Page 135 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‬

‫ואחריות דאחריני לא בעינא לקבולי א ירצה‬ ‫על ראשו עד שפו עליו ד וקרעו באותו מקו ונטל‬
‫כרבלתו‪ ,‬צרי לבדוק בעצ המוח א לא שברו‬
‫להראות לו מכתבי זה הרשות בידו‪.‬‬
‫‪.˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη ÌÂ˙Á‡Â‬‬ ‫ונקבו‪.‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫‪ ‰¯ÂÓ‰Â‬אשר הורה להשהותו יב"ח לא טוב הורה‬

‫˙˘‪Ë ‰·Â‬‬

‫]·„‪[‰Ò¯„ ˜ÙÒ ÔÈ‬‬

‫הג"ה מיי' וסמ"ק וכלבו )סי' קז( והמרדכי פ"ב‬ ‫‪ ÂÓÚÂ‬הגיעני לנכו ואימא ליה איזה גופא דעובדא‬
‫דחולי )סי' תר"ו( בש מהר" )הגהות סמ"ק סי' קצ"ז(‬
‫דכולהו ס"ל בשיהוי בשחיטה בכל שהוא אסור‬ ‫מחותנו הנגיד ציוה לשאלני אודות בישול‬
‫להשהותו משו תקלה אפי' בעו יחידי והרב"י‬ ‫שכר בברייהויז שלו ביו שבת קודש‡‪ .‬והשואל אחר‬
‫בעצמו מייתי דעת בלי שו חולק בסי' כ"ג בסופו‪.‬‬ ‫שהארי בדי הנ"ל‪ ,‬כתב בשולי יריעה אודות המורה‬
‫שהורה להשהות עו נשיכת העכבר יב"ח ונת‬
‫‪ ‰ ‰Â‬דברי רשב"א גופיה תמוהי הרבה דמחלק בי‬ ‫אמתלא כי דברי רמ"א ביורה דעה סי' נ"ז )סי"ח( הוא‬
‫מנהג במדינת פולי ‪ .‬ולא האמנתי שיצאו הדברי‬
‫אחד להרבה‪ ,‬כבר הרבה להקשות עליה‬ ‫מפה שו מורה הוראה בישראל רק שהוא רק דר‬
‫בפר"ח סי' נ"ז ]סקנ"ב[ מסוגיות טובא‪ ,‬ואני מוסי‬ ‫פלפול שהיה לו להשואל ע לומדי כנהוג ועתה‬
‫בביצה )יח‪ ,‬א( בסוגיא דטבילת כלי חוששי שמא‬ ‫כתב פר"מ שהוא המורה וכי נשיכת עכבר הנ"ל אינה‬
‫ישהה אפי' בכלי אחד ובפ' ג"ה )צד‪ ,‬א( בסוגיא‬ ‫דרוסה ולחומרא בעלמא ציוה להשהותו ושכבר יצא‬
‫דמכריזי קפיד שמואל למה תשהא איסורא וההוא‬ ‫הוראה מאביו הגאו זצ"ל להשהות ס' דרוסה יב"ח‪,‬‬
‫פינכא דתברא ר' אמי )קיא‪ ,‬א( כ' הפוסקי בסי' ס"ט‬ ‫כי המנהג שכ' רמ"א אינו במדינתנו וראיה שאל"כ‬
‫משו תקלה‪ .‬וע"כ לתר הרשב"א צ"ל כמ"ש פרי‬ ‫לחנ נתחבטו הפוסקי בשיעור יב"ח אי חודש‬
‫תואר )ש סקכ"ג( דרשב"א גופי' ס"ל להקל בספק‬ ‫העיבור בכלל או לא‪ ,‬הרי אנו אי לנו להשהות כלל‪,‬‬
‫דרוסה דאיכא בלא"ה מא דלא חייש כלל לספק‬ ‫אלא ע"כ אי הדי נוהג בינינו אלא במדינתו של‬
‫דרוסה משו"ה הקיל הרשב"א נמצא לפ"ז י"ל הרב"י‬
‫ס"ל דהמרדכי וכל הני פוסקי וכו' דלעיל לא אמרו‬ ‫רמ"א אלו דבריו‪.‬‬
‫אלא בשיהוי בשחיטה ולא בספק דרוסה ומשו הכי‬
‫פסק כרשב"א‚‪ .‬והרמ"א לא ס"ל לחלק ופסק כרוב‬ ‫·˜¯‡‪ È‬הדברי עמדתי מרעיד א יצאו הדברי מפה‬
‫הפוסקי הנ"ל‪ .‬דאדרבא כל דקיל איסורא טפי איכא‬
‫זק מורה הוראה ב גדולי עול ‪ ,‬האמנ‬
‫למיחש לתקלה„‪.‬‬ ‫אמת הדבר כי עכבר אינו דורס ואי זה צרי לפני‬
‫א נשיכתו במקו גלגולת וקרע כרבלתו לגמרי צרי‬
‫‪ ˙Á Ó·Â‬יעקב כלל ד' סק"ו הקשה דבבשר חיישינ‬ ‫בדיקה במקו עצ וקרו של מוח‪ ,‬וחמור מדרוסה‪,‬‬
‫דבספק דרוסה איכא מא דלא חש לספק דרוסה אבל‬
‫אפי' לזמ מועט שלא להשהותו לכתחלה‬ ‫הכא פשיטא דצריכה למבדקה והיינו הכתה חולדה‬
‫ג' ימי בלא מליחה ותי' בודאי איסור חיישינ אפי'‬ ‫דתנ במתני' )חולי נו‪ ,‬א( ורב גופי' דלא חשש לספק‬
‫לזמ מועט מה שאי כ דרוסה הוה ספק איסור והוה‬ ‫דרוסה מ"מ בהכתה חולדה על ראשה אמרינ בחולי‬
‫בזמ מועט ס"ס מה שאי כ יב"ח הוה קרוב לודאי‬
‫נ"ו ע"א רב ושמואל ולוי בדק לי' וכו'‪.‬‬
‫שיכשל בה יע"ש‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬הרב"י תמוה לכאורה דפסק )בסעי כ'(‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬נידו שלפנינו שנשכה העכבר שנקרא‬
‫כיחידאה כהרשב"א· דלא חיישינ לתקלה‬
‫ראט" על ראשה מקו שעושה אותה‬ ‫בעו אחד כי א בהרבה עופות דוקא‪ ,‬ושביק דברי‬
‫טריפה דגריע מספק דרוסה אפשר ג הרשב"א מודה‬

‫˙˘‪Ë ‰·Â‬‬

‫‡‪.[Ë 'ÈÒ Á"‡· ‰Ê ÔÈ Ú·  ȷ¯ ˙·Â˘˙ ÔÈÈÚ] .‬‬
‫·‪.'‚ ¯Ú˘ '· ˙È· ͯ‡‰ ˙È·‰ ˙¯Â˙· .‬‬
‫‚‪.ÔÈ ÚÏÂ ‰"„ · ,‚ ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ '¯ .‬‬
‫„‪.‰Ê· Î"˘Ó ·È¯ ˜"Ò Ì˘ ˙"ί„ ‰‡¯ .‬‬