Page 29 - MINHAT SHALOM
P. 29

‫שלום כג‬  ‫ג ןמיס‬                                     ‫מנחת‬

‫אלא אמצות עשה גרידא וכו' עכ"ל‪ ,‬ועיין בב"י ריש‬       ‫דאילו ידעו הבעלים היו מתיאשים‪ ,‬אבל היכא דאיכא‬
‫סימן רמ"ח מיו"ד שאחרי שהביא את תירוצי הראשונים‬      ‫אומדנא וידיעה ברורה דאנן סהדי שהיה מתייאש בזה‬
‫על הקושיא הנ"ל כתב דהר"ן כתב דהעיקר כתירוץ ר"י‬      ‫לכו"ע הוי יאוש ואפילו לאביי יע"ש‪ ,‬וא"כ לא מן הנמנע‬
‫דהא דכופין על הצדקה משום שיש בה שני לאוין לא‬        ‫לומר ג"כ שזוהי שיטת רש"י והר"ן ז"ל ובעיקר לפמ"ש‬
‫תקפוץ ולא תאמץ וכ"פ הרמב"ם ע"ש‪ ,‬וכיון דהגמ"י‬        ‫בחי' הנ"ל דזוהי דעת רוב בנין ומנין של הפוסקים‪,‬‬
‫והר"ן והב"י ס"ל דהא דכופין הוא משום הלאוין ע"כ‬      ‫ובאשתו ובניו ודאי אנן סהדי דניח"ל שיזונו מנכסיו‬
‫דס"ל דליכא שיעבוד נכסים בצדקה דאל"ה אף בלא לאוין‬    ‫וכנ"ל‪ ,‬ולא עוד דבדבר שהוא מצוה הדין נמי הכי דודאי‬
‫יש לכוף עליה‪ ,‬וא"כ בבריא שאין כופין אלא בפניו מפני‬  ‫ניח"ל ומהני אף בלא ידע וכמ"ש שם וכ"ה בש"ע סימן‬
‫דשלא בפניו מקיים המצוה במקומו וכמ"ש הכס"מ‪,‬‬          ‫של"א סל"א ובט"ז סקט"ו יע"ש מילתא בטעמא כי‬
‫ובשוטה מה שיורדין לנכסיו ע"כ לומר דהטעם בזה הוא‬     ‫אכ"מ‪ ,‬וא"כ כ"ש הכא באשתו ובניו וגם איכא מצוה‬
‫כמ"ש רש"י והר"ן ונתבאר בדעת הרמב"ם והכס"מ‬           ‫דודאי ניח"ל ומהני אף לאביי דקי"ל כוותיה‪ ,‬וכיון דליכא‬
‫משום דאנן סהדי דניח"ל שיזונו אשתו ובניו מנכסיו‪,‬‬     ‫להאי קושייתא של הקצות שפיר מצינן לקיים בס"ד מ"ש‬
‫שהרי הלאווין של לא תקפוץ ולא תאמץ נובעים הם‬         ‫בביאור דברי הרמב"ם והכס"מ‪ ,‬ודו"ק היטב כי נכון‬
‫מהחיוב של נתון תתן לו ושוטה שאינו מחוייב ליתן‬
‫פשיטא שאינו עובר עליהן‪ ,‬וכיון שהכפייה היא משום‬                 ‫הוא בעזרת החונן לאדם דעת‪.‬‬
‫הלאוין האיך יורדין לנכסיו והא אינו עובר‪ ,‬אלא ע"כ‬    ‫ומש"ל להוכיח כהקצות מדברי הרדב"ז ופירושו לדברי‬
‫דהטעם הוא משום דאנן סהדי דניח"ל וכנ"ל‪ ,‬דוק‬          ‫הרמב"ם דמשמע דהא דיורדין לנכסיו הוא‬
                                                    ‫משום דאיכא שע"נ בצדקה שהרי על קושיית הראשונים‬
                ‫ותשכח כי קיצרתי‪.‬‬                    ‫האיך כופין על הצדקה והא מתן שכרה בצדה וכתב‬
‫ז) ואמרתי אדברה עוד רגע קט בזה הענין וירווח לי‪,‬‬     ‫הרדב"ז וז"ל‪ ,‬ונראה לי דשאני מצות עשה של צדקה שיש‬
‫דהנה לעיל הבאנו לסייע להבנת הקצות‬                   ‫בה תקנה לעניים והרי הוא כחוב עליו כופין אותו לפרוע‬
‫מדברי הריטב"א דמשמע מתוך דבריו דאיכא שיעבוד‬         ‫חובו ויורדין לנכסיו כאשר עושין למי שמסרב לפרוע‬
‫נכסים בצדקה‪ ,‬וכן ראיתי הלום למו"ר זצ"ל בספרו בין‬    ‫החוב אשר עליו עכ"ל‪ ,‬הנה המעיין שם בדב"ק יראה‬
