Page 146 - 2
P. 146
Ì˙Áתשובה סז ‡È˜ ¯ÙÂÒ
שהוא גבוה קצת מ האר ולשחוט עליו ע"ש .וכ ][ÌȯÁ‡ ‰ÂÏÈÙ‰
ראיתי נוהגי בפפד"מ.
Ó"Óאמת נכו הדבר א מצינו בהמה נפולה
¯·„‰Âתמוה מה יועיל זה שהוא גבוה דבר מועט
פשיטא דליכא למיחש כלל שנפלה בדר
מ האר ועכ"פ הבהמה מושלכת בכח על שנאסרה .א מה שראינוהו מונח על השליט"
ורגליו אסורות וכבולות ,ודוחק לתלות ולומר
השארגי" .ודוחק לומר דאו"ה מיירי באמת בגבוה שמצאו הנכרי את הבהמה מונחת על האר
מאוד כגובה הבהמה באופ שמניחי אותה בנחת, וגררוהו כ על השליט" מבלי שהפילוה)ו( אחרי ,
כי אי לשונו משמע כ וג החוש מכחיש ,אע"כ כל זה קצת אינו מצוי ,ויותר ]ראוי[ לתלות במצוי שה
שגבוה קצת מ האר תו לא הוה ד' טפחי מרגליה הפילוה)ו( בכח על השליט" ,וכיו שכל רגליו
כבולות ולית ליה מידי למסר הוה חששא דאורייתא
להשראגי" וכפרי תואר הנ"ל. ובעינ בדיקה ,וכיו ששחטוהו כ בלא בדיקה יפה
Î"‡Âה"נ דהפילוהו על השליט" דגבוה קצת מ הורה לאיסור.
האר ,הסומ על האו"ה ופרי תואר לא ‡ Íמה שיש לדו דבס' פרי תואר )ש סק"ד( כתב
הפסיד בשג דיש לתלות נמי שלא הפילו כלל רק
בפשיטות דאפי' בהפילוהו אחרי נהי דיו"ד
גררוהו כ ממקו שכיבתה על האר ,אע"ג טפחי לא בעינ מ"מ ד' טפחי בעינ .ובפרי מגדי
שכתבתי לעיל שסברא רחוקה היא ,מ"מ חזי )ש סק"א במש"ז( כתב שלא ידע מנ"ל זה .ולפע"ד
לאצטרופי באופ שאי להאשי השוחטי בזה. הוציא כ מאיסור והיתר שהביא בד"מ שכ' דמשו
חשש נפילה נוהגי להשלי הבהמה על השארגי"
ומ"מ מעלתו דהחמיר תבוא עליו ברכה.
. "‡ ˘Ù ÎÂ Â˘Ù Î ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â
.˜"ÙÏ Ù"˜ ‰Ó¯˙ ˜"˘Ú ·"Ù ‰Ù
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙˘ÊÒ ‰·Â
][„ÂÚ ‰"„ ‡ ,ÁÚ ÔÈÏÂÁ 'ÒÂ˙ ȯ·„ ·Â˘È
טריפה כו' .וכ מייתי ליה נמי הש" בי"ד סי' קי"ז ˘È" Ï„‚Ó ÊÂÚÓ Ï„‚‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ
סק"ד לעני היתר סחורה דחלב טמאה אסור לסחור Ó"¯Â „"·‡ È" ˘ËÈÈ„ „„ ‰"ÂÓ ˙"˘˜Î ‰"Ù ‰"Ú
בו .אבל א"א למדרש כל שיש במינו טריפה לא
תאכלוהו הא טמאה תאכלוהו ,הא עכ"פ אסור משו „˜"˜ .‡"ÚÈ Á"Ú
טמאה ,וכרת לא נזכר בהאי קרא דלמימרא למעוטי
מכרת אתי ,אע"כ לא אתי האי קרא אלא לטמאות ˙¯˜Èקדשו הגיעני על נכו אשר בדק ל מר במ"ש
חלב טמאה ולאסור בסחורה ,אבל פיטור מכרת לא
אתיא אלא משור כשב ועז ,ואי הוה ילפי' משבת תוס' ר"פ אותו ואת בנו )עח ,א( ד"ה ועוד כו'
ה"נ דהוה נוהג בטמאה משא"כ אותו ואת בנו דכתיב דלא ילפי' שור שור משבת היכי דאינו נוהג בטמאה
לא תשחטו ביו אחד וזה לא שיי בטמאה ,א"כ כמו בשבת .ופר"מ הקשה ממס' כריתות ד ד' ע"א
כל חלב שור ה"א ניל שור שור משבת או מסיני
ליכא למיל שור משבת זה הנלע"ד. וכו' .והת בחלב נמי אינו נוהג בטמאה ואפ"ה הוה
אמינה דילפינ משבת או מסיני ,וא"כ באו"ב נמי.
][‡ ,ÂË Ê"Ú ÈÂÏ ‰ ÁÓ‰ ˙È˘Â˜ ·Â˘È
אלו דבריו דפח"ח.
˘· ÚÂזו הראוני בס' מחנה לוי )ע"ז טו ,א( שהקשה
ÈÏÂÏÂדהקשה מר קושי' זו היה פשוט לי הא דחלב
ק' עצומה לכאורה אהמרדכי ביבמות פ'
אלמנה סי' ס"ו דרבינו יקר ס"ל כה ששכר פרה אינו נוהג בטמאה היינו מהאי קרא גופיה
מישראל לא יאכילנה כרשיני תרומה מפני שהבהמה דכתיב שור וכשב ועז ,אבל אי הוה ילפי' משבת כי
מתפטמת ונמצא ישראל אוכל תרומה יע"ש .וא"כ היכי דהוה ילפי' דנוהג בעו אע"ג דאינו ראויה
קשה מש"ס דע"ז ט"ו ע"א ואי ס"ד שכירות קני' להקרבה ה"נ הוה ילפי' טמאה .ואע"ג דכתיב חלב
נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא
תאכלוהו ]ויקרא ז ,כד[ ,ודרשי' בזבחי ס"ט ע"ב
למעוטי טמאה שאי במינה טרפה ,הת לעני טהרת
חלב טמאה אינו טהור עפרש"י ש ד"ה אלא האי
