Page 144 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה סו ‪˘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫אשער להתיר אפילו רק ברובא‪ ,‬כיו דיש כא כל הני‬ ‫דספק דרוסות אפשר שהיו כול בספק אבל היכי‬
‫היתרי דלעיל שאפשר להתיר אפי' הצא בעצמ‬ ‫דאי כול בספק אלא מיעוטא ובטלי ברובה מה"ת‪,‬‬
‫ונהי דהצא לא נתיר אפי' ע"י בטול משו דבע"ח‬ ‫וא"נ משתלי ואכיל חד מינייהו בתו יב"ח אי כא‬
‫חשיבי ולא בטלי מ"מ החלב יש להתיר לחלוב כל‬ ‫איסור דאורייתא דרוב לא יאכל ע"י שגגה ותקלה‪.‬‬
‫הצא בכלי אחד החלב שנתערב אינה דבר חשוב‬ ‫א"כ מותר להשהות יב"ח ומכ"ש ע"י צירו כל‬
‫ובשג שהוא הפ"מ ויש ג"כ עוד ספק שאפי' נאמר‬ ‫היתרי הנ"ל נ"ל בלי פקפוק להתיר שיהוי יב"ח‪,‬‬
‫שיש עוד דרוסה דלמא איכ' ששי בחלב של‬ ‫ואי פריש מינייהו שלא בפני ישראל עד רובא‬
‫כשרי וא יסכי עמו הגאו מהו' דוד נ"י אזי‬
‫מותרי אות שפירשו אפי' תו יב"ח‪.‬‬
‫דרינא עמו כי היכי דלימטנא שיבי מכשורי‪.‬‬
‫‪ È˙ȇ¯Â‬בתשוב' מהרמ"ל )ש ( שיצא לדו להתיר‬
‫‪ „"Ή‬הכותב בחפזו רב בלי עיו בשו ספר‬
‫אפי' החלב עפ"י הסברא הנ"ל שיחליב‬
‫החות בברכה‪.‬‬ ‫בתו כלי אחד שתתבטל ולא חשש לביטול איסור‬
‫‪.Ï"‚Ú˜˙ ÊÂÓ˙ È"Á ˜"˘Ú ·"Ù‬‬ ‫לכתחלה ע"ש‪ ,‬אלא שהוא ז"ל בא חשבו שיהיה ס'‬
‫בחלב של היתר ואני אומר אבא שיער בס' ואני‬
‫‪.Ó"„„ÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÂÒ ‰·Â‬‬

‫]‪[‰ÏÂÙ ˘˘Á‬‬

‫בזה‪ ,‬והוא דפליג על הר" אי ס"ד דהוה ס'‬ ‫˘‪'Â‰Ó „·Π‚ÏÙÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫דאורייתא מאי קמבעי' ליה אי מותר לשוחטו בי"ט‬ ‫‡·¯‪.È" ÛÒÂÈ Ì‰‬‬
‫מה"ת יהיה מותר לשוחטו בי"ט‪ ,‬אע"כ הבדיקה הוא‬
‫רק מחומרא בעלמא ומבעיא ליה אי ג לשוחטו‬ ‫‪ ¢Ù‬היפה בשאלתו אודות ההוא תורא דערק‬
‫בי"ט חיישינ ואי משו שמחת י"ט לא החמירו אלו‬
‫לאגמא והשיגוהו רודפיו אינ נימולי‬
‫דבריו‪.‬‬ ‫והביאוהו לעיר קשור בד' רגליו מונח על השליט"‬
‫והרודפי אומרי כי מתחלה ברדיפת אותו נפל‬
‫]‪[ȯ¯·Ï ‡Îȇ„ ̘ӷ ‰˜ÊÁ‬‬ ‫לאר ועי"ז השיגוהו ועמד או העמידוהו והמתינו‬
‫כמו שעה עד שהביאו השליט" מהעיר והובילוהו‬
‫‪ ÔȇÂ‬הדברי האלו כדאי לחלוק על הר" ‪ ,‬ויש‬ ‫לבית המטבחיי והשוחטי לא נמלכו במורה‬
‫הוראה ושחטוהו ומעלתו אסר את הבשר מטע‬
‫לדחות דלמא היא גופיה מבעיא ליה אי נימא‬ ‫חשש נפולה וכתב בו ב' חששות‪ ,‬א' נפולה ראשונה‬
‫מכיו שנדרס אעפ"י שכבר שהה מעל"ע מ"מ הרי‬ ‫שנפל בעצמו שמא הי' מגובה יו"ד טפחי וספק‬
‫כבר יצא מרוב בהמות כשרות ושוב צרי בדיקה מ‬ ‫בדיקה להחמיר כי הרודפי אינ נימולי אינ‬
‫התורה וממילא אסור לשחטו בי"ט‪ ,‬או דילמא נהי‬ ‫נאמני לא להקל ולא להחמיר וזאת שנית מה‬
‫דרובא ליכא שהרי יצא מהרוב שהרי נדרס‪ ,‬מ"מ‬ ‫שהפילוהו על השליט" קשור בד' רגליו ובהפילוהו‬
‫מוקמינ ליה אחזקה קמייתא שהיה בחזקת כשרות‬ ‫אחרי אסור אפילו פחות מיו"ד אלו דברי מעלתו‬
‫עד השתא והבדיקה אינו אלא לחומרא בעלמא‪ ,‬דכל‬ ‫הנה יפה הורה להחמיר ותבא עליו ברכה אבל‬
‫חזקה דלא אתיא מכח רובא ואיכא לברורי צרי‬
‫לברורי מדרבנ מיהת‪ ,‬וה"נ נהי דהכא ליכא חזקה‬ ‫המקיל לא הפסיד‪.‬‬
‫מכח רובא דהרי נדרסה מ"מ כיו דעד שנדרסה היתה‬
‫בחזקת כשרות מכח רובא והשתא נמי דנדרסה‬ ‫]˘‪[Ë"ÂÈ· Ò¯„ ‰ ÛÂÚ ˙ËÈÁ‬‬
‫אוקמא אחזקה קמייתא דעדיי לא נטרפה‪ ,‬וזו היא‬
‫סברת הועוד י"ל דמייתי הרא"ש להתיר הגבינות‬ ‫‡‪ ˙Ó‬נכו דבעו הנדרס ושהה מעל"ע אמרינ‬
‫פ"ק דחולי סימ י"ו‪ ,‬ואלא לזאת החזקה שאינה‬
‫]מכח[ רוב צרי לברורי מדרבנ היכי דאפשר‬ ‫דצרי בדיקה ואבעי ל בביצה ל"ד ע"א אי‬
‫לברורי‪ ,‬ודוקא שארי בהמות דעלמא דחזקה דידהו‬ ‫מותר לשוחטו בי"ט וכתב הר" )ש ( דהוי ספיקא‬
‫אתי' מכח רובא לא בעינ לבדוק אחר י"ח טרפות‬ ‫דאורייתא לשוחטו ביו טוב ש"מ דס"ל להר" דעו‬
‫הנדרס בעי בדיקה מ התורה ובפרי מגדי י"ד ]ריש[‬
‫סימ נ"ח רמז למ"ש שאגת אריה בתשובה )סי' סד(‬