Page 149 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪„È‬‬

‫באיסור הנאה‪ .‬מ"מ האי אבנט אינו עשוי ללבוש לא‬ ‫]‪[Ïȇ‰ ‰"„ ‡ ,‰Ó ˙ÂÁ Ó 'ÒÂ˙ ˙È˘Â˜ ·Â˘È‬‬
‫לגוי ולא לישראל אלא למצותו לא שיי ביה איסור‬
‫‪ „"ÚÂ‬הקושיא השנית אכתוב לו ממ"ש בדרושי‬
‫לבישה כלל‪.‬‬
‫בחי' תורה שלי אהא דאמרי' במנחות מ"ה‬
‫‪ Ï"ˆÎÚÂ‬אה"נ קאמרי' משו"ה חייבי בציצית‬ ‫ע"א פרשה זו אליהו עתיד לדורשה‪ ,‬י"ל ר' יוחנ‬
‫לשיטתו אמר אליהו עתיד לדורשה‪ ,‬דרבינא משני‬
‫משו דלא אשתרי אלא בעיד עבודה‪,‬‬ ‫ליה דהוה סד"א הואיל ואשתרי מליקה תשתרי נמי‬
‫נמצא לא אשתרי כלל דמצות לאו ליהנות ניתנו‬ ‫נבלה‪ .‬והקשו תוס' )ד"ה הואיל( הא כהני חייבי‬
‫משו"ה חייבי בציצית‪ ,‬אבל אה"נ אי היה איסור‬ ‫בציצית ולא אמרינ מדאשתרי כלאי גבייהו‪ ,‬אע"כ‬
‫בלבישת כלאי ורחמנא שריא אפי' רק בשעת‬ ‫משו דלא אשתרו אלא בעיד עבודה‪ ,‬וה"נ הרי‬
‫עבודה היו פטורי מציצית וה"א דשריא בנבלה‬ ‫מליקה לא אשתרי אלא בעיד עבודה ומהיכי תיסק‬

