Page 160 - 2
P. 160

‫‪ Ì˙Á‬תשובה עב ‪‰Î˜ ¯ÙÂÒ‬‬

 ‫אע"כ הקושיא להר"י דאי כוחו יפה מהגריסי‬            ‫]‪[·"˜Ò ·"ˆ 'ÈÒ· È˙ÈÏÙ‰ ˙È˘Â˜ ·Â˘È‬‬
                  ‫וסגי בששי ‪.‬‬
                                                 ‫‪ .·È‬בריש סי' צ"ב כתב הב"י )ו(]ד[להרמב"‬
‫‪ "„ÚÏÂ‬דלק"מ דהא דשיערו במב"מ בס' היינו‬
                                                ‫]הל' מאכ"א פט"ו ה"ו[ אי כבר פלט הבשר‬
‫כשיעור בצל וקפלוט שאי באיסורי נ"ט‬               ‫את החלב תו לא מועיל קפילא דהרי חלב בחלב‬
‫יותר מבצל וקפלוט מפני שאי אנו יכולי לעמוד‬       ‫שוה בטעמו‪ .‬והרעיש בפליתי )ש סק"ב( א"כ‬
‫על אופי' של כל דבר ודבר בכמה ישער‪ ,‬והכא‬         ‫מאי מקשה התוס' חולי צ"ט ע"א ד"ה אלא‬
‫דאיכא קפילא שאמר שעכ"פ כבר פסק טע של‬             ‫במאי כו'‪ ,‬ומאי קושיא דילמא הת ה"ט משו‬
‫הגריסי בפחות מס' תו לא בעי לטע עדשי יותר‬         ‫שכבר פלטו הגריסי טע העדשי לתו העדשי‬
‫מזה השיעור של גריסי שלא יהיה כח הב יפה מכח‬      ‫וא"א למיק אטעמא ובעי ששי ‪ .‬והנה קושיא‬
‫האב‪ .‬והב"י בסי' צ"ב קאי אבב"ח דהת יפה כח‬        ‫זו היא להר"י )בתוס' ש קח‪ ,‬ב ד"ה אמאי( דס"ל‬
‫הב משו שהחלב אסור מחמת עצמו משא"כ‬                ‫אי כח הטפל חמור יותר מהעיקור‪ ,‬דלהרשב"‬
                                                ‫דיפה כח הב מכח האב א"כ נעשה פליטת‬
                 ‫בשארי איסורי ‪.‬‬                 ‫העדשי ע העדשי מב"מ דתרומה ובעי ק"א‪,‬‬
                    ‫‪.Ï"„Ú˜˙ ÏÂχ '‚ '‡ ÌÂÈ ·"Ù‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

     ‫˙˘‪·Ú ‰·Â‬‬
‫]‪[‰ÙȯËÓ ‰˜ È˘ ‰¯È˘Î‬‬

 ‫הא ליכא משקה ישראל אע"כ לחלק בכ ‪ .‬ואיד‬               ‫˘‪.È" χ¯˘È ‰"ÂÓ ‚ÏÙÂÓ‰ È„ÈÓÏ˙ ÍÏ ÌÂÏ‬‬
‫סבר מחלב וד אי ראי' שמצוות בכ ‪ .‬וכ פירש"י‬
                                                ‫‡‪ ÔÈ‬לי פנאי להשיב כלל רק בתרי ותלת מילי‬
                   ‫ש להדיא‪.‬‬
                                                 ‫להשיב על דברי תורת להודיע כי בפע‬
   ‫]‪[Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„· - ‰Â·‚Ï ‰ÙÈ¯Ë ÏÂÒÙ‬‬              ‫הזאת לא צדקת‪ ,‬כי הרמב" והרע"ב כול מפרשי‬
                                                ‫טע איסורא לגבוה בכשירה שינקה מ הטריפה‬
‫‪ ÏÚÂ‬דברת הרמב" פ"ב מאיסורי מזבח הלכה י'‬         ‫)תמורה פ"ו מ"ה( משו גנאי כיו שינקה מדבר איסור‬
                                                ‫גנאי לגבוה‪ .‬ותדע הרי אפי' להדיוט יש אוסרי ‡‬
‫שכ' טע פסול טריפה לגבוה משו הקריבהו‬             ‫משו מראית עי ‪ ,‬ונהי לא קיי"ל הלכתא כוותי'‪,‬‬
‫נא לפחתי וכתב כס משנה דס"ל דרשא מ הבקר‬          ‫מ"מ לגבוה דאיכא קפידא טובא וגנאי גדול אסרי'‪.‬‬
‫אסמכתא בעלמא‪ .‬והקשה בשער המל פי"א מה'‬           ‫וא"כ ממילא מוב דלא נפיק מקרא אלא מסברא כל‬
‫שחיטה )סו הלכה א( מש"ס חולי י"א ע"א דאמרי'‬       ‫מה שאסור לגבוה להקריב בעצמו יהיה מאיזה טע‬
‫מנ"ל דאזלינ בתר רובא מרישא של עולה וטובא‬        ‫שיהיה אזי ממילא הינוק ממנו אסור ג"כ משו גנאי‪,‬‬

