Page 171 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪ÂÏ‬‬

‫˙˘‪ÂÚ ‰·Â‬‬

‫]¯‪[˙„ ÏÚ ‰¯·Ú‰ ˘˘Á ˘È˘ ̘ӷ ‰‡ÂÙ‬‬

‫בשפחה ושפיר הוה ק"ו באשה‪ .‬ומ"ש הרא"ש‬ ‫˘‪‡ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫בתחלת התשובה דהוה סכנה וכ העתיק הב"ש ס"י‬ ‫‪.‡"ÚÈ ‡ÈȘ¯ÂË· „"·‡ È" ‰˘Ó ̉¯·‡ ‰"ÂÓ „·Î‬‬
‫קי"ז‪ ,‬לאו סכנת נפשות אלא סכנה לבעל שהוא יהי'‬
‫נכפה כמותה‪ ,‬נמצא דבר זה אי חולי נכפה הוה סכנת‬ ‫‚‪ ‰"È‬מער"ח שבט העבר הגיעני ונפשו היפה‬
‫נפשות תליא בפלוגתא‡‪ .‬ומ"מ נ"ל בפיקוח נפש‬
‫הולכי להקל ויש לסמו אמהרש"ל בש הר"י‬ ‫בשאלתו אודות עלמה אחת בת י"ח שני‬
‫והיא ניכפת בחולי נכפה ר"ל‪ ,‬והיא מוטלת על אביה‬
‫הנ"ל להאכילו דבר איסור א הרפואה בדוקה·‪.‬‬ ‫האביו מטופל בחמש בני מאשתו השניה וגור‬
‫מחלוקת בינו לבי אשתו‪ ,‬וג פרנסתו אשר הי'‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬בנידו שלפנינו פשוט יותר מביעא בכותחא‬ ‫מלימוד נתמעט מטע שאבות הבני אינ רוצי‬
‫לשלוח בניה במקו חולי המתדבק‪ .‬והנה כל‬
‫דאסור למוסרה לבתי הכומרי הנ"ל מכמה‬ ‫הרופאי נתייאשו מלבקש לה רפואה‪ ,‬א הרופאי‬
‫טעמי ‪ ,‬חדא אפי' רופאי ישראל כה"ג מי התיר‬ ‫הכומרי הידועי באר ישמעאל אומרי אפשר על‬
‫לה להיכנס עצמ בספק נפש להמית או להחיות‪,‬‬ ‫דר הרחוק ימצאו לה רפואה או שתמות בסמי‬
‫ומכ"ש דהרי לדעת הרא"ש הנ"ל אי כא סכנת‬ ‫החריפי ‪ ,‬וזו היא טובתה לחיי או למות‪ .‬וא‬
‫נפשות‪ .‬ונהי דלעבור איסור דאורייתא הולכי להקל‬ ‫הרופאי ההמה אינ מאספי אותה לבית כומרי‬
‫שמא הלכה כמ"ד יש בו סכנת נפשות‪ ,‬א לעומת‬ ‫שלה אא"כ תאכל עמה דברי האסורי ושו‬
‫זה לעני למוסרה למיתה אמרי' שמא אי בחולי זה‬ ‫ישראל ממשפחת' לא יבוא אצלה כל ימי מש‬
‫ספק נפשות ואסור למוסרה למיתה‪ .‬ומכ"ש ברופא‬ ‫היותה אסור בחצר המטרה שלה ‪ .‬ועתה נפשו‬
‫ישמעאל בכה"ג שאסור שהרי נחשד על שפיכות‬
‫דמי לולי שהוא רופא מומחה ולא מרע אומנתו‬ ‫לשאול הגיע א מותר לעשות כ או לא‪.‬‬
‫והכא הרי לא מרע אומנתו כשימיתנו כי יאמר‬
‫מעיקר' אדעת' דמיתה נחית ויעיי מ"ש ש" י"ד‬ ‫] ‪[˙Â˘Ù ˙ ÎÒ È‰ ȇ ‰ÙÎ‬‬

