Page 158 - 2
P. 158
Ì˙Áתשובה עא ‚Θ ¯ÙÂÒ
כמהרש"ל )בי של שלמה חולי פ"א סי' יא( ,אלא דיש דס"ל דמב"מ )לא( בטיל ,וא"כ מפרש פלוגתא דאביי
לדחות דלעול אנ לא מורי לו לעשות כ ורבא )ע"ז סו ,א( בחמירי דחיטי ובשערי דטבל ,כמ"ש
לכתחילה אלא מיירי במי שלא נמל ועשה כ תוס' )פסחי ל ,א ד"ה אמר רבא( .וקשה ,אי הטע
לכתחילה ע"מ לתקנו אח"כ כשבא לשאול מורי לו כהיתרו כ איסורו ,א"כ תינח במינ שיוכל להפריש
מזה על זה חטי על חטי אבל חטי ושעורי ניהו
קול או מדיח עכ"ל ש בגליו . לעני בטול הוה מב"מ דש )חמירי( ]חמירא[ חד
הוא ,מ"מ לעני טבל בעינ שיוכל להפריש מזה על
.‰מ"ש על הרב"י ליתא ,דפשוט היה לו דאי לחלק זה והכא אי אפשר .ובאמת תמיה לי על התוס' שדחו
דברי רש"י בזה והוא תמוה‚ .ע"כ ס"ל להרמב"
כלל לדינא לדכתחילה בי ב יומו לאינו ב דבלא טעמא דש"ס הוה נמי דשיל"מ כהירושלמי,
יומו ,‰ואי הוה ס"ל לרבב"ח בב יומו קול הכי הוה ומ"מ אינו דומה לחמ דזמ ממילא עבר משא"כ
ס"ל נמי באינו ב יומו לכתחילה מיהת ודמוקי לה
הרא"ש באינו ב"י ,לאו משו דיש חילוק ביניה טבל דבעי תיקו ומיהו יכול לתקנו מיד.
לדינא אלא משו דבסת סכי מיירי שאינו ב"י,
אבל לדינא אסור לחלק ביניה מגזירה דרבנ דלמא ÔÈÚÎÂזה צריכי ליישב ברש"י בנדה ריש ד מ"ז
אתי למיעבד כ בב יומו. שכ' מדאורייתא חד בתרי בטל ומדרבנ צרי
מאה וחד .וקשה א"כ ע"כ במינו מיירי דשלא במינו
]·„·¯[' 'ÈÚÒ Ú 'ÈÒ Ú"¢‰ È לא בעינ מאה וחד ,ואי כתב דחד בתרי בטיל הא
לר"י קיימינ דמב"מ לא בטיל .ודוחק דרש"י אזיל
.Âבסי' ע' סעי ו' ,דע דעכ"פ אי אפשר בלא הגה' לטעמי' בחולי צ"ט ע"א דמשמע אפי' באינו מינו
בעי מאה וחד בגריסי ועדשי ומוקי לה הכא באינו
בי"א הראשוני דצרי להגיה כמ"ש באר
הגולה ,דודאי א"א לומר דמייתי דברי המתירי מינו.
במליחה אפי' בשר שכבר נמלח ע"י מליחה,
והשמיט דברי הרשב"א והתרומה והטור שה גדולי ‡· Ïהאמת יורה דרכו דמיירי במינו לעני תרומה
המורי וה כתבו על המתירי האלו דלא נהירא,
והאי יפסק כדבריה והשמיט דברי הרשב"א ומפרישי זע"ז ושיעורו בק"א דכתיב מקדשו
והתרומה והטור .וע"כ להגיה בי"א ראשוני כמ"ש ממנו כשנפל לתוכו מקדשו„ ,ומ"מ לעני ביטול
באר הגולה ,וזה דעת התרומה .ועתה יכול לומר איסורי אפשר שיהיה אינו מינו בשמא ,ובכה"ג
שי"א אחרוני הוא ר"ת אלא שתצטר להגיה מדאורייתא חד בתרי בטיל ורבנ הצריכו מאה וחד
ולהוסי תיבות אלו ויש מתירי בכ"ז א אי בו
גומות שמתאס ש הציר דהרי בכה"ג ל"ש מישרק דאסמכוהו אקרא דמקדשו ממנו.
כמ"ש תוס' )קיב ,ב ד"ה ודגי ( וע"כ אזדקר
בקמייתא .ואי לזוז מדברי ש"כ )ס"ק כ"ז( ובאר ‰ÊÓÂתבי לשו התוס' ביבמות פ"ב ע"א ד"ה ר"י
הגולה .וג המעיי בב"י יראה שעל דברי המתירי'
שברשב"א כתב לשו זה ולעני הלכה לכתחילה שכתבו דר"י גופיה אית ליה בפ' נוטל מעלי
את המדומע באחד ומאה ואפי' במי במינו כדמשמע
כמו שכ' בש"ע והאמת יורה דרכו. בליטרא קציעות ,וקשה מה צור לראיה מקציעות
הלא לא שיי להעלות מדומע בק"א אלא במב"מ
]·„·¯[‡Â‰‰ ‰"„ ‡ ,Ș ÔÈÏÂÁ 'ÒÂ˙ È דשאינו מינו לא בעי ק"א .וע"כ משו דהו"מ
לאוקמי במינו לעני תרומה ,ומ"מ הוה אינו מינו
.Êשאני לב דשיע )פסחי עד ,ב( ס"ל לר"ת שאי זה לעני ביטול איסורי ,לכ מייתי מקציעות דהוה
שו סברא ולא נאמר רק לשנוי' נימא מסייע מב"מ בכל צד.
דר"פ כ"צ ,אבל אי זה שו סברא כלל ,דאלת"ה
היה ראוי שיסבור ר"ת בודאי דלב דשיע להנצל ]·„·¯[‡"È˜Ò 'È 'ÈÒ Í"˘·˘ Ï"˘¯‰Ó È
„ .העתק ממ"ש בגליו ש"ע שלי סי' יו"ד בש"
סקי"א .בהרא"ש פ"ב דע"ז סי' ל"ה משמע
‚.‡ ,˘ ÔÈÏÂÁ ‡ ,ÂÒ Ê"Ú Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .
„. "˘Â ‡ ‰Îω ·"Ù ‰Ï¯Ú ÈÓÏ˘Â¯È ‰‡¯ .
ÏÙ „ ‡ÏÊ‚„ ͉ ‡È·‰˘ ‰Ó ÏÚ ÍÓÒ Èχ ,·ÏÁ ¯˘·· ˙‰ÈÓ Ô ·¯„Ó ¯ÂÒ‡ ˘Â·Î„ ¯‡È· ‡Ï ‡"Î‡Ó 'ω Ì"·Ó¯·Â :Á"·Á È˘Ϸ .‰
.‡¯Ó΄ ‡„ÎÏ
