Page 130 - 2
P. 130
Ì˙Áתשובה נז ‰ˆ ¯ÙÂÒ
˙˘Ê ‰·Â
][¯„ÚÏ Ò Î ˘ ·‡Ê
להמחמירי יש תקנה בשיהוי יב"ח אלו דבריו ש ˘‚ÏÙÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ÔÈ˙‰ ·¯‰ ‰"‰Ï ÌÈ·¯ ÌÈÓÂÏ
ותל"מ ,וממכירה לגוי לא מיירי ש .ונ"ל דפשיטא ˜"˜„ „"·‡ È" ͇·¯Úȇ ˜ÁˆÈ ·˜ÚÈ 'Â‰Ó ˙"˘Î
ליה להתיר ולא מיירי רק למצוא תקנה להאכיל
לישראל .ומצמח צדק סי' ק' הביא מעלתו חובה .‡"ÚÈ ‰ÈÙ‚‡Â ‡˜ÒÈÏ
לנפשי' ,דהת התיר בתחלה למוכר לנכרי ,שוב
כשנודע לו שהי' החצר קצת פרו והצא היו יכולי È ÚÈ‚‰נוע מכתבו אודות רועה עכו" ‡ ששמע
לקפו ממעל לגדר הוסי להתיר שיהוי יב"ח עיי"ש.
א"כ מבואר ההיפו .ולולי שהביא מעלתו ראי' בלילה נפילת זאב מ ההר אל תו עדרו
מש"ס הנ"ל הייתי אומר דמדברי צ"צ אי סתירה כי המוק מחיצות והיו בו כמאתי וששי צא וכשבא
הוא מיירי משיהוי יב"ח דגרע ממכירה ,ומעלתו להציל ברועי ומקלות ברח הזאב ובבריחתו נפל
מיירי מהיתר שיהוי עיבור והולדה לחוד שהוא זמ בלעו מפיו דהיינו טלה אחד מ הצא והוא פצוע
וקרוע וחי אח"ז כמו שעה ומחצה ומת אחר כ
קצר. ונפשו היפה בשאלתו מה די הצא הנותרי א
‚"Ú‡Âדלדינא לא נ"ל ג זה ,דודאי תקלה דיב"ח ניחוש לכול או לא.
דכ' רמ"א )סי' נז סי"ח( הוא לאו דוקא ,דהרי ‰ ‰Âמעלתו צלל במי אדירי והעלה לאסור כול
מצינו בש"ס דחיישי' לתקלה דחצי שנה והוא בביצה
בסוגיא דטבילת כלי )יח ,א( דחיישי' שמא ישהה לישראל וג במכירה לגוי ורק להשהות עד
כלי טמאי עד זמ י"ט שהוא פנוי ויבוא לידי עיבור והולדה דהאי קיל טפי לדעתו מלמוכר לגוי
תקלה להשתמש בכלי טמאי .והנה הת זמ וכתב טעמא דכיו שנתערבו ס' דרוסות ברובא
היותר ארו הוא משמיני עצרת עד תחלת הפסח שאינ דרוסי כי בזמ מועט כזה לא דרס כלו א"כ
והוא חמשה חדשי וג' שבועות וחיישינ לתקלה, אי כא איסור דאורייתא רק דרבנ וג אי כא
ש"מ דאפילו בפחות מיב"ח נמי חיישינ לתקלה איסור ברור ובזה לא חיישינ לתקלה ,ולא דמי
וא"כ מסתייע להקל בשיהוי דעיבור והולדה דעופות למותר שמ שבנר חנוכה דבאיסור דרבנ חיישינ
שהוא רק כ"א יו ,דמצינו בהדי' בתוס' לחד תי' לתקלה הת איכא איסור ברור משא"כ הכא ,ובזה
בחולי נ"ג ע"ב הנ"ל וכמ"ש ש"כ סי' כ"ז ס"ק מ"ז, אמר פלפולא חריפתא בריש מס' חולי ויבא לקמ
אבל עיבור דבהמה אפי' דקה שהוא ה' חדשי
כמבואר פ"ק דבכורות )ח ,א( לית ל להקל ולחלק. בסו התשובה אי"ה.
¯˙ÂȉÂתימה ראייתו מהש"ס שהביא ,שהוא מבואר ‡ Íעתה נדבר מה שנוגע מדבריו לדינא כי העלה
ההיפ ,דבתחלה הקשה ולשהינהו יב"ח שפשוט הוא בעיניו שיותר יש להתיר שיהוי
וכשתיר לו משו תקלה אכתי הוה ס"ל להמקש יב"ח ועיבור והולדה ממכירה לגוי ומייתי לי' מש"ס
תינח תקלה גדולה כזו שישהה בבית ישראל ויבוא ופוסקי מלשו וסידור הש"ס דחולי נ"ג ע"ב
לאכול מה או מביציה להדיא ,חזר והקשה עכ"פ דבתחלה פרי ולישהינהו יב"ח ובתר הכי פרי
ליזבנינהו לנכרי דלית כא תקלה ,על זה חידש לו ולזבניהו לנכרי משמע דה היתר דשיהוי פשוט לי'
שג בזה שיי תקלה במקצת עכ"פ ,א"כ מוכח מזה ומרדב"ז בתשובה שכ' ספק דרוסה שנתערב
דלמא דחייש לתקלה איכא למיחש יותר לתקלות לשהינהו יב"ח ומצמח צדק סי' ק' אלו דבריו
השיהוי מתקלת המכירה וזה מבואר לכל מתחיל
בקיצור.
בש"ס.
][˙¯˘Î· ·¯Ú˙ ˘ ‰Ò¯„ ˜ÙÒ ȇ„Â
‡ˆÓלפי הנחת מעלתו דמסיי וז"ל בנדו דיד
‰ ‰Âדברי רדב"ז המה בח"א סי' שע"ג וש נאמר
לא מבעיא דאי כא היתר לישראל אלא
דודאי דרוסה שנתערב אי לסמו על ר"ת
]בתוס' חולי צה ,א ד"ה הכא[ דנכבשינהו ונידיינהו,
אבל בספק דרוסה יש לסמו עליו ומסיי אפי'
˙˘Ê ‰·Â
‡.‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ·˘ ‰¯Ú‰· ÔÏ‰Ï ÔÈÈÚ .