 ‫הת ‪ ,‬ואי ס"ד לאו דאורייתא קשי' סוגי' דהת ‪.‬‬              ‫ואי צרי לזה מ הבקר ופשוט‪.‬‬

‫‪ „" ÚÙÏ‬הו"מ לשנויי בקיצור דרמב" ס"ל מ‬                ‫]·‪[· ,ˆ ÔÈÏÂÁ Ô ·¯Â È·¯ ˙˙‚ÂÏÙ‬‬

‫הבקר אינו ממעט אלא דרוסה המפורש‬                 ‫‪ ˙˙‚ÂÏÙ‬רבי ורבנ פג"ה )צ‪ ,‬ע"ב( דכ"ע ס"ל‬
‫בקרא לאיסורא בהדיוט‪ .‬אכ שארי טריפות שאינו‬
‫הלמ"מ להדיוט לא רמז קרא דמ הבקר עליה ·‬          ‫ממשקה ישראל אלא מר ס"ל דע"כ לא‬
‫ולא מיתסרי לגבוה אלא משו הקריבהו‪ .‬והא דלא‬       ‫קאי אלא למעוטי טריפה או ערלה דכולו אסור‬
‫משני הכ"מ הכי‪ ,‬היינו טעמא משו דבתמורה‬           ‫לגבוה‪ ,‬אבל הכא שהבשר מותר לגבוה כל מה‬
‫כ"ט ע"א מייתי ש ה דמ הבקר ומייתי עלה‬            ‫שבתוכו הותר אפי' הגיד‪ ,‬דאלת"ה חלב וד מא"ל‬
‫מיעוטא כל אשר יעבור פירש"י למעוטי נחתכה‬

                                                   ‫˙˘‪·Ú ‰·Â‬‬
                                                    ‫‡‪.‰Ê· Íȯ‡‰˘ ‰Ó ˘"Ú .¯˙ȉ ¯ÂÒȇ Ì˘· ‰"˜Ò 'ÈÒ „"¯ÂÈ Í"˘ ‰‡¯ .‬‬
‫·‪Ì˘  „ · Âȯ·„ ÔÈ· ·˙΢ ÊÒ 'ÈÒ ‡"Á ı"·˘˙ ˙"Â˘Ó ‡È·‰ ('· ˙‡ ˙Ú„ ˙È˘‡¯) ˙ÂÙÈ¯Ë ˙ÂÎÏ‰Ï ‰ÁÈ˙Ù· ‰¯Â˙ ˙Ú„· Ì"˘¯‰Ó‰ .‬‬

‫)·‪ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó·) ˘"ÈÈÚ "ÔÈ˘„˜ÂÓ· ˙‚‰Â ÔÈÏÂÁ· ˙‚‰Â ‰ ˙ÂÙÈ¯Ë Â‰ÏÂ΄ ‡Î‰Ó Ô ÈÚÓ˘Â" (ÔÈÏÂÁ ÌÈ˘„˜· ˙ÂίÈÒ ˙ÂÙÈ¯Ë ÔÈ Ú‬‬

                                    ‫‪.‰Ò¯„ ‡Ï‡ ËÚÓÓ ‡Ï ¯˜·‰ ÔÓ„  ȷ¯Î ‡Ï„ ‡È„‰· ‡Â‰Â (Ï·‡ ‰"„ÂÒ · ˜ 'ÓÚ ‡"Á ÌÈÏ˘Â¯È‬‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165