Page 126 - 9322
P. 126

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

‫"א ֹוה‪ "!...‬קראה קאזו כשהופיעה מהחדר האחורי‪ .‬מבט אחד‬
‫הבהיר לה מה אירע‪ .‬היא חזרה בריצה למטבח ויצאה ממנו עם קראף‬

                              ‫מלא קפה‪ .‬היא ניגשה לאישה בשמלה‪.‬‬
                             ‫"האם תרצי עוד קפה?" שאלה קאזו‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬בבקשה‪ ",‬ענתה האישה בשמלה‪ ,‬והיראיי שוחררה‪ .‬למרבה‬
‫הפליאה‪ ,‬קאזו היא היחידה שהיתה מסוגלת להסיר את הקללה; כשקיי‬
‫או נאגארה ניסו‪ ,‬זה לא עבד‪ .‬היראיי‪ ,‬החופשייה כעת‪ ,‬שבה למצבה‬
‫הנורמלי‪ .‬היא התחילה להתנשם בכבדות‪ .‬מותשת בעקבות החוויה‬

                                         ‫הקשה‪ ,‬היא פנתה אל קאזו‪.‬‬
 ‫"קאזו חומד‪ ,‬בבקשה תגידי לה משהו‪ .‬תזיזי אותה!" היא צעקה‪.‬‬

                    ‫"בסדר‪ ,‬אני מבינה מה עובר עלייך‪ ,‬היראיי‪".‬‬
                                  ‫"אז את יכולה לעשות משהו?"‬

          ‫קאזו הביטה בקראף שבידיה‪ .‬היא חשבה רגעים אחדים‪.‬‬
                          ‫"אני לא יודעת אם זה יעבוד או לא‪"...‬‬

                        ‫היראיי היתה נואשת מספיק לנסות הכול‪.‬‬
‫"לא חשוב! בבקשה‪ ,‬תעשי את זה בשבילי!" היא התחננה והצמידה‬

                                                      ‫ידיים בתפילה‪.‬‬
‫"בסדר‪ ,‬בואי ננסה‪ ".‬קאזו ניגשה לאישה בשמלה‪ .‬היראיי קמה‬

                           ‫בסיועה של קיי והביטה לראות מה יקרה‪.‬‬
‫"האם תרצי עוד קפה?" שאלה קאזו‪ ,‬אף על פי שהכוס עדיין היתה‬

                                                   ‫מלאה עד שפתה‪.‬‬
‫היראיי וקוטאקה ִהטו שתיהן את ראשיהן מבלי להבין מה קאזו‬

                                                              ‫עושה‪.‬‬
            ‫אבל האישה בשמלה הגיבה על הצעת המילוי מחדש‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬בבקשה‪ ",‬היא ענתה ושתתה בלגימה אחת את הקפה‬
‫שזה עתה נמזג לה‪ .‬קאזו מילאה את הספל הריק בקפה‪ .‬האישה‬
‫בשמלה המשיכה לקרוא את ספרה כאילו לא קרה דבר יוצא מגדר‬

                                                              ‫הרגיל‪.‬‬
                                           ‫ואז‪ ,‬מיד לאחר מכן‪...‬‬

                                ‫‪126‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131