Page 165 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪Ï‬‬

‫א"כ פשיטא וכי ס"ד דאי טמא וטהור כלאי זה‬ ‫‪ Î"Ú‬נ"ל בהני בני אוזא יאכלו ענוי וישבעו‬
‫בזה ע"ש‪.‬‬
‫הנלענ"ד כתבתי‪.‬‬
‫‪ È„È„ÏÂ‬צל"ע מאי ראיה היא זו דהרי האוז היה‬
‫‪ÔÈÏÂÁ ¯˘ „ ‡È‚ÂÒ· È˘Â„ÁÓ ÍÏ ˜È˙Ú‰Ï È˙Ȉ ‰Ù‬‬
‫נאכל לה במסורת ואי אוז הבר ואוז חדא‬ ‫„‪.·"Ú ‚"Ò Û‬‬
‫מינא הוא וכדהקשה אטו משו דהאי ארו קועי'‬
‫והאי זוטר קועי' ליהוי תרי מיני אלא הכל חד אע"ג‬ ‫˙ ‪ ‡È‬רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה‬
‫דהאי גדל בבית והאי גדל בדברא מ"מ חד הוא כמו‬
‫שור ושור הבר‪ ,‬א כ כי היכי דאי בה כלאי ה"נ‬ ‫העול וכו' שעופות טהורי מרובי וכו'‬
‫נאכל אוז הבר בהאי מסורת גופיה שאוכלי אוז‬ ‫לעול ישנה לתלמידו בדר קצרה פירוש אפילו‬
‫הבייתי דהכל חד‪ ,‬אבל לבתר דמסיק דבריה אחריתי‬ ‫בלשו מגונה שהרי הזכיר הטמאי ולא הטהורי‬
‫דהאי ביעא מבפני והאי מבחו ואפי' א שניה‬
‫טהורי מ"מ הוה כלאי זה בזה לעני הרבעה‬ ‫ועיי ריש פסחי )ג‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫משו שני מיני ושוב ממילא לא נאכל אוז הבר בלי‬
‫מסורת דמסורת של אוז הבייתי לא יועיל על אוז‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬יש לעיי תינח א נתבארו הדברי ביאור יפה‬

‫הבר כיו דמי אחר לגמרי הוא וצ"ע‪.Â‬‬ ‫בקצרה אז עת לחשות ולקצר אבל הכא לא‬
‫נתבאר יפה‪ ,‬דהרי כתיב למיניה גבי ד' מיני‬
‫‪ ‰ ‰Â‬במה שהחליט הגאו הנ"ל דטמא וטהור הוה‬ ‫ומרבה ר"א שכ אעפ"י שאי נדמה )סה‪ ,‬א(‪ ,‬וא כ‬
‫אד מכיר העופות הנזכרי להדי' במראיה ‪ ,‬מ"מ‬
‫ב' מיני לעני הרבעה האמת כ הוא בבהמה‬ ‫עו הבא לפנינו מי בקי ויכיר אולי הוא שכנו של‬
‫אבל בעו צ"ע לדיעה קמייתא בתוספות נדה נו"‬ ‫נ או איה וכמ"ש בחי' ר" )ש ( ונדפס בגליו‬
‫ע"ב )ד"ה תרנגולתא( והיא דעת רש"י ש דתרנגולא‬ ‫הרי" ‪ ,‬וא"כ לא נתבאר המבוקש‪ ,‬משא"כ אלו‬
‫דאגמא הזכר הי' משמנה ספיקות וטמא‪ ,‬והנקבה‬ ‫הזכיר כל הטהורי לא היה נשאר שו ספק וצ"ע‬
‫מזה המי הי' טהור עד דחזיוה דדרסי‪ ,‬עכ"פ מבואר‬
‫מדעתו דאפשר בעו שיהיה בטבע הבריאה הזכר‬ ‫לכאורה‪.‬‬
‫והנקבה חלוקי זה מזו בטומאה וטהרה וא"כ שוב‬
‫אי אפשר שיהיה זה גור איסור הרבעה וצ"ע‪.Ê‬‬ ‫‪ Ï"ˆÂ‬רבי ס"ל כרבנ דר"א דלמינהו אינו מרבה אלא‬

