Page 103 - 2
P. 103
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ÁÒ
‡ Ì Óהגאו בנב"י הבי דטע ט"ז שמקיל בסמיכי למא דהוא ולדיד לא יהי' אפי' ריעותא דכולי האי
לא משוינ פלוגתא ,אלא ודאי הוה לכל הפחות
במי זכי משו דתרי ריעותות מש אחד לקותא ויצור לתרתי לריעותא לא מפני דעת
והקשה ט"ז אהדדי והניח בצ"ע .וס"ל כיו דהש" המטריפי אלא מפני שלדיד הוי לקותא ,אמנ
אוסר סמיכי במי זכי ש"מ ס"ל דתרי ריעותא מש אה"נ אי ישתכח פלוגתא רחוקה כי האי שיהי'
אחד הוה ריעותא וטריפה ,וא"כ מ"ט מתיר סירכא טריפה לכמה גאוני ולדיד לא יתחשב אפי'
כפולה שנסרכה ממקו למקו וע"כ מוכח דלדיד לריעותא כאשר יתבאר אי"ה אז אינו מצטר לתרתי
אפי' שו ריעותא לא הוה אע"ג דלכמה גאוני הוא
טריפה ואי מתירי אלא תלויה ,מ"מ אנ דמכשירי לריעותא ,אלא מסתמא לא ימצא כ .
ס"ל דאפי' ריעותא בעלמא נמי לא הוה .וטעמא
אמינא דבש"ס )חולי מו ,ב( איתא תרי )בועי( ]אונה[‚ ]˙¯˙[„Á‡ Ì˘Ó ‡˙ÂÚÈ¯Ï È
דסריכי אהדדי ומזה דייקי' דוקא סריכי אהדדי אבל
תלויה לא הוה ריעותא א כשנסרכה באונה עצמה ‰ ‰Âחזינא הט"ז והש" סתרי אהדדי ופליגי
ממקו למקו פליגי הגאוני ,משמעות הרא"ש
והטור דסריכי אהדדי דש"ס הוא לאו דוקא ה"ה מהיפו להיפו ,דבסי' ל"ז סק"ג ס"ל לט"ז
סרי לאותו מקו באונה עצמה ,וטריפה נמי הוה דבועה במי זכי אע"ג דהוה לקותא מ"מ כשר
ולא ממעט אלא תלויה שלא נסר כלל ולדיד ס"ל בסמיכי ולא מיחשב תרתי לריעותא ,והיינו טעמא
אוני דסריכי אהדדי דוקא אבל כל שנסר באותה משו דהוה תרתי לריעותא משמא חדא ,ואלו בסי'
אונה עצמה הוה כתלוי' ואפי' ריעותא לא הוה ל"ט סק"ט במה שאיתא ש דסירכא כפולה כשר
ומש"ה מותר בסירכא כפולה ולא תיקשי הא איכא פסק ט"ז דסירכא היוצא מסירכא ונסרכה ממקו
כמה פוסקי דמטריפי לגמרי כמו שהקשה מעלתו למקו טריפה משו תרתי לריעותא ,ולא מהני
דז"א שכבר כתבתי דאי דעת המטריפי עושה מיעו ומשמוש אע"ג דהוי תרתי לריעותא מש
אותה תרתי לריעותא אלא דמסתמא כל שיטר לדעת אחד ,ובקו' זו הרגיש בנב"י )מהדו"ק יור"ד סי' יב(·.
א' מהגאוני אמרי' מסתמא להמכשיר נמי ריעותא
מיהת הוה אבל הכא הא קמ דלא הוה ריעותא כלל ÔÎÂקשה אהש" בסי' ל"ז סק"ג פסק דסמיכי במי
לדיד א"כ יפה כ' נב"י דלמא דמכשיר סירכא
כפולה ממקו למקו ה"ה קמט שתחת סירכא זכי טריפה אע"ג דהוה תרתי לריעותא מש
אחד ובסי' ל"ט סקי"ז פסק דסירכא כפולה שנסרכה
ממקו למקו להתיר במיעו ומשמוש.
ממקו למקו מותר.
„ÂÚÂדלא שיי כלל תרתי לריעותא כיו שאי
‰ ‰Âקושית ראשונה מסתירת ט"ז יש לתר דעול
הסירכא יוצא מהקמט ממש רק סמוכה לה,
וכבר כתבתי לעיל דבסמוכה אפי' בפחות מרוחב קש ס"ל לט"ז דתרי ריעתות מש אחד נמי הוה
נהי דשמ"ח מחמיר מ"מ רוב אחרוני מתירי ועיי ריעותא א מי זכי שאני נהי דלקותא מקרי מ"מ
פרי מגדי ,ומכ"ש למ"ש בד"מ )סי' לט( טע הקמט בועה לא מקרי רק לקותא וכי סמיכי אהדדי לא הוי
שאי הריאה יכולה לנשב יפה וסופו להתפרק או תרי בועא דסמיכי רק תרי לקותא דסמיכי ,והרי
שאי נישוב רוח על הלב כטע אטו בריאה ,וטע בעלמא לא אסרינ תרי לקותא דסמיכי כגו בועה
הסירכא הוא משו שאי סירכא בלא נקב א"כ אי וסירכא דסמיכי אפי' שה משני שמות ואפי' בועה
שני העדי מעידי עדות אחת מכוונת ואי כא דמוגלא כל שאינו יוצא ממקו אחד ממש שהסירכא
יוצא מבועה אי הסמיכות אוסר ,וה"נ בועי דמי
תרתי לריעותא. זכי ריעותא מקרי ,אבל בועה לא מקרי ואינו אוסר
ולק"מ סתירת הט"ז ,וממילא לק"מ נמי סתירת
È˙ȇ¯Âלמעלתו דברי תמוהי שכתב ויבח בזה הש" די"ל מש"ה מתיר סירכא כפולה אפי' נסרכה
ממקו למקו משו דתרי ריעותות שה מש אחד
שא תשאר הקמט לאחר הסירכא הוה תרי אינה אוסרת והא דפוסל בתרי בועי דמי זכי
ריעותא הסירכא מילתא בפ"ע והקמט בפ"ע ,וא דסמיכי לאו משו ב' ריעותות אלא משו דמי
תתפשט הקמט ה"ל חדא ריעותא ולא תרתי ,וזה הוא זכי בועה ממש מקרי וה"ל בכלל תרי בועי דסמיכי
אהדדי דטריפה.
·.Ë" Ù ·‰Ê ¯Ê· ËÏ 'ÈÒ ·"Á Ìȯه ˘‡¯ 'ÈÚ .·" Ù Ê"Ë· ÊÏ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‡ ÈÈ ˙ ‰··¯Ó Ï‚„· Ì‚ ‰‡¯ .
‚,ÁÏ Û„ ‚"Á) Ò"˙Á ˙"¢ ÏÚ ÂÈ˙‰‚‰· ÌÈÈÁ Ô· ¯·Á È˘ÈÏ·Â ¯"ÂÙ„ Ò"˙Á ˙"¢ ÛÂÒ·˘ "Ô˜È˙‰ ÁÂÏ"· Ô˜Â˙ ÔÎÂ Ì˘ Ò"˘· ‡Â‰ ÔÎ .
‡(.