Page 131 - 9322
P. 131
לפני שהקפה יתקרר
הטקס .הטקס לא השתנה ,בלי קשר לזהות האדם היושב על הכיסא
ההוא .ההבעות של קאזו היו חלק ממנו.
"רק תזכרי "...השתהתה קאזו ולחשה" ,תשתי את הקפה לפני
שיתקרר".
היא התחילה למזוג לאיטה את הקפה ,שזרם בלי קול מזרבוביתו
הצרה של קומקום הכסף ,במעין חוט שחור בודד .היראיי הביטה בפ ֵני
הנוזל שהלך ועלה .ככל שמשך הזמן שנדרש לקפה למלא את הספל
הלך והתארך ,כך גדל קוצר רוחה .היא רצתה לחזור לאחור ולפגוש
את אחותה ללא דיחוי .היא רצתה לראות אותה ,להתנצל .אבל הקפה
יתחיל להתקרר ברגע שהספל יתמלא — עמד לרשותה כל כך מעט
זמן יקר.
אד מרצד עלה מן הספל המלא .היראיי הביטה בו ונתקפה
סחרחורת שהכריעה אותה .גופ ּה התמזג עם האד שאפף אותה ,והיא
הרגישה שהיא מתחילה לעלות .אף על פי שהיתה זאת הפעם הראשונה
שחוותה דבר מעין זה ,החוויה לא הפחידה אותה במיוחד .היא הרגישה
שקוצר רוחה מתפוגג ועצמה בעדינות את עיניה.
היראיי ביקרה לראשונה בבית הקפה לפני שבע שנים .היא היתה בת
עשרים וארבע וניהלה את הבר שלה זה שלושה חודשים .באחד מימי
ראשון בסוף הסתיו היא טיילה בשכונה ונכנסה כבדרך אגב לבית
הקפה כדי להעיף מבט .הלקוחות היחידים ב ָמקום היו האישה בשמלה
הלבנה והיא עצמה .זה היה בתקופת השנה שבה אנשים מתחילים
לעטות צעיפים ,אבל האישה בשמלה ישבה בשרוולים קצרים .היראיי
חשבה שבטח קצת קריר לה ,גם אם היא יושבת בפנים ,ובעצמה
התיישבה אל הבר.
היא הביטה סביבה בחדר ,אבל לא היה זכר לעובדים .כשהפעמון
צילצל עם כניסתה לבית הקפה ,היא לא שמעה אף אחד קורא "שלום,
131
