Page 128 - 9322
P. 128
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
"שירותים ",מילמלה האישה בשמלה ,נעצה בקאזו מבט נוקב
ושמה פעמיה לשירותים.
נדרשה לשם כך דחיפה לא קטנה ,אך הכיסא ההוא התפנה.
"תודה ",אמרה היראיי ,כשכשלה אל הכיסא שהאישה בשמלה ישבה
עליו קודם .עצבנותה כמו השפיעה על כל שוכני בית הקפה .היא
נשמה נשימה גדולה ועמוקה ,נשפה לאיטה את האוויר והחליקה אל
בין השולחן והכיסא .היא התיישבה ועצמה בעדינות את עיניה.
מאז היותה ילדה קטנה היתה ק ּומי אחות קטנה ,שנשרכת אחרי אחותה
הגדולה ,קוראת "אחות גדולה" פה ו"אחות גדולה" שם.
הפונדק הישן תמיד היה הומה אדם ,בלי קשר לעו ָנה .אביה היה
בעל הפונדק ואמה בעלת הפונדק.
אמ ּה מיצ'יקו חזרה לעבוד זמן קצר אחרי שקומי נולדה .עוד
בהיותה תינוקת קטנה ,תכופות הופקדה ההשגחה עליה בידי היראיי
בת השש .כשהיראיי התחילה ללמוד בבית הספר היסודי ,היא היתה
לוקחת אותה שק־קמח לבית הספר .זה היה בית ספר כפרי ,והמורים
גילו הבנה .אם קומי התחילה לבכות בכיתה ,היתה היראיי יכולה
לצאת איתה ולהרגיע אותה .בבית הספר היתה היראיי אחות גדולה
מהימנה ,שהשגיחה בחריצות על אחותה הקטנה.
ההורים תלו תקוות גדולות בהיראיי ,שהיתה ילדה חברותית
ואהובה מטבעה .הם חשבו שתגדל להיות מנהלת פונדק מצוינת.
אבל הם המעיטו בערך המורכבויות באופייה .בראש ובראשונה ,היא
ניחנה ברוח חופשית .היא רצתה לעשות דברים בלי להביא בחשבון
מה חושבים אחרים .זה מה שאיפשר לה לקחת את קומי שק־קמח
לבית הספר בלי קושי .היא היתה חסרת עכבות .היא רצתה לעשות
דברים בדרכה שלה .התנהגותה אמנם לא עוררה בהוריה שום דאגה
כלפיה ,אבל הרוח החופשית הזאת היא בדיוק מה שהוביל לבסוף
128
