Page 139 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜„‬

‫ויפה כתב מעלתו שכתב ש" סו סי' קי"ד לעני‬ ‫‪ ÔÂÈÎÂ‬שזכינו לדי נבוא לנדו שלפנינו ונאמר‪ ,‬דכא‬
‫כרכו כיו דאיכא ספיקא א יש כא אי' כלל מותר‬
‫לבטל לכתחלה בס'‪ .‬ועוד כיו שכבר נמכרו לגוי‬ ‫בודאי לא היה יותר מזאב אחד‪ ,‬דאלו היו שני‬
‫בקני גמור על תנאי הנ"ל הו"ל הביטול בשל גוי‬ ‫זאבי ומכ"ש יותר לא היו משיירי חצי כבש שאכל‬
‫כמ"ש המהרמ"ל ושוב יחכור מעלתו החלב מ הגוי‬ ‫חצי והניח חצי‪ ,‬דמה יש זה לית לפני ב' או ג'‬
‫הקונה אחר שכבר נתבטל‪ .‬ועיי' עוד בכללי ס"ס‬ ‫זאבי ·‪ ,‬אלא ע"כ לא היה ש אלא אחד‪ .‬וא‬
‫שבש"כ סי' ק"י אות י"ט ד"ה ואי להקשות וכו'‬ ‫מהרמ"ל ז"ל שיער במי שאינו מינו החמור לפי‬
‫אומד דכמה זאבי דרסו עוד עשרי אחר שפצעו‬
‫ע"ש‪.‬‬ ‫ט"ו‪ ,‬נאמר זאב אחד אחר י"ז לא פגע אלא עוד בד'‬
‫או ה'‚‪ ,‬ומהרמ"ל שיער עשרי דרוסות בז' מאות‬
‫‪.‰ÊÎ Ó"Ù‰· Ϙ‰Ï „"ÚÏ ˘ ‰Ó ‰Ê‬‬ ‫בריאות שיעלה לששי כיו שחלב הדרוסות מועט‪,‬‬
‫אנ במב"מ דקיל נשער ה' דרוסות בשלש מאות‬
‫‪. "‡ „"Ή ˙ˆȄ· ˙ˆӉ ‚Á· ÁÓ˘ÈÂ‬‬ ‫וחמשי בריאות הנותרות שיהיה חלב ס' נגד חלב‬

‫‪.˜"ÙÏ „"ˆ˜˙ ÔÒÈ ·"È '· ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬ ‫הדרוסות א נניח שהיו דרוסות בשג שהוא ספק‪.‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪‚Ò ‰·Â‬‬

‫]·‪[ÌÈ˙Ó ¯ÙÒÓ Â· ‡ˆÓ ˘ ¯„Ú‬‬

‫בהכי‪ .‬וכ הוא ברש"י שברי" ‪ .‬והוא פשוט דאי‬ ‫˘‪„"·‡ 'È ‰˘Ó ‰"ÂÓÎ ˘"ÂÁ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰Ï ÌÂÏ‬‬
‫דר רש"י להוסי על לשו הש"ס‪ ,‬אבל מ"מ אמת‬ ‫„˜"˜ ‪.‡"ÚÈ ı¯‡Â ÏÈÏ‚Â ÔÈ˯‡Ó‬‬
‫נכו הדבר מסברת חו דאפי' הומתו רבי הותרו‬
‫כול ובתנאי שהומתו לפני הדורס‪ ,‬אבל א פצע‬ ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני נידו צא שנכנס מזיק ביניה‬
‫ואח"כ מתו והדורס לא ראה נקמתו לא מהני‪ .‬ובזה‬
‫מיישב צ"צ )סימ ק"ה( לשו האו"ה ]כלל נז סי' ח[‬ ‫והומתו ששה ושני מאות המומתי נאכל‬
‫ואמת נכו הוא·‪ .‬ובנידו שלפנינו שני שנאכל מה‬ ‫מכל אחד קצת‪ ,‬ושארי נמצאי שלימי וטובי בלי‬
‫הומתו לפני הדורסי אבל אינ נמצאו נשוכי‬ ‫שו חבלה ונזק וההפסד מרובה‪ .‬ומעלתו פתח פתח‬
‫להיתרא‪ ,‬א'‪ ,‬דבדק הבית )להרא"ה( ]ב"ב ש"ג[ חולק‬
‫במקו סימני ומא לימא שמתו בפני הדורס‪.‬‬ ‫על רשב"א וס"ל לא אזלי' בתר מצוי להחמיר ותלינ‬
‫בכלבא‪ ,‬ב'‪ ,‬שהיה קצת פרצה בחצר וגדר נמו שהיו‬
‫‪ ˘"Ó‬שהיה פרצה בחצר היינו מקו הגדר נמו‬ ‫יכולי לברוח ולהציל עצמ ‪ ,‬ג'‪ ,‬כיו שהמיתו ששה‬
‫י"ל נח רוגזיה‪ .‬ולבסו קאמר מעלתו אולי נכבשינהו‬
‫שהיו יכולי לברוח היינו ע"י הדחק להיות‬
‫מטפס ועולה‪ .‬קשה לסמו על זה‪ ,‬נהי מחמת אימת‬ ‫וניניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש‪.‬‬
‫המזיק היו מטפסי ועולי על הגדר במקו שהוא‬
‫נמו ‪ ,‬אבל א היה כ אי חזרו לחצר אח"כ כי אי‬ ‫‪ ˘"Ó‬מרובא פריש מאיזה רוב הא כול בספק‬
‫דרכ לנוס בפרצה דחוקה ולהעלות ע"י גדר על מג ‪.‬‬
‫וקיי"ל א א' נתערב ופריש מרובא עכ"פ‬
‫]˙‪[ȈӉ ¯·„· ÔÈÏÂ‬‬ ‫שני האחרוני אסורי והכא כמה נשאר באחרונה‬

‫‡‪ Í‬מ"ש מעלתו בפלוגתת רשב"א והרא"ה בתולי‬ ‫לאיסור לא ידענו כמה נכנס בספק‡‪.‬‬

‫במצוי מזה נדבר אי"ה כי פר"מ במח"כ לא חזי‬ ‫‪ ˘"Ó‬כיו שהומתו נח רוגזיה‪ ,‬ונתלה בלשו רש"י‬
‫שפיר‪ .‬הנה הרשב"א בתה"א ]ש [ כתב יע א"ר אשי‬
‫)חולי נג‪ ,‬א ד"ה נח( שכתב קטע רישיה דחד‬
‫מינייהו נח רוגזיה בהני משמע שהמותו רבי ‪.‬‬
‫במח"כ נזקדר ליה בלשו רש"י וצ"ל נח רוגזיה‬

‫·‪.‰Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
‫‚‪.‚Ò È"ÒÂÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
‫˙˘‪‚Ò ‰·Â‬‬
‫‡‪„ ‰¯Ú‰· ˘"Ú .˘„ÂÁ ·"È ‰‰˘È ÌÈ Â¯Á‡ ÌÈ ˘Â :Ê 'ÈÒ ÏÈÚÏÓ ¯ÈÚ‰ È"˜Ò Ê 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù· .‬‬
‫·‪.˘"Ú ˆ"ˆ ÏÚ Â È·¯ ˜ÏÁ Ê È'Ò ÏÈÚÏ .‬‬