Page 125 - 9322
P. 125
לפני שהקפה יתקרר
"היראיי!" אמרה קיי בחשש.
"את מוכנה לעשות את זה בשבילי? בבקשה!" היראיי התעלמה
מקיי והצמידה ידיים זו לזו כאילו היא מתפללת לאיזה אל .היא
נראתה קצת מגוחכת כך ,אבל היתה רצינית להפליא.
אבל האישה בשמלה אפילו לא הנידה עפעף .זה הרגיז את היראיי.
" ֵהי! את שומעת אותי? אל תתעלמי ממני .את לא יכולה לתת לי את
הכיסא?" היא אמרה והניחה את ידה על כתף האישה.
"לא! היראיי ,תעצרי! אסור לך".
"בבקשה!" היא לא הקשיבה לקיי .היא ניסתה למשוך בזרועה של
האישה בכוח ולהקימה מהכיסא.
"היראיי ,תפסיקי!" צעקה קיי.
אבל באותו הרגע נפקחו לרווחה עיני האישה בשמלה ,והיא נעצה
בהיראיי מבט זועם .בן רגע נתקפה היראיי תחושה שמשקלה גדל,
עשרות מונים .היא הרגישה כאילו כוח המשיכה של כדור הארץ הולך
ונכפל .תאורת בית הקפה כמו הצטמצמה פתאום לאור נרות מהבהבים
ברוח ,ויללת רפאים מבהילה החלה להדהד ברחבי החדר ,בלי שיהיה
לאיש מושג מאין היא בוקעת .היראיי לא היתה מסוגלת להניע שריר
ונפלה על ברכיה.
"מה ל ...מה זה?"
"היית צריכה להקשיב!" נאנחה קיי בדרמטיות בנימה של אמרתי־
לך.
היראיי הכירה את הכללים ,אך לא ידעה דבר על הקללה .את מה
שידעה צירפה יחד מהסברים שניתנו ללקוחות שבאו וביקשו לחזור
אחורה לעבר ,ו ֵאלה לרוב ויתרו על הרעיון לאחר ששמעו את הכללים
המסובכים להפליא.
"היא שד ...מכשפה!" היא צעקה.
"לא ,היא רק רוח רפאים ",קטעה אותה קיי בשלווה .מהרצפה,
היראיי הטיחה עלבונות באישה בשמלה ,אבל האלימות המילולית
הזאת היתה לשווא.
125
