Page 141 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪Â‬‬

‫אי לנו לחדש המצאות להקל א הכא בלא"ה יש ‪. "‡ ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬

‫צדדי להקל נ"ל כנ"ל‪ .‬ויע הוא הפ"מ נכנסתי ‪.˜"ÙÏ „"ˆ˜˙ È"·ÓÏ "Î ˜"˘Ú ·"Ù‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫בפרצה דחוקה‪.‬‬

‫˙˘‪„Ò ‰·Â‬‬

‫]¯‪[ÂÁȯ·‰Â ¯„Ú· ·‡Ê ‰È‰˘ ¯Ó‡˘ ȯΠ‰ÚÂ‬‬

‫לא שיי לומר במסל"ת הכל כשרי אעד כשר‪.‬‬ ‫˘‪‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"È ˙ÁӢ ·ÂË ÏΠÌÂÏ‬‬
‫ובלא"ה לא זו הדר ‪.‬‬ ‫‪„"·‡ È" ÔÓÏÊ ‰ÓÏ˘ '‰ÂÓ ˙"˘Î ‰¯Â˙· ‡ÏÙÂÓÂ‬‬

‫]‪[¯ÂÒÈ‡Ï ¯ÂÒÈ‡Ó ‰˜ÊÁ‬‬ ‫„˜"˜ ‪.ÔÈËȯ‚‡Ó‬‬

‫‪ ‰ÓÂ‬שכתב דהוה מסל"ת‪ ,‬זה תימה ע"י שאלה אינו‬ ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני ונפשו היפה בשאלתו נידו עדר צא‬

‫מסל"ת ומכ"ש הכא דאמר להשביח עצמו‬ ‫מאה ושלשי עמדו בחצר סמו לבית מוק‬
‫וגבורתו שגירש הזאב ולא נגע בכל הצא ‡‪ .‬ומ"ש‬ ‫מחיצות לער כ' אמות אור וח' רוחב‪ ,‬ובי‬
‫בהמה בחזקת איסור עומדת חלילה רוב בהמות‬ ‫השמשות הרגישו בני הבית קירקור הצא ‪ ,‬יצאו‬
‫כשרי ובחזקת היתר עומדת א בחזקת שאינו זבוח‪,‬‬ ‫ושאלו לנכרי הרועה מה קול הצא הזה‪ ,‬ואמר שהיה‬
‫ע"כ א נולד הספק טריפות בחיי טר שיצאה‬ ‫זאב בעדר ופצע צא אחד והוא גרשו מיד במקל ולא‬
‫מחזקת שאינה זבוחה‪ ,‬אע"ג דלעני טרפות בחזקת‬ ‫נגע בשארי הצא ‪ .‬ולמחר מצאו אחד הנפצע‪ .‬ועתה‬
‫כשרות עומדת מ"מ כשתשחט ורוצי להוציאה‬ ‫שאל השואל מה דינ של שארי הצא עכ"ל‬
‫מחזקת שאינה זבוחה‪ ,‬כבר יש בה ספק דרוסה‬
‫ומתחזקת מאיסור לאיסור והוא פלוגתת הפוסקי‬ ‫השאלה‪.‬‬
‫בסי' נו" ‪ ,‬והוא מתוס' ריש פא"ט )מג‪ ,‬א ד"ה קסבר(‬
‫וביבמות ל' ע"ב )ד"ה אשה(‪ .‬ועיי ר" כא )י‪ ,‬א( גבי‬ ‫] ‡‪[˙"ÏÒÓ È‚ ˙ Ó‬‬
‫דרוסה ואי כא מקומו דעל הצא הנפצע שיצאה‬
‫מחזקתה אי אנו דני רק על הנותרי דלא נמצא‬ ‫‪ ÏÙÏÙÂ‬מעלתו אי גוי מסל"ת נאמ בדרבנ ואתחזק‬

‫בהו ריעותא‪.‬‬ ‫איסורא והוכיח שאינו נאמ מריש פסחי ד'‬
‫ע"א הכל נאמני על ביעור חמ אפי' אשה אפי'‬
‫‪ ÈÊÁ Â‬אנ פא"ט נ"ג ע"ב ספק כלבא ספק שונרא‬ ‫קט ‪ ,‬ופרי מ"ט מהימני‪ .‬והוקשה למעלתו וכי לא‬
‫ידע דבדיקת חמ דרבנ אלא הוה ס"ל דאיתחזק‬
‫אימר כלבא איכא ג' שיטות לרש"י פ' השוחט‬ ‫איסורא ואכתי קשה לוקמא במסל"ת ש"מ בדרבנ‬
‫)מ"ג ע"ב( ]כח‪ ,‬א ד"ה ממסמס[ לעול לא תלינ‬ ‫ואתחזק איסורא לא מהני מסל"ת וכהש" סי' ס"ט‬
‫בדורס כלל וכלל‪ ,‬וכדאתא לקמ נפצע תלינ בקניא‬ ‫סקמ"ב ודלא כפר"ח )ש סק"מ(‪ .‬והכא נהי דלא דרס‬
‫וכלבא·‪ ,‬ולתוס' )ד"ה אתא וברא"ש ש ( מחמריני‬ ‫אלא מיעוט ונתבטלו ברוב ושוב הוה דרבנ ‪ ,‬מ"מ‬
‫דוקא היכא דליכא קמ מידי‪ ,‬אבל אי איכא שונרא‬ ‫איתחזק דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת שאינה‬
‫קמ תלי' להחמיר‪ ,‬אבל מודו כי ליכא קמ מידי‬ ‫זבוחה ולא מהימ גוי מסל"ת ואסורי רק יש‬

‫תלינ להקל‚‪.‬‬ ‫להסתפק אי מותר למוכר לגוי אלו דבריו‪.‬‬

‫‪) ‡"·˘¯Â‬תורת הבית ב"ב שער ג ד מו‪ ,‬א( מחמיר יותר‬ ‫‪ ‰Ó‬שהוכיח מגמ' לא נ"ל‪ ,‬דלא הומ"ל דאיירי‬

‫דוקא כי איכא כלבא לקמ אבל כי ליכא‬ ‫במסל"ת דא"כ מאי הכל נאמני אפי' נשי ‪,‬‬
‫שו מידי תלי' במצוי בי להקל ובי להחמיר וכ'‬ ‫פי' לא מיבעיא עד אחד כשר אלא אפי' נשי ובעד‬
‫שכ דעת הרמב" ‪ .‬ואמנ בחי' הרשב"א פי' דהיכא‬ ‫כשר עדי מתכוו להעיד ממסל"ת ובעד שאינו כשר‬
‫ההיפו כמבואר במתניתי סו יבמות )קכא‪ ,‬ב(‪ ,‬וא"כ‬

‫˙˘‪„Ò ‰·Â‬‬

‫‡‪.Íȯ‡‡ ‡Ï ‰"„ Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
‫·‪.·"ˆÂ È"˘¯ ˙Ú„·  ȷ¯ Î"˘Ó ÊÎ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
‫‚‪.'ÒÂ˙‰ '„· Î"˘Ó ¯Ó‡„ ‡‰ ‰"„ · ,‚˜ ÔÈÏÂÁ ‡"·˘¯ '¯ .‬‬