Page 132 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה נז ‪ʈ ¯ÙÂÒ‬‬

‫וברח וניצל לא חיישי' לאחריני אלא תלינ לומר‬ ‫לזוז מהסכמת ש"כ ופר"ח וצ"צ להקל ולא הארכתי‬
‫קמא דמטא לידי' קטל עד דנח רוגזי' וכו' ע"ש הרי‬ ‫בכל זה כ"א להגדיל התימה על דברי מעלתו שכ'‬
‫דאי לסמו להתיר למכור לנכרי מפני שהיה מקו‬
‫מבואר מדבריו כמ"ש‪.‬‬ ‫רחב כיו שיש רק איזה פוסקי שמתיר אי לחושבו‬
‫לס"ס דפלוגתא דרבוותא ונהפו הוא דלא נמצא‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬יפה כתב מ"ב הנ"ל דאפי' הרג כמה וכמה‬ ‫בכל הראשוני והאחרוני מי שאוסר באכילה זולת‬
‫הב"ח והטו"ז וג העלי עינו מהש"כ ופר"ח וצ"צ‬
‫כל שלא ראינו שניצל נדרס אחד מידו לא‬ ‫שהתירו עכ"פ למוכרו לנכרי ולא נמצא בשו פוסק‬
‫תלינ שדרס טפי וניצל אלא שהרב מ"ב חשב‬
‫שהאו"ה פליג עליו וכבר כתב צ"צ )סי' קה( דאי כא‬ ‫שו דבר כאיסור מכירה לנכרי במקו רחב‪.‬‬
‫מחלוקת דהאו"ה נמי לא אמר אלא בהרג אחד והכה‬
‫והמית אחד לא שהמיתו ממש אלא שהכהו ואח"כ‬ ‫‪ ÏÎÓ‬הלי מבואר בפשיטות דא שמועתו ששמע‬
‫מת אבל בהמיתו ממש מודה שאפי' היו המומתי‬
‫כמה וכמה אמרינ נח רוגזי' אלא שהצ"צ חשב טע‬ ‫הוא אמת שהחצר רחב כפי הבהמות הרבי'‬
‫הדבר משו שלא ראה נקמתו בפניו שלא ראהו מת‬ ‫ההמה הרי היתר מכירה לנכרי פשוט מאוד‪ .‬וכל זה‬
‫ומשו כ העלה כל שמצאנו מת חיישי' שמא לא‬ ‫להתלמד במקו אחר א לנידו שלפנינו לא באנו‬
‫ראהו הזאב בהיותו עודנו עומד על גביו ולא נח‬ ‫לידי מדה זו‪ ,‬כי לע"ד מותרי ה באכילה דאמרי'‬
‫הת )נג‪ ,‬א( קטע רישא דחד מיניהו נח רוגזי' וכ"כ‬
‫רוגזיה‪.‬‬ ‫הר" דלא אמרינ דמקוד לזה כבר דרס אחרי ‪,‬‬
‫ולכאורה יפלא מה"ת לתלות להקל בהכי·‪ ,‬ומי חכ‬
‫‪ „"ÚÙÏÂ‬ליתא אלא לפי הנ"ל היינו טעמא דאו"ה‬ ‫ויבי אלה דאפילו לשמא דרס אח"כ איכא למיחש‬
‫ומא לימא דנח רוגזי' בהכי אבל האמת יורה דרכו‬
‫בהכה ואח"כ מת מיירי שהציל עצמו‬ ‫כמ"ש בהגה' דרישה הטע משו חזקה שאי כח‬
‫מת"י הדורס שאז חזינ שחלשה כח הדורס ויכול‬ ‫להנדרס להמלט מיד הדורס‪ ,‬והשתא דכל זמ שלא‬
‫הנדרס להציל עצמו מת"י אע"ג שמת אח"כ‪ ,‬מ"מ‬ ‫ראינוהו דורס להדיא‪) ,‬או( ]א [ יש לנו שו הוכחה‬
‫חיישינ ה"נ כמו כ דרס אחרי והצילו עצמ מת"י‬ ‫כמו שתק ואינהו מקרקרי' לשמואל שאז חזינ שע"כ‬
‫וסופ למות ואמנ כ כ"ז כשמצאנוהו הטלה הפצוע‬ ‫נמלטו מידו ואז חוששי' לכול דכי היכי דהאי נמלט‬
‫עודנו מפרפר והזאב כבר הל לו ש"מ הציל עצמו‬ ‫הה"נ לאחריני טובא נמלטו‪ ,‬אבל זולת זה כשראינו‬
‫מידו משא"כ בנידו דצמח צדק שמצאו מת לא‬ ‫שהמית א"כ אדרבא נימא כדרכו עביד דכל הבא‬
‫ניחוש מס' שמא לא מת ת"י ולא נח רוגזי' דז"א‬ ‫לידו לא נמלט מידו ואינ לא נגע בהו דאל"ה לא‬
‫דחזקה שאי הנדרס יכול להציל עצמו מיד הדורס‬
‫יצא מתחת ידו‪.‬‬
‫וחזקה אלימתא היא לחז"ל‚‪.‬‬
‫‪ ÔÎÂ‬מבואר בלשו משאת בנימי בחי' דיני שבסו‬
‫‪ Ï" Â‬משו"ה נקטו בש"ס קטע ראשו דחד מינייהו‬
‫הספר וז"ל‪ ,‬זאב שנכנס לדיר ונמצא אחד מה‬
‫לרבותא לא מבעיא אכל ממנו דאיכא למימר‬ ‫הרג וקצת פצועי יש לאסור ממנ"פ אי הרג תחילה‬
‫שלא דרס כלל רק בשיניו נש ולא בא כי א‬ ‫ואח"כ פצע הרי דלא נח רוגזי' וכו' ואי פצע תחלה‬
‫למלאות נפשו כי ירעב ומצא די שבעו והל לו‪ ,‬אלא‬ ‫ואח"כ הרג דנח רוגזי' מכל מקו יש לחוש לדריסת‬
‫אפי' קטע רישיה דלא אכל מידי וחזינ דכעס עלייהו‬ ‫האחריני קוד ההריגה זו שאני אומר כש שפצע א'‬
‫וניחוש לכולהו דמ"ש ליה האי מהאי‪ ,‬קמ"ל דחזקה‬ ‫מה וברח כ פצע ג האחרי קוד שהרגו לזה‬
‫גדולה היא דאי כח לנדרס להציל עצמו מיד רודפו‬ ‫ע"ש הרי שתלה לומר כש שפצע וברח וכו' משמע‬
‫ועל כרח שבקינ ודחקינ למימר דבחדא נח רוגזי'‬ ‫דאי לאו דחזינ שפצע א' וניצל מת"י לא הוה ל‬
‫או במספר ההרוגי האלו ולא נגע באינ כלל‪ ,‬א"כ‬ ‫למימר שניצל הנדרס מיד הדורס‪ .‬וכ כתב עוד סו‬
‫מבואר ממ"ש בנידו דיד שלא ראינו שו רוש‬ ‫הסי' וז"ל דכל כמה דלא חזינ דפצע חד מינייהו‬
‫דרוסה רק שהיה טלה בי שיניו וכבר כתב בסה"ת‬
‫ובכל הפוסקי כשנשא שה מהעדר בשיניו והצילו‬
‫הרועה שאפי' טלה עצמו שריא שאי דרוסה אלא‬