‫‪ ÔÈÈÚÓ‰Â‬בדברי תוס' נדה הנ"ל יראה דס"ל נהי‬ ‫שכ ונדמה בצורה כמותו‪ ,‬וא"כ א מכיר איה‬
‫ונ אנפה ועורב מכיר כל מיניה הדומה לה‬
‫בעלמא קיי"ל )בכורות ה‪ ,‬ב( פרה שילדה‬ ‫בצורה‪ ,‬ושפיר נקט קרא דר קצרה‪ .‬ויש מזה סייעתא‬
‫כמי חמור אעפ"י שיש לו כל סי' טומאה טהור הוא‬
‫כי כל היוצא מטהור טהור‪ ,‬מכל מקו בעו אינו כ‬ ‫לפסק הרי" כרבנ דלא כר"א עיי' ר" ‪.‬‬
‫תרנגולת שהטילה ביצה ויצא ממנו אפרוח שאי לו‬
‫סימ טהרה הרי הוא אסור דלאו יוצא מ התרנגולת‬ ‫‪ ‰Ê·Â‬י"ל ס"פ הפרה )נה‪ ,‬א( דאמר ר"ל כא שנה‬
‫הוא אלא מעפרא קא גביל‪ ,‬אלא שהעלו תוס' דא‬
‫יש לו רק שו סימ אחד טהרה מותר שהרי אינה‬ ‫רבי תרנגול וטווס ופסיוני כלאי זה בזה‬
‫דומה לנשר אבל א לא היה לו שו סימ טהרה‬ ‫פשיטא אע"ג דרבי בהדי הדדי סד"א חד מינא היא‬
‫אסור מ התורה שהרי דומה לנשר‪ ,‬ולא מבעיא א‬ ‫קא משמע ל ‪ ,‬הקשו תוספות )ד"ה אמר( היכי מוכח‬
‫ג ראינו שדורס שאסור‪ ,‬ונ"מ דאסור מדינא ולא רק‬ ‫זה ממשנתינו‪ .‬והר"ש פ"ק דכלאי )משנה ו'( כתב‬
‫דסמי עצמו על מה ששנה במתני' דכלאי הכלב‬
‫מקבלת נח כל העו הדורס טמא‪.‬‬ ‫והזאב כלאי ה"ה ב' מיני עופות‪ ,‬ע"ש שחזר ודחה‬
‫זה‪ ,‬ולהנ"ל י"ל סמי עצמו ארבי דברייתא דשמעתי‬
‫‪ „ÂÚÂ‬כי נח לא הי' יכול למסור אלא כללא על מיני‬ ‫הנ"ל דס"ל דשכ בלא נדמה לא הוה למינהו א"כ‬
‫תרנגול וטווס ופסיוני אע"ג דרבי אהדדי והוה שכ‬
‫ידועי אבל לא על מקריי ההוי בעול‬ ‫כיו שלא נדמה בצורת לאו מיניהו הוא וה"ל‬
‫שתלד תרנגולת אפרוח שאי לו סי' טהרה‪ ,‬ע"ז לא‬
‫כתב קבלת נח כמ"ש תוס' )חולי סא‪ ,‬א ד"ה כל( גבי‬ ‫כלאי ‪.‬‬
‫שסועה‪ .‬וא"כ אפי' אי דורס והי' לו שאר סי' טהרה‬
‫‪ „ÂÚÂ‬ש ס"פ הפרה אוז ואוז הבר ע"ש‪ ,‬ובתשו'‬

‫צמח צדק )סי' כט( מייתי בש הגאו מוהר"מ‬
‫מוילנא ראיה מש דאווז הבר טהור הוא‪ ,‬דאלת"ה‬

‫‪.‰ ÂÈ ÈÙ Î ¯ÙÒ· Î"Π:Á"·Á È˘Ϸ .Â‬‬
‫‪Ê"ÓÊ ÌȘÂÏÁ ‰·˜  ¯ÎÊ 'È‰È˘ ‰‡È¯·‰ Ú·Ë· ‡"‡ Ú"ÎÏ "‰‡ ÈÒ¯„„ ‰ÈÊÁ„ ¯˙·Ï Ï·‡ „"ÒÏ ˜¯ Â‰Ê „" ÚÏ ·" :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .Ê‬‬

‫·‪.(˙ÂÎȯ‡· Á"È 'ÈÒ „"ÂÈ Â È·¯ ˙"¢· ÔÈÈÚ ‰"‡) ‰¯‰Ë ‰‡ÓÂË‬‬