Page 162 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה עג ‪ÊΘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫היתר ממתני' דמכשירי וממימרא דר"ל‪ ,‬ומסברא‬ ‫שרי מימי חלב‪ ,‬דנהי דחלב לא הוה וליתי' בכלל‬
‫נימא דאסור משו דאי ל בו אלא חדושו‪ .‬וא"כ‬ ‫היתר חלב‪ ,‬מ"מ לא הוה אלא מי ומותר בפשיטות‬
‫לפמ"ש הטור סי' פ"א שנוהגי היתר במימי חלב‬ ‫ע"ש‪ .‬ולא זכיתי להבי דבריו ומי התיר מי היוצאי‬
‫משמע אפי' לבריא וכרבינו שמחה‪ ,‬וממילא דהלכה‬ ‫מה"ח ]= מ החי[ והלא מבואר בסוגיא דפ"ק‬
‫כהתוס' דנסיובא דרבנ ‪ ,‬וא"כ מימי חלב אחר שהוסר‬ ‫דבכורות )ז‪ ,‬א( דמי היוצאי מ הטמא אי מגופי'‬
‫כל האוכל נהי דנאסר נמי מדרבנ אבל כבר קלישי‬ ‫מתמצי אסורי משו )טומאה( ]טמאה[ גבי מי‬
‫לי' איסורא‪ ,‬ופשיטא דאי להחמיר לחולי קצת אחר‬ ‫רגלי החמור אי לא מעלמא אתי ומיא עול ומיא‬
‫נפיק‪ .‬וכ גבי דבש הגזי והצרעי )ש ע"ב(‪ .‬והה"נ‬
‫אכילת בשר בשיהוי שעה‪.‬‬ ‫מי היוצאי מה"ח‪ ,‬ולדברי מהרש"ל נתיר מימי‬
‫חלב של גמל·*‪ ,‬מה תאמר הת משו בהמה טמאה‬
‫]˜‪[·ÏÁ ÈÓ ÌȯÒ‡‰ ˙ËÈ˘ ÏÚ ‡È˘Â‬‬ ‫נאסרה‪ ,‬א"כ ה"נ משו אמה"ח נאסרו וצרי תלמוד‬

‫‡‪ ‡¯·È‬שיטת הפוסקי האוסרי מימי חלב הנ"ל‬ ‫לע"ד‪.‬‬

‫משו אמ"ה בלא"ה צע"ג‪ ,‬א"כ בפ"ק‬ ‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬נ"ל דרבינו שמחה דדחי דברי )רמב" (‬
‫דבכורות )ו‪ ,‬ב( דמסקינ שריותא דחלב או מחריצי‬
‫חלב או מזבת חלב ודבש‪ ,‬ולתרוייהו תיקשי מזבת‬ ‫]רא" [ דמדמכשיר ש"מ נקרא חלב איהו‬
‫חלב ודבש מנ"ל היתרא לגבינה‪ ,‬דלמא כי היכי דמיא‬ ‫ס"ל כפי' התוס' דמי חלב היינו נסיובא דחלבא‪ ,‬והני‬
‫חוזרי לאסורא ה"נ הגבינה‪ ,‬ולא הותר אלא החלב‬ ‫ודאי לא מכשיר מקרא דיבא עליו מי ‪ ,‬דהני לאו‬
‫בתערובתה כמות שהיא‪ .‬ומא דילי מחריצי חלב‬ ‫מי נינהו‪ ,‬וע"כ מכשרי מקרא ותפתח נאד החלב‬
‫קשה איפכא‪ ,‬דלמא המי אסורי ג בתערובת‬ ‫ותשקהו‚‪ ,‬א"כ ש"מ דחלב נקרא‪ ,‬וע"כ הא דאי בו‬
‫וממילא אסור למשתי חלב כלל משו תערובות הני‬ ‫משו בב"ח הת חלב א כתיב והאי נשתנה‪ ,‬וא"כ‬
‫מיא‪ .‬ואמנ אח"כ כשמפרישי זה מזה הותר‬ ‫ממילא אי לנו שו ראיה אפי' על מימי חלב שהוסר‬

‫הגבינה‪ ,‬והמי נשארי באיסורא‪.‬‬ ‫מש כל המאכל שיהיה אסור משו אמה"ח‪.‬‬

‫‪ ‡È˘Â˜Â‬זו קשה נמי למסקנא דכתיבי תרי קראי זבת‬ ‫‡·‪) Ï‬הרמב" ( ]הרא" [ ס"ל כרא"ש דנסיובא‬