‫·‪È‡Ó ·"Ú ‚"Ó Û„· 'ÒÂ˙‰ ¢˜‰ ¯·Î„ ÔË¢ÙÎ Ìȯ·„ „" ÚÏ Ô"¯‰ ˙ ÂÂη „‡Ó ˜Á„ Ô¯Ó ˙˘Â„˜Ó ‰ÏÈÁÓ‰ ¯Á‡ :·˜ÚÈ Ï‚È ˙‰‚‰· .‬‬
‫˘ ‡ ‪Â‡Ï Â‡ Ò¯„ ̇ ÔÈ Ú· ˜ÙÒ· ÍÈÈ˘ ‰Ê ¯˙ȉÏÓ ¯ÂÒÈ‡Ï ÁÈ΢ ‰Ò¯„„ 'È˙ ‰¯˙‰ ‰ËÁ˘ Ô È¯Ó‡„ ‡ÓÏÚ„ ˜ÙÒ ÏÎÓ ‰Ò¯„ ˜ÙÒ‬‬
‫˘‪Ϙ˘‰ ˜ÙÒ È‰ ¯ÈÙ˘ ‚"‰Î· ÌȯÁ‡· ‡ ‰ ¢‡¯ ‰Ê· ڂ٠̇ ‰Ò¯„‰ ÏÈÁ˙‰ È˙Ó ÌȘÙÂÒÓ Â ‡„ Ô„È„ Ô„È · Î"‡˘Ó Ò¯„È˘ ¯˙ÂÈ ÁÈÎ‬‬

‫‪.¯Â¯· ‰Ê ‡ÓÏÚ·Î ‰˜ÊÁ‡ Ô ÈÓ˜ÂÓÂ‬‬
‫‚‪.‰Ê· ˆ"ˆ‰ ÌÚ ÌÈÎÒÓ˘ ¯‡Â·Ó ‚Ò 'ÈÒ ÔωÏ ˆ"ˆ‰ ÏÚ ˜ÏÂÁ  ȷ¯ ԇ΄ ¯ÈÚ‰ È"˜Ò Ê 'ÈÒ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù· .‬‬