Page 143 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪Á‬‬

‫להארי עתה כי לא באתי לסמו עתה על זה בשג‬ ‫קכב‪ ,‬א(‪ ,‬ועיי ש" סי' קכ"ז סק"כ‪ ,‬וא נאמר‬
‫דהש" סקכ"ד משוי לי' ספיקא דדינא‪.‬‬ ‫שהימני' בעל הבית וסומ על דבריו א"כ א נאמי‬
‫לו שבא זאב נאמי לו נמי שנפלה המחיצה בכניסת‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬מ"מ כיו שהכותל פרוצה לפנינו א"כ דל‬ ‫הזאב והיה מקו רחב ובקעה פתוחה להצא להמלט‬
‫מיד ומותרי כול ‪ ,‬כמ"ש בעל התרומה )סי' כ"ה(‬
‫דברי הרועה מהכא וה"ל ס"ס ספק שמא‬ ‫וסמ"ג )עשי ס"ג( ורשב"א )תוה"ב ב"ב ש"ג( ופסקו‬
‫היתה פרוצה מיד וה"ל כבקעה דלכ"ע ה"ל מקו‬ ‫בטוש"ע )סי' נז ס"ט(‪ .‬ובבקעה כ"ע לא פליגי‬
‫רחב ואת"ל נפרצה אח"כ מ"מ דלמא הלכה כרוב‬ ‫דמותרי כול אפילו יש מי שנפצע כ]ד[מוכח‬
‫הפוסקי דאפילו חצר לחוד נמי מיקרי מקו רחב‬ ‫ממ"ש דרכי משה )ש סעי ו( גבי ישב לו ציפור‬
‫ויכול להתהפ שפיר כמוב ‪ ,‬מה תאמר ש אונס חד‬ ‫בגבו של אחד מה ופשוט‪ ,‬וא"כ ממ"נ א נאמי‬
‫הוא שמא הגיע הזאב שמא לא הגיע‪ ,‬א אנ נאמר‬ ‫לגוי דנכנס זאב נאמי נמי שהיה כר נרחב ומותרי‬
‫זה הוא מה שבקשנו שיהיה ספק על ספק לא על‬ ‫כול ודומה זה למשנה ב' פ"ח דעדיות א מאמיני‬
‫ושריא‪ .‬וכ"כ הב"ח דהיתר מקו רחב הוא משו‬ ‫את שהורהנה כו' ומיירי בפסולי עדות כמ"ש תי"ט‬
‫ספק על ספק לא על‪ ,‬אלא דהכא אנו מסופקי א‬
‫היה מקו רחב או לא‪ ,‬והרווחנו בס"ס הזה שיהיה‬ ‫ש בש )ראבי"ה( ]ראב"ד[ וה"נ דכוותיה‪.‬‬