‫המשפתים סימן ז' שדייק כן מדברי הריטב"א‪ ,‬אלא‬         ‫שדבריו אלו הם דברי עצמו שכתב ליישב הקושיא הנ"ל‬
‫שתמה עליו דאם איתא דבצדקה הכפייה והגוביינא הוא‬      ‫משום דאיכא שע"נ בצדקה‪ ,‬אבל בדעת הרמב"ם כתב‬
‫כמו בכל החובות והשיעבודים‪ ,‬א"כ קרא דבפיך זו צדקה‬    ‫בזה"ל‪ ,‬דהרבה דברים נאמרו בתירוץ קושיא זו‪ ,‬והנכון‬
‫שכופין עליה למה לי‪ ,‬וע"ק דאם נימא דאיכא שע"נ‬        ‫לפי לשון רבינו משום דמצות הצדקה יש בה לאו ועשה‬
‫בצדקה א"כ היכא דבין כך יש חיוב ממון גמור לעניים‬     ‫דכתיב פתוח תפתח וכתיב לא תאמץ את לבבך ולא‬
‫הרי ידעינן דיש כפייה וגבייה כזו גם בלא הך קרא‬       ‫תקפוץ את ידך עכ"ל‪ ,‬וכוונתו דהרמב"ם ס"ל כמ"ש‬
‫דאזהרה לב"ד שיעשוך‪ ,‬ואילו בריטב"א בכתובות מ"ט‬       ‫התוס' בב"ב בשם ר"י‪ ,‬דהרי שאר התירוצים שכתבו‬
‫ע"ב איתא דגם מה שיורדין לנכסים לגבות חיוב של‬        ‫התוס' בשם ר"ת וריצב"א אינם עולים בקנה אחד עם‬
‫צדקה במי שאמיד לתת צדקה ואינו נותן מהך קרא‬          ‫מ"ש הרמב"ם‪ ,‬וביאור הדברים הוא דמה שכופין על‬
‫ידעינן לה‪ ,‬ואף דקרא איירי גבי נדר‪ ,‬גלי רחמנא בצדקה‬  ‫הצדקה הוא משום הלאו שבה‪ ,‬והיות וכתב הרדב"ז‬
‫שהוציא מפיו וה"ה לכל צדקה משום מחסורם של עניים‪,‬‬     ‫והנכון לפי "לשון רבינו" משום דמצות הצדקה יש בה‬
‫וצ"ע דאם נימא דכל עיקר הטעם של כפייה הוא מצד‬        ‫לאו וכו'‪ ,‬הרי דא"א לומר דהרמב"ם ס"ל דאיכא שע"נ‬
‫תביעת ממון הקיים בצדקה משום דס"ל להריטב"א‬           ‫בצדקה והיא כחוב עליו‪ ,‬דא"כ אף בדליכא לאו בצדקה‬
‫דאיכא שע"נ בצדקה‪ ,‬א"כ קרא למה לי‪ ,‬דהרי מקרא‬         ‫יש לכפות עליה מהאי טעמא דהוי כחוב כלפי העניים‬
‫דבפיך דאקיש רחמנא צדקה לקדשים הוא דידעינן לה‪,‬‬       ‫וכמ"ש הרדב"ז בתירוצו השני שעולה בקנה אחד עם‬
‫כיון דאיכא חיוב ממון הרי שיש לגבות מצד חוב שיש לו‬   ‫מ"ש הקצות‪ ,‬וכיון דאתינן על הכפייה משום הלאו ע"כ‬
                                                    ‫דליכא שע"נ‪ ,‬וא"כ מה שיורדין לנכסי שוטה וזנין‬
                ‫עליו אף בלא קרא‪.‬‬                    ‫ומפרנסין את אשתו ובניו הוא מהאי טעמא דאנן סהדי‬
‫וכתב מו"ר זצ"ל ליישב ולבאר את דברי הריטב"א כך‪,‬‬
‫דאף דידעינן בלא"ה שיש שיעבוד נכסים לצדקה‬                 ‫דניחא ליה ולא מפני שנכסיו משועבדין וז"פ‪.‬‬
‫וככל מלוה הכתובה בתורה מ"מ עדיין לא שמעינן דיש‬      ‫ועיין בהגמ"י פי"ב מאישות הט"ו שהביא ליישב‬
‫בצדקה תורת כפייה וגבייה כיון דהוי ממון שאין לו‬      ‫הקושיא הנ"ל בשם כמה מן קמאי ז"ל ודחה‬
‫תובעים משום דאין כאן תובע מסויים על ממון זה‪,‬‬        ‫דבריהם וכתב דנ"ל דשאני צדקה שיש בה לאו כמו כן‬
‫הלכך בעינן לקרא דמיניה ילפינן דמשום חסרונם של‬       ‫פן תאמץ לבבך פן תקפוץ ולא אמרו אין ב"ד מוזהרים‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34