‫חלב וכתיב נמי חריצי חלב עדיי נאמר‬ ‫דחלבא חייבי עלה משו בב"ח ומקרי‬
‫דלא הותר חלב אלא לעשות מה גבינה ולהפריש‬ ‫שפיר חלב א ‪ ,‬ולא מיירי מתני' דמכשירי' אלא מהני‬
‫ההיתר הגבינה מ האיסור מי חלב אבל תערובת‬ ‫מיא בתראי שאי בה שו אוכל‪ ,‬והני מיא ממש‬
‫נאסרו ושפיר משבח קרא אר ישראל בחלב לעשות‬ ‫נינהו שהרי להיש"ש פשיטא ליה להתיר מטע זה‪,‬‬
‫מה גבינה וכ חלב עזי ללח בית הכל לעשות‬ ‫ונהי דלא נ"ל ממ"ש לעיל )ד"ה ובמהרש"ל( דעכ"פ‬
‫מה גבינה‪ .‬ולרבינו שמחה לא קשיא בהס"ד דהוה‬ ‫מי היוצאי מה"ח נינהו‪ ,‬אבל לעני הכשר י"ל נהי‬
‫בעי למיל שריותא מדאיצטרי למיסר בב"ח‪ .‬וא"כ‬ ‫דלא מקרי חלב ומטע קרא ותפתח נאד החלב לא‬
‫דלמא לא הותר אלא כמו שיוצא מאמו מעורב‬ ‫ילפי' דהני מיא מכשרי‪ ,‬מ"מ מקרא דנפקא ל הכשר‬
‫כדכתיב בחלב אמו‪ ,‬אבל א הופרש קצת אוכל ממנו‬ ‫מי הוה הני מיא בכלל‪ ,‬דמה לי יצאו מה"ח או מ‬
‫תיאסר להס"ד‪ ,‬ובהא לא פליגי הס"ד ע המסקנא‪.‬‬ ‫המעי מי נקרא‪ .‬הגע עצמ ד דמכשיר לא ילפינ „‬
‫וזה קשיא קצת לשיטת רבינו שמחה‪ .‬אלא די"ל‬ ‫אלא משו דנקרא מי בקרא על האר תשפכנו‬
‫שיטתו דס"ל להס"ד מכיו שמוכח שהותרה החלב‬ ‫כמי ‪ ,‬וכ טל וימ מלא הגזה מי ‪ .‬והני מי חלב‬
‫בשעת פרישתו מהא שוב ממילא לא שיי לחזור‬ ‫נמי בודאי מי נינהו ומכשרי זרעי ‪ ,‬אבל חלב לא‬
‫לאיסור אמה"ח לאחר זמ כיו דבשעת פרישתו‬ ‫מקרי‪ ,‬אע"ג דמתני' אמרה מי חלב הרי ה כחלב‬
‫מהחי לא נאסר‪ .‬ולא דמי לד איברי שלא פירש‬ ‫משמע מטע חלב אתאינ עלה‪ ,‬אי זה ראיה‬
‫וכמ"ש הש" ‪ .‬א החולקי דלית להו ה סברא‬ ‫דלדינא קאמרי' שיש לה די חלב לעני הכשר‪,‬‬
‫אבל הא מטעמיה והא מטעמיה‪ ,‰‬וממילא אי לנו‬

‫·*‪¯È˙‰Ï ˘È ˙Ó‡· Ê"ÈÙÏ .˘"˘È‰Î ‰Ê .‡ˆÈ ÌÈÓ ÂÒ Î ÌÈÓ„ ‰Ó‰· Ï˘ ÌÈÏ‚¯ ÈÓΠ̉„ Ìȯ˙ÂÓ ·ÏÁ ÈÓ„ ·˙Î ¯˘· ¯˘Î‰· ¯ÂËÚ‰ .‬‬
‫‪.Ì˘ ‡ Ò¯‰„ ‡Òη  ‰Î 'ÈÒ ˘‡¯ ÌÈÓ˘· 'ÈÚ .ԇΠÒ"˙Á‰ ·˙΢ ÈÙΠ‰‡ÓË ‰Ó‰· Ï˘ ·ÏÁ ÈÓ‬‬

‫‚‪.‰˜˘˙ ·ÏÁ‰ „‡ ˙‡ Á˙Ù˙ („ ÌÈËÙ¢) ¯Ó‡ ˘ ‰˜˘Ó ‡Â‰˘ ·ÏÁÏ ÔÈ Ó „"ȉ Ë"Ù ˙·˘ ‡˙ÙÒÂ˙· ‡˙ȇ ÔÎ .‬‬
‫„‪.(Ì˘) ˙·˘ ‡˙ÙÒÂ˙· ‡Â‰ ÏË È·‚Ï ̄ È·‚Ï Á"‰ ‡"Ù ÌÈÁÒÙ ÈÓÏ˘Â¯È· .‬‬

‫‪.ÈÁ‰ ÔÓ ‡ˆÂÈ ÌÂ˘Ó Ì‰· Ôȇ„ ˙Â¯Â‰Ï È‡„ ‡Ï‡ ÌÈÓÎ Ì È„ Î"‚ Á"·· ÔÈ ÚÏ„ ÔÂÈÎ ÌÈÓÎ ‡Â‰ ȯ‰ Ô ˙ ‡Ï ‰ÓÏ '˜ Ó"Ó :Á"·Á È˘Ϸ .‰‬‬