Page 130 - 9322
P. 130

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

‫"זה משמיע צליל אזהרה ממש לפני שהקפה מתקרר‪ .‬אז אם את‬
                                       ‫שומעת את צליל האזהרה —"‬

                         ‫"או־קיי‪ .‬אני יודעת‪ .‬אני מבינה‪ ,‬בסדר?"‬
‫הדדליין המעורפל‪" ,‬ממש לפני שהקפה מתקרר"‪ ,‬הטריד את‬
‫היראיי‪ .‬הרי גם אם תחשוב שהקפה קר‪ ,‬ייתכן שייוותר לה עוד זמן‪.‬‬
‫או שהיא עלולה לחשוב שהקפה עדיין חם מספיק ולטעות ולהתמהמה‬
‫זמן רב מדי ולא לחזור לעולם‪ .‬צליל אזהרה עשה את כל העסק פשוט‬

                                            ‫יותר והרגיע את חרדתה‪.‬‬
‫כל מה שרצתה לעשות הוא להתנצל‪ .‬קומי עשתה את המאמץ‬

          ‫לבוא לבקרה שוב ושוב‪ ,‬אבל היראיי ראתה בכך רק מטרד‪.‬‬
‫פרט להתנהגותה האכזרית כלפי קומי‪ ,‬היה גם העניין סביב המינוי‬

                                 ‫של קומי ליורשת של "טאקאקורה"‪.‬‬
‫כשהיראיי עזבה את הבית והמשפחה ניתקה איתה קשר‪ ,‬קומי‬
‫נעשתה באופן אוטומטי ליורשת‪ .‬היא היתה צייתנית מכדי לנפץ את‬

                          ‫הציפיות של הוריהן‪ ,‬כפי שהיראיי עשתה‪.‬‬
                   ‫אבל מה אם הדבר ניפץ איזה חלום שהיה לה?‬
‫אם היה לה פעם חלום‪ ,‬שהתנפץ נוכח החלטתה האנוכית של‬
‫היראיי לברוח‪ ,‬זה יכול להסביר מדוע באה לבקר את היראיי לעתים‬
‫תכופות כל כך‪ ,‬להפציר בה שתשוב הביתה — היא היתה רוצה שתחזור‬

                     ‫כדי לזכות בחופש להגשים את שאיפותיה שלה‪.‬‬
‫אם היראיי מצאה את חירותה על חשבונה של קומי‪ ,‬זה אך טבעי‬
‫שזו תהיה מ ֵלאת תרעומת כלפיה‪ .‬עכשיו לא היה קץ לחרטה של‬

                                                             ‫היראיי‪.‬‬
‫זאת סיבה משמעותית עוד יותר להתנצל‪ .‬אם אין ביכולתה לשנות‬
‫את ההווה‪ ,‬לפחות היה ביכולתה לומר‪" ,‬אני מצטערת‪ ,‬אנא סלחי‬

                                       ‫לאחותך הגדולה והאנוכית‪".‬‬
‫היראיי הישירה מבט אל עיניה של קאזו והינהנה הנהון נחוש‬
‫והחלטי‪ .‬קאזו הניחה את הקפה לפניה‪ .‬היא לקחה את קומקום הכסף‬
‫מהמגש בידה הימנית והביטה בהיראיי מתחת למצחה המורכן‪ .‬זה היה‬

                                ‫‪130‬‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135