Page 29 - MINHAT SHALOM
P. 29
שלום כג ג ןמיס מנחת
אלא אמצות עשה גרידא וכו' עכ"ל ,ועיין בב"י ריש דאילו ידעו הבעלים היו מתיאשים ,אבל היכא דאיכא
סימן רמ"ח מיו"ד שאחרי שהביא את תירוצי הראשונים אומדנא וידיעה ברורה דאנן סהדי שהיה מתייאש בזה
על הקושיא הנ"ל כתב דהר"ן כתב דהעיקר כתירוץ ר"י לכו"ע הוי יאוש ואפילו לאביי יע"ש ,וא"כ לא מן הנמנע
דהא דכופין על הצדקה משום שיש בה שני לאוין לא לומר ג"כ שזוהי שיטת רש"י והר"ן ז"ל ובעיקר לפמ"ש
תקפוץ ולא תאמץ וכ"פ הרמב"ם ע"ש ,וכיון דהגמ"י בחי' הנ"ל דזוהי דעת רוב בנין ומנין של הפוסקים,
והר"ן והב"י ס"ל דהא דכופין הוא משום הלאוין ע"כ ובאשתו ובניו ודאי אנן סהדי דניח"ל שיזונו מנכסיו
דס"ל דליכא שיעבוד נכסים בצדקה דאל"ה אף בלא לאוין וכנ"ל ,ולא עוד דבדבר שהוא מצוה הדין נמי הכי דודאי
יש לכוף עליה ,וא"כ בבריא שאין כופין אלא בפניו מפני ניח"ל ומהני אף בלא ידע וכמ"ש שם וכ"ה בש"ע סימן
דשלא בפניו מקיים המצוה במקומו וכמ"ש הכס"מ, של"א סל"א ובט"ז סקט"ו יע"ש מילתא בטעמא כי
ובשוטה מה שיורדין לנכסיו ע"כ לומר דהטעם בזה הוא אכ"מ ,וא"כ כ"ש הכא באשתו ובניו וגם איכא מצוה
כמ"ש רש"י והר"ן ונתבאר בדעת הרמב"ם והכס"מ דודאי ניח"ל ומהני אף לאביי דקי"ל כוותיה ,וכיון דליכא
משום דאנן סהדי דניח"ל שיזונו אשתו ובניו מנכסיו, להאי קושייתא של הקצות שפיר מצינן לקיים בס"ד מ"ש
שהרי הלאווין של לא תקפוץ ולא תאמץ נובעים הם בביאור דברי הרמב"ם והכס"מ ,ודו"ק היטב כי נכון
מהחיוב של נתון תתן לו ושוטה שאינו מחוייב ליתן
פשיטא שאינו עובר עליהן ,וכיון שהכפייה היא משום הוא בעזרת החונן לאדם דעת.
הלאוין האיך יורדין לנכסיו והא אינו עובר ,אלא ע"כ ומש"ל להוכיח כהקצות מדברי הרדב"ז ופירושו לדברי
דהטעם הוא משום דאנן סהדי דניח"ל וכנ"ל ,דוק הרמב"ם דמשמע דהא דיורדין לנכסיו הוא
משום דאיכא שע"נ בצדקה שהרי על קושיית הראשונים
ותשכח כי קיצרתי. האיך כופין על הצדקה והא מתן שכרה בצדה וכתב
ז) ואמרתי אדברה עוד רגע קט בזה הענין וירווח לי, הרדב"ז וז"ל ,ונראה לי דשאני מצות עשה של צדקה שיש
דהנה לעיל הבאנו לסייע להבנת הקצות בה תקנה לעניים והרי הוא כחוב עליו כופין אותו לפרוע
מדברי הריטב"א דמשמע מתוך דבריו דאיכא שיעבוד חובו ויורדין לנכסיו כאשר עושין למי שמסרב לפרוע
נכסים בצדקה ,וכן ראיתי הלום למו"ר זצ"ל בספרו בין החוב אשר עליו עכ"ל ,הנה המעיין שם בדב"ק יראה