‫עכ"פ ספק על ספק לא על ושריא‪.‬‬ ‫‡‪ ‡Ï‬שיש לפקפק תינח לדעת הסוברי · דלעול‬

‫‪ ̇Â‬מפני שאנו מדמי לא נעשה מעשה להתיר‬ ‫תלי בכלבא כל שאי דורס לפנינו‪ .‬ומכ"ש‬
‫להרא"ה )בבדק הבית ש ( שאפי' יש ג דורס לפנינו‬
‫באכילה להדיא מיד‪ ,‬אבל להשהות יב"ח‬ ‫לעול תלינ להקל‪ .‬אבל להרשב"א וסייעתו כל‬
‫מבלי לחוש לתקלה נוכל לסמו על הנ"ל לכאורה‪.‬‬ ‫שאי ההיתר מצוי טפי תלינ להחמיר א"כ אפי' לא‬
‫נאמר ל מהנכרי שנכנס זאב ומצאנו כבש אחד נהרג‬
‫]·‪[ÌÈÈÁ ÈÏÚ·· ÏÂË‬‬ ‫ואחד נפצע‪ ,‬אפשר שהיינו תולי בדורס שנכנס‬
‫והיינו חוששי לכל הצא ‚‪ ,‬וא"כ אזדא ליה ממנ"פ‬
‫‪ Û¯ˆ Â‬לזה עוד היתר שלישי והוא כיו שלא ראינו‬ ‫הנ"ל‪ ,‬דאפי' לא נאמי לנכרי שנפרצה הכותל בשעת‬
‫כניסת הזאב ולא נאמי נמי שנכנס זאב כלל‪ ,‬מ"מ‬
‫זאב שנכנס כלל‪ ,‬נהי דנתלה להחמיר בזאב‪,‬‬
‫מ"מ אי לנו לומר שנכנסו ב' או ג' זאבי ודי לנו‬ ‫בלא דבריו נמי ניחוש לדורס שנכנס‪.‬‬
‫לומר על צד ההכרח שנכנס זאב אחד‪ .‬והנה קיי"ל‬
‫)ב"מ צג‪ ,‬ב( זאב אחד אינו אונס מפני שהרועה יכול‬ ‫‪ ‰ÊÏ‬נצטר עוד היתר שני והוא דאפי' בלי פרצה‬
‫להציל‪ ,‬וא"כ חזקה על הפועל שעשה פעולתו אעפ"י‬
‫שהוא נכרי כיו שהוא שומר ממונה על כ וזה הוא‬ ‫בחומה ס"ל לרשב"א דחצר גופי' מיקרי מקו‬
‫אומנתו‪ ,‬מסתמא הקדי ברועי ומקלות בכל מה‬ ‫רחב אפי' בלא בקעה‪ ,‬ואעפ"י שהרב"י נסתפק‬
‫דאפשר‪ ,‬ומסתמא לא נשאר ש זאב אלא כשעה‬ ‫בלשו רשב"א )חולי נג‪ ,‬ב(‪ ,‬מ"מ כל מעיי בצדק‬
‫חדא ולא היה פנאי לדרוס כול ולא רוב ‪ .‬וסברא‬ ‫בלשו חידושי רשב"א וג בלשו בעל )התרומות(‬
‫זו ג כ כתבו מהרמ"ל בתשובה בלי שו ראיה‬ ‫]התרומה[ )ש ( בעצמו יראה שאי שו סברא‬
‫וסברא אלא מסתמא ע"ש„‪ .‬ואולי היה ש רועה‬ ‫להעמיס בלשונו ספיקו של ב"י וג לא חלוקו של‬
‫ישראל שהעיד שלא נשאר ש זמ רב‪ ,‬מ"מ נלע"ד‬ ‫ב"ח לחלק בי עו המעופ ובי בהמה‪ ,‬אלא לעול‬
‫פשוט מהנ"ל שלא היה ש זמ רב ולא דרס רוב ‪.‬‬ ‫חצר מקרי מקו רחב‪ .‬וכ פסק משאת בנימי )סימ‬
‫נמצא מ התורה בטלו הנדרסי ברוב‪ ,‰‬דמ התורה‬ ‫פז( ויהיב שיעורא כל דלא מגיע ליה בחד שחיא‬
‫אפי' בעלי חיי בטילי ואינו אלא קבוע דרבנ ‪.‬‬ ‫כבריש פ' אי צדי )כד‪ ,‬א( וסת חצר הכי הוא‪ .‬וכבר‬
‫ובמ"ש תוס' בב"מ )ו‪ ,‬ב( גבי קפ אחד מ המנויי‬ ‫הארכתי בזה בראיות ברורות בתשובה אחת זה‬
‫כבר הלכו בו נמושות אי כא מקומו‪ .‬ומ"מ האמת‬ ‫שנתיי )לעיל סי' נז(‪ ,‬וכעת מצאתי רוב בתשו'‬
‫כ הוא דליכא איסור דאורייתא‪ .‬וא"כ י"ל דלא מצינו‬ ‫מהר" לובלי )סי' קד( וברו שכוונתי‪ .‬ואי לי‬
‫חשש תקלה בש"ס להדיא בכה"ג‪ ,‬דהא שרקפא‬

‫·‪.'ÒÂ˙ Ì˘· · ,‚ ‡"·˘¯‰ 'ÈÁ· ‰"Î .‬‬
‫‚‪‡"·˘¯‰ Ì‚„ ‡Ï‡ ÔÎ ·˙Î ‡Ï ÏÈÚÏ ‡·Â‰˘ ÂÒ 'ÈÒ· ÂÓˆÚ Ï"Ê ‡Â‰ Ï"‰Ê· ÌÈȯ‚ÂÒ· ¯Èډ ԇΠ¯"„ ‡È·‰ ·"È˜Ò Ê 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù· .‬‬

‫‪.Ë"Ò ÏÈÚÏ ‡·Â‰˘ ‚Ò 'ÈÒ· ˘"Ú ‰ ˘ ‚"ÎÏ ·Â¯˜ ‰ ¯Á‡· ·È˘‰ „Ò 'ÈÒ„ ‡È‰‰Â ‡‰· ‰„ÂÓ‬‬
‫„‪.ÔÂÈÎÂ ‰"„ ·Ò 'ÈÒ·Â Ó"ÓÂ ‰"„ Ê 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÂÚÈ .‬‬

‫‪.‚Ú˘ 'ÈÒ ‡"Á Ê"·„¯ ˙"Â˘Ó ‰Ê ¯˙ȉ Ò"˙Á‰ ‡È·‰ Ê 'ÈÒ ÏÈÚÏ .‰‬‬