Page 176 - 2
P. 176
Ì˙Áתשובה עח ‡Ó˜ ¯ÙÂÒ
ביצת צב שמא ביצת נחש ,ומיהו אי לא הוה בידוע אלא מ המומחה ,משו דבביצה בעצמו איכא ב'
שהוא ביצת השר והוה ספק עו ספק שר ורוב סימני בגופו כד וחד וחלבו וחלמו וסמכינ עליו
ביצי מעופות נינהו וכל ביצי עופות אינ מטמאי , מה"ת ולא בעי מומחה ,משא"כ דגי וצ"ע לכאורה,
ואי נמי ממיעוט שר הא איכא נחש דלא מטמא וע"כ צ"ל דכל השקלא וטריא לעולא דסמי מכא
והוא טהור אפי' ריקמה לכ קאמר כיו שחלבו עוברי וליכא בדגי אלא סי' אחד ומכא ראי'
וחלמו מעורבי בידוע שהיא ביצת השר וליכא לפסק הרי" ורשב"א )תורת הבית ד סז ,ב( כעולא,
אלא חד ספיקא ספק צב ספק נחש וטמא מספק מדשקיל וטרי ש"ס אליביה דאע"ג דלא קיי"ל
עכ"פ ,ולא הוה נאיד מאוקימתא שא רקמה מטמא כשינויא דש"ס הת משו דס"ל סימני דגי דאוריי'
בכעדשה .אלא מדאסיק הכא בחולי סימני לאו ומוקי בשנימוחו ,מ"מ מדשקלו וטרו אליבא דעולא
דאורייתא וברייתא נקיט האיסור בודאי שניה כדי
וחדי בודאי ,אסור ולוקי עליו ,ואחד חד ואחד כד ש"מ הלכתא כוותיה ועדיי צ"ע.
ספק ובעינ אמירתו ,א"כ חלבו וחלמו מעורבי
נמי ודאי טמא קאמר לכ פרי דלמא דנחש הוא. ·) ‰¯Ú˜· ˙ÂÙ¯Ëסד ,א( .לחד תי' ברשב"א אי
‰Ê·Âי"ל דברי רש"י בע"ז )ד"ה ביצת( דפי' כס"ד היכר וט"ע בטרופות ,והו"מ להקשות
א"כ מה יועיל אמירתו מעו פלוני הא מצי
דש"ס דנ"מ לטמא בכעדשה משו דסוגי' לאשתמוטי ,ולפמ"ש לעיל די"מ דה"ק ודלמא מעו
דהת ס"ל סי' דאורייתא ואפי' אי ס"ל דלא פליגי טמא היינו משו צירו ב' מיעוטי מיעוט טריפות
דסימני בצי לאו דאורייתא ודדגי דאורייתא כמ"ש ומיעוט טמאי א"כ צ"ל מש"ה מוכרי בצי
בשמו )הרשב"א בתורת הבית ש ( מדפירש סי' ביצי טרופות לנכרי כיו דבלא"ה אי לוקחי מה דאיכא
לאו דאורייתא משמע דדגי דאורייתא ,מ"מ על כל ב' מיעוטי ,א לא שיי שפיר לפיכ ,כמ"ש ג
פני לעני סי' דגי נקטו האיסור בספק והיתר
בודאי כאשר יבואר בסמו אי"ה ,כדמוכח בירושלמי ברשב"א.
דאיכא בדגי טמאי כטהורי א"כ ה"ה לעני ביצת
שר י"ל כנ"ל ,ורש"י לטעמיה דמפרש מומחה בקי ‡ Ì Óהעיקר בראשוני וברשב"א עצמו דג
ובמי שאינו בקי וטועה לא שיי מירתת ולא מהני
אמירתו מעו פלוני וקמה נצבה ראיית ר"ת דסי' בטרופות איכא היכרא וטביעות עי ומהני
דגי מ התורה מדלא משני היתר סימני לאו אמירה מעו פלוני ולפי זה למאי דמסיק נמי בסימ
כד וחד מסייעי' ליה ,לא דבעי סיועי דאפי' טרופות
דאורייתא. ונימוחות נמי מהני אמירתו ,רק לאפוקי בהיפו שיש
לפנינו שניה כדי וחדי אזי בודאי משקר ,ולפ"ז
‰ ‰Âהרא"ש הקשה להרשב"א בתשובה )כלל ב סי' הת במס' ע"ז כדמשני בשנימוחו ,אכתי הו"מ
למימר בלא מומחה מהני ע"י אמירתו וזה דעת הטור
טז( אהרמב" )הל' כלאי פ"ט הל"ח( דס"ל סי' פ"ג ,אלא שצ"ע לפ"ז לעני מאי מהני ל סימני
דאי כלאי דהנהגה נוהג אלא בשני מיני טהורה דגי וביצי להחמיר ולא להקל דבלא אמירתו לא
וטמאה כשור וחמור ,אבל ב' מיני טמאי ע טמאי מהני סימני להכשיר ובאמירתו לא בעי סימ ,רק
וכ טהורי ע טהורי אינו אלא מדרבנ ,א"כ להחמיר כששניה חדי או כדי ידעינ שמשקר
לקמ ע"ט ע"א מאי קאמר ש"מ סי' דאורייתא דלמא
סי' לאו דאורייתא ואפ"ה סמכינ בפרידות דהוה וזה דוחק בלשו הברייתא.
מדרבנ סוס וחמור ע"ש. ‰ ‰Âלשיטת הסוברי דפליגי שמעתי אהדדי
Ê"ÙÏÂצ"ע מאי כל הרעש ,דה"ל לתר הת בע"ז וסוגיא דהת ס"ל סימני דאורייתא אפי'
בביצי צ"ל דס"ל לא איכפת ל במי אחד עורבא
דסי' לאו דאורייתא כדמשני בשמעתי דדמי לדיונה ודי דנחוש לבצי בינוני כיוצא בה
בשלמא בשמעתי קאי אביצת טמאה דהוה כמ"ש הר" ,ואי משו ח' ספיקות י"ל שמצאו
דאורייתא מבת היענה בעי' סי' דאורייתא ,אבל טהורי כטמאי וסי' שניה חדי אינו מובהק אבל
עוברי דגי מנ"ל לאסור מ התורה דכי היכי דלא לא נמצאו טמאי כטהורי זולת עורב ואכתי סי'
ילפי' שר מעו ה"ה דגי לא ילפי' מעו ועוברי
דגי לאו דאורייתא .מיהו לתירו קמא דתוס' טהרה דאורייתא הוא בתרווייהו.
בשמעתי דלהכי איצטרי בת היענה משו דחדוש
הוא דליכא מידי דאתי מחי ושרי' ,והכא שריא ‡˙˘‰Âלפ"ז דברייתא באה לומר שניה כדי
וחדי ספק איסור ואחד חד ואחד כד
בודאי היתר ,י"ל ג בסיפא חלבו וחלמו מעורבי
בידוע שהיא ביצת השר ,לעני ספק טומאה שמא