‫רס"י קנ"ה‚‪.‬‬ ‫‪ ‰ ‰‬בט"ז י"ד סס"י פ"ד )סקכ"ד( מייתי דברי‬

‫]‡‪[˙„‰ ÏÚ ‰¯·Ú‰· Ìȇٯ˙Ó ÔÈ‬‬ ‫מהרש"ל )ביש"ש פ' אלו טריפות סי' קכ"ו( בש‬
‫תשו' ר"י דנכפה הוה סכנת נפש ומותר להאכילו‬
‫‪ ˘ÈÂ‬בזה עוד משו אכילת דברי האסורי ובפרט‬ ‫שר לרפואתו‪ .‬ואמנ מתשובת הרא"ש כלל מ"ב‬
‫סי' א יש להוכיח דליכא סכנת נפשות דהתיר לגרש‬
‫שהכומרי מקפידי שלא תאכל משלה בשר‬ ‫אשה נכפית בע"כ‪ .‬וכתב ש אחד מהגדולי ק"ו א‬
‫כשר אלא מפת תאכל ומכוס תשתה וכוונת בזה‬ ‫בשפחה הוה סמפו בפ' האומני )פ‪ ,‬א( ק"ו באשה‬
‫להעביר על דת‪ ,‬וכל להעביר על דת הוה כמו ע"ז‬ ‫יע"ש‪ .‬ואי ס"ד דמסוכנת למיתה א"כ מאי ק"ו יש‬
‫עצמה דיהרג ואל יעבור‪ ,‬וכש שאי מתרפאי בעצי‬ ‫דלמא בשפחה הוה סמפו משו דסופה למות ע"י‬
‫אשרה אפי' רפואה בדוקה‪ ,‬ה"ה שאי מתרפאי‬ ‫חולי זה והרי עשה מעותיו אנפרות שקנה שפחה‬
‫בהעברת דת כגו שרפואה בדוקה לאכול בשר והגוי‬ ‫שתמות מהרה‪ ,‬משא"כ האשה אינו יכול לגרשה‬
‫מכוי להעביר ורוצה שיאכל דוקא נבלות‪ ,‬וא לאו‬ ‫בע"כ שתאמר מה איכפת ל א תמות עכ"פ כל זמ‬
‫לא יניחנו לאכול בשר‪ ,‬ימות ואל יאכל נבלות‪,‬‬ ‫שהיא חיה איננו מו ומאי ק"ו הוא זה‪ ,‬אע"כ מוכח‬
‫ומכ"ש הכא שהעברה אינו עני לרפואה כי רפואתה‬ ‫מזה דס"ל דאי כא סכנת מות ואפ"ה הוה סמפו‬
‫בסמי וסממני ולא באכילה זו‪ ,‬ומכ"ש שיש לחוש‬

‫˙˘‪ÂÚ ‰·Â‬‬
‫‡‪.„Î 'ÚÒ ‚ 'ÈÒ Ù"ΉÂÈ ˙ίÚÓ Á"„˘·Â ÊȘ 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ ˜ÏÁ·Â ËÏ˘ 'ÈÒ ‰Ê ˜ÏÁ· ÔωÏ ‚Ù 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
‫·‪‰Ê· Î"˘Ó '¯Â .Ê"˘Ò Â"Ë˜Ò Ë ÏÏÎ („"‰˙ „ÈÓÏ˙) È"¯Ï ‰"‡ ÏÚ ·‰Ê ¯Ê·Â .‰ÚÂ„È ‰‡ÂÙ¯ :‚ 'ÚÒ ‰ ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‡"Ó¯ ˙‰‚‰ 'ÈÚ .‬‬

‫·‪.184 'Ú‰ · ,‡Ò ˙·˘ ÏÈ ÂÏÓ È"¯Ï ˙¯ډ‬‬
‫‚‪˘"‡¯‰ Ï·‡ Ì"·Ó¯Â Û"ȯ È"˘¯ 'ÈلΠ¯˙ÂÓ ÔÈ Ú Ïη ‰ ÎÒ Â· Ôȇ ̇„ ¯·ÁÓ‰ ˙Ú„ ÚÓ˘Ó .'ÂΠ‰ ÎÒ Ì‰· ˘È˘ :Ì˘ Í"˘‰ Ï"Ê .‬‬

‫‪ÂÏ˙È ‡Ï  ˙ÈÓÈ Ì‡ ˙ Ó‡ ÂÊ ‰‡ÂÙ¯· Ôȇ„ ÔÂÈ΄  ÓÓ ‡Ù¯˙È ‡Ï ‚"‰Î ‰Ê˜‰ ÂÓÎ ‰ ÎÒ Â· Ôȇ ÈÏÂÁ · Ôȇ˘ ¯·„·„ ˜ÒÙ ¯ÂËÂ‬‬

‫‪Ì˘· 'Â˙‰ ˙Ú„ ÔΠÌȯÁ‡ È·‚Ï ‰È˘Ù Ú¯Ó ‡Ï Â˙ÈӉ ‰È‰ ‡ ¢˘ ‡ ˙ÂÓÏ Â ÓÊ ÚÈ‚‰ ÈΉ ‡Ϸ Â¯Ó‡È ‡Ï‡ Â˙ÚÈ„È Ô¯ÒÁ· ¯·„‰‬‬