Page 136 - 2
P. 136
Ì˙Áתשובה ס ‡˜ ¯ÙÂÒ
בעבר ושהה או שנודע ספק הטריפות אחר י"ב חודש דחיישינ לתקלה אפי' באחד ואפי' לזמ מועט ואי
וכדומה או שהה ביד גוי דאלת"ה נימא כ בכל הני לו על מה לסמו כלל ומכשול נמי איכא להשהותו
אמוראי דיהבי שיעורא לטריפה יב"ח בחולי נ"ז
ע"ב כולהו לא חיישי לתקלה דאל"ה למה להו דיתבי יב"ח.
סימנא ואי אינהו כולהו לא חיישי לתקלה הוה ל ˘"ÓÂוהעיד על אביו הגאו זצ"ל שהורה בספק
למפסק כוותיה אלא אע"כ נ"מ כנ"ל .ומיהו ר'
שמעו ב חלפתא הת דעשה לתרנגולי דיליה דרוסה כהמחבר להשהותו יב"ח .אני אומר
שפורפרת של קנה אי סבירא לי' דחיישינ לתקלה השומע שמע וטעה ,כי אולי היה לו עוד צדדי
קשה אי השהה אותו ואולי ס"ל בטריפות הניכר הרבה להקל אבל זולת זה מא ספו מא חשוב לבוא
אחרי הרמ"א ,בשג הפר"ח שהוא מרא דארעא
לעי כל כמו שמוטת יר ל"ח ודוחק. דישראל שכל מנהג עפ"י הרב"י פסק דלא כוותי'
ניקו אנ ונימא הרמ"א העיד על מדינתו בפולי חס
· ‡‰סלקיני דאותה התרנגול שנשכה ראט" על לי' למימר הכי א בהלכה קבועה כ יאמר ,מה יאמר
בדברי שה באמת רק מנהג של ישראל יאמר
ראשה עד שהסיר כרבלתה אי להשהות י"ב הרמ"א כיוו על פולי וית יד לפריצי עמינו
חודש אלא לשוחטו מיד ולבדוק עצ הגלגולת שיעמידו חזו ומקל יגיד לה להרוס הרבה שרשי
שבזה ג אנו בקיאי ,וא ניקב העצ איכא למיחש מנהגי הש"ע שה כקוצי בעיניה בלא"ה .ופר"מ
לקרו ובהא אי אנו בקיאי ומיהו נפלי' ברברבתא כתב דבזמ הזה איכא למיחש לכבוד התורה טפי יפה
במ"ש הרשב"א בתה"א ש ומייתי לי' הטור סי' נ"ז כתב ומכ"ש דאיכא למיחש לכבודו של רמ"א טפי.
דבעי בדיקה מיד שנולד הספק אבל אחר זמ
חיישינ שמא הבריא יע"ש והסכי כ הבית יוס ˘"ÓÂוהוכיח שאי מנהג זה במדינתינו מדהטריחו
והב"ח ואולי הכא לא חיישינ לעצ שמא נתרפא
האחרוני אי חודש עיבור בכלל יב"ח או לא.
כל כ מהרה דעצ קשה הוא וצ"ע. יש לתמוה א"כ הרי עכ"פ בפולי נוהגי כהרמ"א
„"Ή ¯˙ÂÈ ·Â‰‡ ˙Ó‡‰Â ,Ì„˜Ó ʇÓΠ·‰Â‡ È ‰Â א"כ לדידהו תיקשי למאי הטריחו הפוסקי בשיעור
י"ב חודש וא יאמרו נא לבני מדינתנו כתבו כ ,ג
.‰Î¯· ÈÓ˙ÂÁ· Ì˙ÂÁ‰ אנחנו נאמר לבני ספרד שנוהגי כהרב"י כתבוהו
.˜"ÙÏ ‰"Ú˜˙ ¯"‡ ·ÂË '· ÌÂÈ ·"Ù אבל מעיקרא לא קשה מידי דעל כל פני נפקא מיני'
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙˘Ò ‰·Â
][¯„ÚÏ Ò Î ˘ ·‡Ê
וא"ל אלו הרושמי מעקיצת קוצי שביער אבל זה ˘˘¯‰ ‰"ÂÓ ‚ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ È„ÈÓÏ˙Ï ·ÂË ÏΠÌÂÏ
שבראש הוא מהזאב ,שוב זמ מה אח"ז באו ב' .È" ·ÈÏ
הישראלי וספרו לבעל הצא כנ"ל וה אמרו שמיד
שלחו לו אגרת על ככה אלא שלא הגיע לידו ושאל ‚ ‰"Èהגיעני נפש בשאלת נידו מעשה בזאב
מה יהי' מ הצא הנותרות ומעלת פלפל בזה אי
שנכנס בעדר של רועה שהיה רועה מאתי
להאמי לגוי מסל"ת להתיר ולומר שזה הנדרס. צא של שר אחד וחמשי של יהודי וראו כ ב'
יהודי שהיו ביער כשקפ הזאב על אחד והצילו
‡Ïאארי כי אי פנאי להארי ואומר מ"ש הגוי הרועה וגרשו הזאב מ העדר וטר שנודע ליהודי
בעל הצא מעדות של הישראלי לקח אחד מהצא
שנכנס הזאב והוא הציל אינו נאמ לאסור שאר לשחיטה כי הוא טבח ושחט לנכרי והראה לו
הצא וא אותו הצא עצמו מותר דכ"ש בחזקת הרועה אי הצא נחבל קצת בראשו ואמר שאירע לו
היתר אי הגוי נאמ לאוסרו ומכ"ש שאומר הגוי כ מעשה הזאב והצילו הוא מיד הזאב והראה לו
ע"ד התפארות שהוא הציל מיד הזאב‡ שא בעדות היהודי עוד שאר רושמי כיוצא בזה בשאר הגו
נשי אינו נאמ להתיר בכה"ג מכ"ש בשאר איסורי
˙˘Ò ‰·Â
‡Íȇ ¯‡Ù˙‰Ï ÁÈ·˘‰Ï ¯Ó‡„ ˘"ÎÓ ¯˙È‰Ï ‡Ï ¯ÂÒÈ‡Ï ‡Ï ÔÓ‡ È‚ Ôȇ ÔÈ„‰ ¯˜ÈÚÓ„ ‡ËÈ˘Ù„ ‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ· „Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.
˘.¯„Ú‰ ÔÓ Ò¯Â„‰ Áȯ·‰Â ‰ÏÂÚÓ ‰¯ÈÓ˘ ¯Ó