המשפתים סימן ז' שדייק כן מדברי הריטב"א ,אלא שדבריו אלו הם דברי עצמו שכתב ליישב הקושיא הנ"ל
שתמה עליו דאם איתא דבצדקה הכפייה והגוביינא הוא משום דאיכא שע"נ בצדקה ,אבל בדעת הרמב"ם כתב
כמו בכל החובות והשיעבודים ,א"כ קרא דבפיך זו צדקה בזה"ל ,דהרבה דברים נאמרו בתירוץ קושיא זו ,והנכון
שכופין עליה למה לי ,וע"ק דאם נימא דאיכא שע"נ לפי לשון רבינו משום דמצות הצדקה יש בה לאו ועשה
בצדקה א"כ היכא דבין כך יש חיוב ממון גמור לעניים דכתיב פתוח תפתח וכתיב לא תאמץ את לבבך ולא
הרי ידעינן דיש כפייה וגבייה כזו גם בלא הך קרא תקפוץ את ידך עכ"ל ,וכוונתו דהרמב"ם ס"ל כמ"ש
דאזהרה לב"ד שיעשוך ,ואילו בריטב"א בכתובות מ"ט התוס' בב"ב בשם ר"י ,דהרי שאר התירוצים שכתבו
ע"ב איתא דגם מה שיורדין לנכסים לגבות חיוב של התוס' בשם ר"ת וריצב"א אינם עולים בקנה אחד עם
צדקה במי שאמיד לתת צדקה ואינו נותן מהך קרא מ"ש הרמב"ם ,וביאור הדברים הוא דמה שכופין על
ידעינן לה ,ואף דקרא איירי גבי נדר ,גלי רחמנא בצדקה הצדקה הוא משום הלאו שבה ,והיות וכתב הרדב"ז
שהוציא מפיו וה"ה לכל צדקה משום מחסורם של עניים, והנכון לפי "לשון רבינו" משום דמצות הצדקה יש בה
וצ"ע דאם נימא דכל עיקר הטעם של כפייה הוא מצד לאו וכו' ,הרי דא"א לומר דהרמב"ם ס"ל דאיכא שע"נ
תביעת ממון הקיים בצדקה משום דס"ל להריטב"א בצדקה והיא כחוב עליו ,דא"כ אף בדליכא לאו בצדקה
דאיכא שע"נ בצדקה ,א"כ קרא למה לי ,דהרי מקרא יש לכפות עליה מהאי טעמא דהוי כחוב כלפי העניים
דבפיך דאקיש רחמנא צדקה לקדשים הוא דידעינן לה, וכמ"ש הרדב"ז בתירוצו השני שעולה בקנה אחד עם
כיון דאיכא חיוב ממון הרי שיש לגבות מצד חוב שיש לו מ"ש הקצות ,וכיון דאתינן על הכפייה משום הלאו ע"כ
דליכא שע"נ ,וא"כ מה שיורדין לנכסי שוטה וזנין
עליו אף בלא קרא. ומפרנסין את אשתו ובניו הוא מהאי טעמא דאנן סהדי
וכתב מו"ר זצ"ל ליישב ולבאר את דברי הריטב"א כך,
דאף דידעינן בלא"ה שיש שיעבוד נכסים לצדקה דניחא ליה ולא מפני שנכסיו משועבדין וז"פ.
וככל מלוה הכתובה בתורה מ"מ עדיין לא שמעינן דיש ועיין בהגמ"י פי"ב מאישות הט"ו שהביא ליישב
בצדקה תורת כפייה וגבייה כיון דהוי ממון שאין לו הקושיא הנ"ל בשם כמה מן קמאי ז"ל ודחה
תובעים משום דאין כאן תובע מסויים על ממון זה, דבריהם וכתב דנ"ל דשאני צדקה שיש בה לאו כמו כן
הלכך בעינן לקרא דמיניה ילפינן דמשום חסרונם של פן תאמץ לבבך פן תקפוץ ולא אמרו אין ב"ד מוזהרים
