Page 102 - 2
P. 102

‫‪ Ì˙Á‬תשובה לז ‪ÊÒ ¯ÙÂÒ‬‬

‫מבשר הריאה‪ .‬ואני אומר אע"פ שזה הטע כ'‬         ‫ריאה דה"ל רק חסרו בפני ומה שהוא גבוה מבשר‬
‫בבדיקות האחרוני אינו אמת והלא אפי' בועה גבוה‬  ‫הריאה אינו מחמת הריאה עצמה רק מחמת המוגלא‬
‫מאוד כשרה ול"ח לחכו והטע הוא משו תרתי‬         ‫שבתוכו וסופו לצאת ע"י שיעול שקורי הוסטי" ‪,‬‬
                                              ‫אי בזה שו ריעותא לפע"ד‪ .‬ואמרו לי מקצת‬
                    ‫לריעותא·‪.‬‬                 ‫הבודקי שכוונת שמלה חדשה היא כי היכי‬
                                              ‫דבסירכא שעל הגבשושית ובבועה על הגבשושית‬
  ‫‪ ‡ÏÏÎ‬דמלתא לפע"ד להתיר בכל גווני ותל"מ‪.‬‬     ‫טריפה משו שמתחכ בצלעות‪ ,‬הה"נ בועה הגבוה‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÊÏ ‰·Â‬‬

‫]·‪[‡˙ÂÚÈ¯Ï È˙¯˙ ÔÈ Ú‬‬

 ‫דיי לאסור‪ ,‬ואי ס"ד דמצרפי דעת פוסקי‬          ‫˘‪‡ÏÓ ˜È˙‰ ‚ÏÙÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„È ‰"‰Ï ¯"ÈÂ‬‬
‫האוסרי לאסור א"כ ה"נ נצר ונאסור‪ ,‬ועוד מ"ש‬        ‫‪.‡"ÚÈ ·‡¯ ˜"„·‡ È" ̉¯·‡ ‰"ÂÓ „·Π˜È˙Ú‬‬
‫ריאה מכל איסורי תורה‪ ,‬שא באנו לצר דעת‬
‫האוסרי בכל דיני תורה לא נאכל לח ולא נשתה‬      ‫‡‪ ˙„Â‬סירכא ממקו למקו באותה אונה עצמה‬
‫מי כידוע דבעו"ה נשתכחה תורה ורבו הדעות‬
‫האסור לזה מותר לזה ולא נמצא הלכה ברורה‬        ‫והבשר מקמיט תחתיו והסירכא ניתקת ע"י‬
                                              ‫מיעו ומשמוש‪ ,‬שנחלק הגאו תבואת שור בסי'‬
           ‫ומשנה ברורה במקו אחד‪.‬‬              ‫ל"ט סקנ"ב ע הגאו מהר" חרי ואוסר כשנשאר‬
                                              ‫הקמט אחר הסרת הסירכא‪ ,‬והגאו נוב"י כר א'‬
‫‡·‪ Ï‬האמת יורה דרכו כי טע תרתי לריעותא‬         ‫חי"ד סי' י"ב מסכי ע הגאו מהר" להקל בהנ"ל‪,‬‬
                                              ‫ומעלתו הארי להסכי לחומרא‪ ,‬ועיקר טענתו דהוה‬
‫משו שהשני ריעותא מעידי זע"ז שיש כא‬            ‫תרתי לריעותא שהרי כמה פוסקי אוסרי סירכא‬
‫מכה‪ ,‬על דר משל בועה אינה מורה על נקב כלל‬      ‫ממקו למקו ומחשבי אותה לסירכא וא"כ מחשב‬
‫ומ"מ החוש מעיד שהוא לקותא עכ"פ אלא שאי זה‬     ‫עכ"פ ריעותא להצטר לקמט שתחתיו‪ .‬אלו דבריו‬
‫הלקות מטרי כלל‪ ,‬אמנ א יצר לזה עוד סירכא‬       ‫ובזה הארי ‪ ,‬ומהנראה שסובר מעלתו דתרתי‬
‫תלויה שהוא ג"כ קצת לקות אע"פ שא היה בפני‬      ‫לריעותא תליא בפלוגתא דרבוותא דכל היכי דפליגי‬
‫עצמו היה רק הפשטת ליחה בעלמא‪ ,‬מ"מ הואיל‬
‫ואתרמי עלה בועה ממש נאמר לא במקרה איכא זה‬                   ‫פוסקי מיקרי ריעותא‪.‬‬
‫אלא שניה מעידי זע"ז שהיה כא נקב והעלה‬
 ‫בועה וסירכא תלויה בו ומשו כ כתבו הפוסקי‬      ‫‡‪ ‡¯·È‬לא כ הוא דעיקור ושרש הדבר יצא לנו‬
‫דבעי' שיורו שניה מעני אחד כגו זו הריעותא‬
‫מורה על נקב וכ השניה ונהי בכל אחד בפ"ע לא‬     ‫מדברי הראב"ד‡ בסירכא תלויה יוצאה‬
‫היינו חוששי לנקב מ"מ בהצטר שניה חוששי ‪,‬‬       ‫מהבועה וכתב דהוה לקותא בתר לקותא ובועה‬
‫אבל א ריעותא אחת מורה על חשש נקב והשניה‬       ‫בפ"ע אי שו דיעה שיאסור אותה‪ .‬ועוד אלו יבוא‬
‫על חשש אחר כגו עתיד להתפרק וכדומה אזי אי‬       ‫לצר דעות הפוסקי לאסור א"כ סירכא ממקו‬
‫הפסד א יצטרפו שניה כיו שכל אחד בפ"ע היה‬        ‫למקו בצד זה של ריאה ובועה מצד אחר יטר‬
‫כשר ואי שניה מעידי עדות אחת מש"ה אי כא‬         ‫מפני שסירכא ממקו למקו יש דעת האוסרי‬
                                              ‫לדעתו‪ .‬ובאמת אי תרתי לריעותא אוסר אלא‬
                 ‫תרתי לריעותא‪.‬‬                 ‫בשניה יוצאי ממקו אחד ממש ואפי' עומדי‬
                                              ‫בקרוב זה לזה ואי ביניה הפרש קש אינו אוסר‬
‫‪ ‡¯È·ÒÂ‬ליה להש" סי' ל"ה סקכ"ב דכל ריעותא‬      ‫לדעת רוב ראשוני ואחרוני ‪ .‬רק בשמלה חדשה‬
                                              ‫)סי' לז ס"ו( חוכ להחמיר בשאי הפרש קש בי‬
‫דמחמיר שו מא דהוא להטריפו אפי'‬                ‫הריעותות‪ ,‬אבל ברחוק מהפרש קש לית די ולית‬
‫דלא קיי"ל כוותיה‪ ,‬מ"מ לא שכיח שיהיה טריפה‬

                    ‫·‪.ËÎ ˙‡ ‡˙ÂÚÈ¯Ï È˙¯˙ È È„ Ìȯه ˘‡¯ 'ÈÚ .‬‬
‫˙˘‪ÊÏ ‰·Â‬‬

            ‫‡‪.· ÛÈÚÒ ÊÏ ÔÓÈÒ È"·· ‡·Â‰Â ·È 'ÈÒ ÌÈÚ„ ÌÈÓ˙ ˙"¢· .‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107