‫הואיל ואשתרי במליקה ומיושב קושית תוס'‪.‬‬ ‫אדעתי למשרי נבלה‪.‬‬

‫‪ ÔȇÂ‬להקשות‪ ,‬בכלאי בציצית נמי נימא לאו משו‬ ‫]‪[‰‡ ‰ ¯ÂÒȇ· ‰È˘È¯ ˜ÈÒÙ‬‬

‫עשה דוחה ל"ת אלא מצות לאו להנות ניתנו‬ ‫‪ „"ÚÙÏÂ‬לפמ"ש הר" פג"ה בסוגיא דריחא מילתא‪,‬‬
‫ופ"ר ליכא בכלאי „‪ .‬זה אינו‪ ,‬דעיקר מצות ציצית‬
‫בטלית אשר תכסה בה מפני החמה והצינה‪ ,‬ועוד אי‬ ‫דבאיסור הנאה לא שיי פסיק רישיה‪,‬‬
‫אפשר בלובש מלבוש כל היו שלא יכוו להנאתו‪,‬‬ ‫ומייתיה ראיה מלובש כלאי להעביר המכס‪ .‬ובס'‬
‫אבל בגדי כהונה שאינו לובש רק ברגע עבודה‬ ‫טורי אב פרק ראוהו ב"ד· הקשה א"כ הנודר מ‬
‫כמ"ש רמב" סו הלכות כלאי והוא פושט‬ ‫המעיי מ"ט אינו טובל בו בימות החמה כיו דמצות‬
‫מלבושיו שהוא לבוש להג ‪ ,‬הוא פושט אות ולובש‬ ‫לאו ליהנות ניתנו ופ"ר דהנאת רחיצה אינו מעכב‬
‫במקומ בגדי אלו‪ ,‬הרי אינו אלא משו מצוה‬
‫עליו באיסור הנאה ע"ש‪.‬‬
‫והוה כמו לא אפשר ולא קמכוו דהר" הנ"ל‪.‬‬
‫]·‚„‪[‰„Â·Ú ˙Ú˘· ‡Ï˘ ÌȇÏÎ ‰ ‰ΠÈ‬‬
‫]˘‪[¯Ê· ‰¯È˘Î ‰ËÈÁ‬‬
‫‪ Ó"Ó‬יש לי לעיי א"כ מאי איסור כלאי יש‬
‫‪ ˘È¯ÓÂ‬ה"א הא דאמרי' במס' ברכות פרק אי‬
‫בלבישת כלאי בשעת עבודה דמצוות לאו‬
‫עומדי ד ל"א ע"א ויביאו הנער אל עלי‬ ‫ליהנות ניתנו ופ"ר לא שיי ומכ"ש בכה המלובש‬
‫שהיו מחזירי אחר כה לשחיטה‪ ,‬וא"ל שמואל‬ ‫בבגדי מפני חמה וצינה ופושט ללבוש בגדי‬
‫שחיטה בזר כשרה ונתחייב מיתה משו שהורה‬ ‫כהונה לעבודת בוראו אי כא כוונת הנאת חמה‬
‫הלכה בפני עלי‪ .‬יל"ד מאי לשו מחזירי אחר כה ‪,‬‬ ‫וצינה רק מצותו ולאו ליהנות ניתנו ופ"ר אי כא ·*‪,‬‬
‫הלא בעזרה שכיחי כהני טפי מישראל‪ .‬והו"א דלפי‬ ‫הגע עצמ א המוכס גוזר מי שלא ילבש בגד כזה‬
‫סברת דשחיטה בעי כה וה"ה בגדי כהונה„*‪ ,‬ומ"מ‬ ‫ורוצה לשחוט בהמה צרי לשל מכס כ וכ והוא‬
‫כל מאי דמצי למיעבד בהיתרא טפי עדי ‪ ,‬ע"כ‬ ‫לובש בגדי כלאי אלו להעבירו מכס שחיטת בהמה‬
‫מהדרי' אחר כה שכבר עבד עבודה אחרת ומלובש‬ ‫הרי פטור כנ"ל וכי גרע צוואת המל ה' צבאות‬
‫בבגדי כהונה של כלאי לצור אותה עבודה‪ ,‬ובתו‬ ‫ית"ש‪ ,‬דאפי' להרמב" )הל' כלאי פ"י הי"ח( ומחבר‬
‫שיעור שהיית פשיטה ולבישה ישחוט הפר‪ ,‬ולא‬ ‫]יור"ד[ סי' ש"א )ס"ה( דאסור ללבוש להעביר מכס‪,‬‬
‫מחייב משו שהיית כלאי מכיו דהוה בתו שיעור‬ ‫מ"מ הא כתב )הש" סק"ח( ]הט"ז סק"ז[ משו‬
‫פשיטה ולבישה‪ ,‬ורוצה להרוויח שלא יצטר כה‬ ‫דהעברת מכס היא הנאה‪ ,‬משא"כ הכא מצות לאו‬
‫ללבוש כלאי לכתחלה לצור שחיטה‪ ,‬ובתו כ‬ ‫ליהנות ניתנו‪ .‬ואני כתבתי במקו אחר‚ ע"פ דברי‬
‫ר" נדרי ט"ו ע"ב דכל שעשוי לכ כגו מעי להקר‬
‫א"ל שמואל שחיטה בזר כשרה‪.‬‬ ‫או הנאת בעילה או בגד ללבוש‪ ,‬שיי פ"ר ג‬

‫‪ ‰Ê·Â‬מיושב מאי דמקשי ‪ ‰‬אמאי נתחייב שמואל‬

‫משו מורה הלכה הא הוה לאפרושי מאיסור‬
‫דלבישת בגדי כהונה של כלאי לצור שחיטה‪.‬‬

‫·‪ ȷ¯ È˘Â„ÈÁ· ÔÈÈÚ .‚ .‚ 'ÈÒ Á"‡ ‡"Á ‰ È· ȯӇ·Â Ë 'ÈÒ ˘È¯ È"ÂÚÂ˘È· Ê"ÈÚÎ '¯ .*· .¯Â·È„‰ ÛÂÒ· ÌȇÂÏÈÓ È ·‡· ‡ ,ÁÎ Û„ .‬‬
‫‪˙"¢ ‡˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ È˘ Í¯Ú 'ÈÚÂ] .¯ÂÓ‡ ˙˘¯ÙÏ ‰¯ËÙ‰· ‰˘Ó ˙¯Â˙ '¯Â .‡ ,ÁÎ ‰"¯ (ÌÈȉˆ ÈÊ) „„ „È 'ÈÚ .˙‡ ‰ ‰"„ ‡ ,ÂË Ìȯ„ Ï‬‬
‫‪'ÈÒ ·"Á ¯"ȇӉ ‡‚¯˘ ˙"¢ 'ÈÚ .*„ .(ÂÓ˘· ÌÒ¯ÂÙÓÂ) ‚ 'ÈÒ Á"‡ ̉¯·‡ ˙ȯ· ˙"¢· ‰˘˜‰ ÔÎ .„ .[‚Î 'ÈÒ „"¯ÂÈ ÌÈÓÎÁ ˙¯ËÚ‬‬

‫‪.‡¯˜È ˙˘¯Ù χȯ‡ ÔÈ ·· ‰˘˜‰ ÔÎ .‰ .‡"Ó „"Ù ‰¯ÙÓ ‡È·‰˘ ‰Ó· ·Ï‬‬