Page 155 - 2
P. 155
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˜Î
שטי דאפי' אי נימא שמה כ ,מ"מ ממילא נבי È"ÙÚ‡Âשהתירו הלז אמת ,מ"מ מי שתיר
דאפרוח קאמר דהזקינה אינה ראויה לאכילה ומהיכי
תיתי נטעה לומר ע הוא והתורה חייבה עליו אלא דאפשר ר"מ פליג אה דרשא אע"פ
ע"כ מדפסקא ספרא לב' תיבות ש"מ ביצתה קאמר שאמר כסומא בארובה מ"מ לא נשתבש ,דהרי ה
וא"כ ליתא להאי שינוי ומחוורתא כדשנינ מעיקרא. בת היענה גופי' לא מייתר דכ שמו של העו עצמו
כדכתיב )ישעיה י"ג( בנות היענה אלא משו דפסקי'
ͯ„·Âהליכתי קרב אלי דברי הרמב" בכורות הנ"ל ספרא בשתי שיטי ,ÁÈש"מ בתו של יענה קאמר
והיינו ביצתה ,ואי זה אלא קבלה ממסורת הסופרי .
בש יש גאוני שאומרי היתר ביצת א"כ אולי ר"מ לא קיבל זה ובתורתו של ר"מ לא
טהורה נפקא ל מדשרי עופות ואי ס"ד הביצה
אסורה א"כ כל היוצא מטמא טמא ,ורמב" דחה היה כתוב כ .
אעפ"י שהביצה אסורה מ"מ האפרוח מותר כמו
אפרוח ביצת טרפה במס' תמורה )לא ,א( אימת קא ˘È¯ÓÂלפו רהיטא ה"א הנה הפשוט מפירש"יËÈ
גביל לכי מסרח עפרא בעלמא הוא ,אלו דברי רמב"
ש ,ובאמת כבר נמצא פלפול כזה בתו' נדה ד נ' כי יענה הוא עו אוכל אבני וברזל ובשרו
ע"ב )ד"ה תרנגולא( ,על עני כיוצא בזה ע"ש אבל נחוש כנחושת וא"א לאכלו בשו אופ ,ע"כ כתבה
התורה באיסור אכילה בת היענה פירוש אפרוח
אינו עני לכא . בתחילת יציאתו שאז אפשר שיהיה ראוי לאכילה.
וחכז"ל מיאנו ג בזה וכי בת יש ליענה כי אפי' בתה
]·[ÈÁ‰ ÔÓ ¯·‡ ÌÂ˘Ó "·Ï ‰¯ÂÒ‡ ̇ ‰ˆÈ ביו יציאתה לאויר העול אינה ראויה לאכילה,
ע"כ מוקי ליה בביצתו .והאמת כי הביצה נאכל ,ואני
˙‡¯Â Âנפלאתי על הגאוני למאי דלא סלקו
ראיתי כלי העשוי מקליפת ביצתה.
אדעת ה דתמורה אימת קא גביל לכי
מסרח וכי מסרח עפרא בעלמא הוא ,א"כ מאי קאמרי ‰ÏÚÂברעיוני דלא פליגי במציאות דאפרוח ביצתה
דאי הביצה אסורה משו דנפיק מחי ג האפרוח
יהי' אסור הלא נולדו לו סימני ושוחטי אות בתחילת יציאתו לאויר ראוי לאכילה ומ"מ
ומסתלק איסור דנפיק מחי ,הלא כ היתר של כל ילי חזקיה מיניה איסור ביצת טמאה דלאפרוח שלא
אמה"ח לכשישחט יהי' מותר .ולא דמי להא דחולי נפתחו עיניו לא צרי קרא ,דאפי' בטהורה אסורה
ס"ט ע"א דמבואר אי אבר מוליד אבר חתי ליה כדאמרי' הת בחולי אלא דמסיק אסמכתא בעלמא
להאי יד ולא נימא שתותר ע"י שחיטת סימני שהרי הוא וס"ל לחזקיה דרשא גמורה הוא ומש"ה מוקי
אי אבר מוליד אבר א"כ הסימני ראויי לשחיטה ליה לביצה ,ור"מ ס"ל דאינו אלא מדרבנ וא כ
ומכשירי כל הבהמה ואפ"ה אינ יכולי להתיר בת היענה י"ל אאפרוח של יענה ולביצה לא אצטרי
האבר הזה הואיל ונולד מהאבר שלא הי' לו היתר,
ג הא דנפיק מיני' אי לו היתר .אבל הכא הביצה קרא.
עצמה מתרק וגומר והול ומעיקרא לא ה"ל סימני
ועכשיו נולדו לו סימני ושוחטי ומסלקי אסור ‡ ‡Ïדהדרנא בי ,דקי"ל דטהורה שלא נתפתחו
חיותו ,אלא דלא שיי למימר שהביצה עצמה נעשית
ראויה לשחיט' ע"י גמר ריקו ,שהרי בי זמ היותו עיניו הוא מדרבנ וקי"ל ביצת עו טהור
ביצה אסורה ובי גמר רקומו ביני לביני עפרא מותר מל ולא לכלבי כמ"ש תוס' ש ,וא"כ מנ"ל
בעלמא הוא ,וא"כ שפיר י"ל הביצה לא הי' לו שו דביצת טמאה אסורה דמדאיצטרי בת היענה ליכא
תקנה כמו אבר היוצא הנ"ל ומה שנולדו לו לאפרוח למיל דהא איצטרי אאפרוח .ועוד ראיתי ברמב"
סימני פני חדשות כ צ"ל .וא"כ כבר אסקי' על בכורות שנדפס עתה אצל הרי" שכ' בש ה"ג
אדעת' ה אימת קא גביל לכי מסרח וכי מסרח עפרא ]ג בתוס' מייתי לי'[ דילי היתר ביצת טהורה
בעלמא הוא ,וא"כ ממה נפש לית כא איסור מחי מדאיצטרי בת היענה לאסור טמאה ש"מ טהורה
וכדמייתי רמב" ,א"כ דעת הגאוני הללו צע"ג. מותרת ,וע"ש במהרי"ט אלגאזי פלפול הגו מ"ט לא
וי"ל דס"ל אי סימני של עו הלז יכול להתיר ילי ליה מתקח ל ולא לכלבי יע"ש .מ"מ אי ס"ד
כהנ"ל ,קשה אכתי מנ"ל להתיר טהורה ,דלמא אסור
משו דנפק מחי ,ובת היענה אאפרוח קאי דבטהורה
מותר מה"ת אפי' לא נפתחו ]עיניו[ וביענה אסורה,
אע"כ צ"ל דפשיטא לחכז"ל אפי' ביומה אינו ראוי
לאכילה ,או דא"כ לא ה"ל לספרא למפסקא בתרי
.˙"Ò Ì¢· ÔÎ ‡ˆÓ ‡Ï˘  ȷ¯ ·˙Î ÁÚ 'ÈÒ ÔωÏ ‰Ê ¯·„ ‡ˆÓ ‡Ï ÊË ,‡È ‡¯˜ÈÂ È˘ ˙Á Ó· .ÁÈ
.Ô‡ÎÂ Ì˘ Âȯ·„· ·Ëȉ ÔÈÈÚ ‡¯ÊÚ Ô·‡‰ Ì˘Ó Â È·¯ ÔÎ ·˙Î ˙˘¯Ù· ‰ ‰Â ‰"„ ÁÚ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï .ËÈ