הכרח למש"ל ובכה"ג הוה ליה בבל תאחר דקרבנות דלא עבר עד שלש
דלפ"ד אם היה נודר להדיא בנזיר שפיר גם היה מודה רגלים וכו' עכ"ל ,והא כיון דנזירות לא תליא במקדש
וכמשנ"ל בשיטתו א"כ האיך כתב דהוה מצי רבא
שעובר על בל תאחר לאלתר דזה אינו וכמשנ"ת. לאוקמה באומר וכו' הו"ל בב"ת דקרבנות דלא עבר עד
והנה אע"פ שנתבאר בדעת הרא"ש דנזירות דמיא ג"ר והרי שיטתו קמן ובההיא שמעתא דנדרים דדבר
לקרבנות מ"מ מצינו לומר דיש איזה חלק בדיני דלא תלי במקדש עובר בב"ת לאלתר ונזירות בכלל זה.
הנזירות דשוה דינו לדיני צדקה שיעבור ע"ז בב"ת ועיין שם בדברי יחזקאל סימן י"ג אות ט"ז שעמד
לאלתר וזה עפמ"ש שם הדברי יחזקאל דהגם דלהר"ן בקושיא זו על הר"ן וכתב וע"כ צריך לומר
אינו עובר על ב"ת של נזירות אלא לאחר ג"ר מ"מ דס"ל להר"ן דכיון דאין נזירות בלא קרבנות הנך
להאי תירוצא דאיכא ב"ת בתגלחתו בזה שפיר י"ל דעובר קרבנות הם חלק מגוף הנזירות ,וכן משמע מדברי
לאלתר ,והיינו טעמא משום דתגלחת היא מידי דלא התוס' בנזיר י"א ע"א ד"ה דהוי שכתבו דמש"ה חשיב
תליא במקדש וכדאיתא במסכת נזיר מ"ה ע"ב דאם גילח נזירות אפשר לקיים ע"י שליח משום שאחרים יכולים
במדינה לא היה משלח תחת הדוד יע"ש ,וראיתי להביא קרבנותיו ע"ש ,וכן נראה גם מדברי הרמב"ם
מדקדקים שכן היא שיטת הרא"ש שהרי בכל התירוצים בפ"ב מהלכות נזירות הי"ג שכתב דמופלא הסמוך לאיש
שבגמ' כתב דאינו עובר על ב"ת אלא לאחר ג"ר ואילו שנזר משלים נזירותו ומביא קרבן ע"ש ,אע"ג דשאר
לגבי בל תאחר דתגלחתו לא פירש שעובר רק אחר ג"ר, קרבנות ליכא במופלא הסמוך לאיש דרק לענין נדרים
ומזה נראה דס"ל דבמאחר תגלחתו עובר מיד בב"ת, והקדשות דינו כגדול ,אלא היינו טעמא משום דקרבנות
והביאור בזה הוא כמ"ש הדבר"י בדעת הר"ן דכיון נזיר הם חלק מגוף הנזירות ומש"ה ס"ל להר"ן דליכא
דתגלחת לא תליא במקדש דינה כצדקה דעובר בזה ב"ת בנזירות קודם ג"ר ,אע"ג דעצם הנזירות הוא
מילתא דלא תלי במקדש ,מ"מ כיון דכל הנזירות בכללו
לאלתר וכמש"ל בשם הר"ן והרא"ש ז"ל. הוא מידי דתלי במקדש ליכא ב"ת לאלתר ,כיון דאינו
ט) ובלכתנו בדרך זו אפשר בס"ד ליישב גם את מחוייב לקיים כל נדרו לאלתר ,דקרבנות נזרו הוא מידי
הר"ן שלא יסתרו דבריו אהדדי וזה דתלי במקדש לא מיחייב לקיים מקצת נדרו וכו' עכ"ל,
כשנאמר דהוא ז"ל ס"ל שיש שני חלקים בנזירות ,יש את ולכאורה גם לאחר הדברים הללו לא עלתה בזה ארוכה
הנדר של נזירות וזה הנהגת נזירות וכל הדינים התלויים ומרפא לדברי הר"ן ,דאם איתא כדבר"י א"כ צ"ע אמאי
בקבלת הנזירות שלא לשתות יין ולא להטמאות למתים כתב הר"ן דבשלא אפטר וכן בהיה בבה"ק או טימא
וכו' ,ויש את החלק השני שבנזירות שהוא הבאת עצמו דעובר על ב"ת לאלתר והא כיון דנזירות תליא
קרבנותיו למקדש ,וס"ל להר"ן ז"ל דבכל מה שנוגע במקדש אינו עובר אלא אחר ג"ר ,ומ"ש שם הדבר"י
לקבלת הנזירות והנהגתה עובר מיד בב"ת משום דזה
דבר שאינו תלוי במקדש ודינו כצדקה וכיו"ב שעובר ליישב הוא מן הדוחק.
לאלתר ,משא"כ לגבי הבאת קרבנות נזירות שהוא דבר אבל הא מיהת אפשר להשתמש בדב"ק של הדבר"י
התלוי במקדש בזה ה"נ דאינו עובר בב"ת רק לאחר ליישב ולבאר את דברי הרא"ש וזה כשנימא דמאי
ג"ר ,דהרי קרבנות דנזירות כלולים הם בדברי הברייתא דנקיט ואזיל הרא"ש דאינו עובר בב"ת בנזירות אלא
דאמרינן החטאות ואשמות ועולות ושלמים אינו עובר כשיעברו ג"ר זה מפני דס"ל שנזירות תליא בבית
עליהן בב"ת רק לאחר ג"ר וז"פ ,וכ"ה שם בר"ן המקדש ,והיינו כיון דהבאת הקרבנות היא חלק מקבלת
בנדרים שכתב בזה"ל ,אלו חטאות ואשמות וקרבנות נזיר הנזירות הלכך ס"ל דאינו עובר אלא רק אחר ג"ר כדין
הרי הן בכלל ע"ש ,וא"כ שני הדינים מצו לדור בכפיפה הקרבנות ,וכ"ה בגרע"א בתשובותיו מהד"ת סימן ק"ה
