Page 177 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪·Ó‬‬

‫דאורייתא דאי לסמו על אות הסימני דאיכא‬ ‫טהורי ה"א טמאי נמי שריא‪ ,‬אפשר זה לא שיי‬
‫מיני אחרי הדומי לה אפי' באיסורי דרבנ אי‬ ‫בדגי דשריא בחייה וממילא אמרי' כל היוצא‬
‫לסמו עליה ושפיר הרעישו העול אפי' אי‬
‫הקושיא מעוברי דגי וה לאו דאורייתא מ"מ הו"מ‬ ‫מטמא טמא ודוחק‪.‬‬
‫לשנויי סי' לאו דאורייתא‪ ,‬ומדלא משני הכא ש"מ‬
‫‪ Ó"Ó‬לתי' ב' דהתוס' דהזרע נעשה עפרא טר‬
‫סימני דאורייתא ס"ל‪.‬‬
‫שנעשה ממנו הביצה‪ ,‬א"כ ג בדגי כ ‪ ,‬א"כ‬
‫‪ ‡„ʇÂ‬נמי מה שהקשיתי לעיל נהי סימני דגי‬ ‫קשה כנ"ל דלמא משו עוברי דגי לא הו"מ לשנויי‬
‫הת סימני לאו דאורייתא דעוברי דגי גופייהו‬
‫דאורייתא מ"מ דלמא לסמו אסי' לאו‬ ‫לאו דאורייתא‪ ,‬וא על גב דתוס' דחו זה התירו‬
‫דאורייתא אא"כ איכא תרוייהו עוברי וקרביי ‪ ,‬ורב‬ ‫משו דכשמעורי בבשר כבר נאסרו כבשר עצמו‪,‬‬
‫מיירי בלוקח אחד אחד והא"ש דעכ"פ עוברי דגי‬ ‫היינו להפוסקי דס"ל הכי‪ .‬אבל שיטת רש"י ותוס'‬
‫גופיה לאו דאורייתא‪ ,‬ויכול לסמו אסימ אחד אחד‬ ‫במס' ביצה )ז‪ ,‬א( דלא נאסר אלא האשכול‪ ,‬פי'‬
‫הוא סימ דאורייתא ולמה אינו ניקח אלא מ‬ ‫השדרה שבו תלוי האשכול‪ ,‬אבל הביצי גופי' אינ‬
‫חשובי כבשר כלל בשו אופ ‪ .‬וכ נראה דעת‬
‫המומחה‪.‬‬
‫הרמב" עיי לח"מ פ"ג ממ"א הל' ז'‪.‬‬
‫˘·˙‪ È‬וראיתי דאולי עוברי דגי ה יותר שיי‬
‫‪ ˙Ó‡·Â‬הרמב" כתב יראה לי האוכל ביצת דגי‬
‫להבשר מביצי שארי מיני ‪ ,‬וכ משמע‬
‫מלשו הרמב" הנ"ל וכ משמע ממ"ש תוס' חולי‬ ‫טמאי כאוכל קרבי דגי טמאי ולוקה מ‬
‫צ"ט ע"ב ד"ה שאני דציר דגי לאו דאורייתא והיינו‬ ‫התורה‪ .‬מדתלי זה ביראה לי‪ ,‬מבואר דס"ל מסברא‬
‫טעמא דרש"י פי' בחולי קכ"ו ע"ב ד"ה הטמאי‬ ‫חיצונה אי ללמוד דגי מבת היענה‪ ,‬עוד אבת היענה‬
‫דציר ובצי שקולי ה גבי שרצי ויבאו שניה ‪,‬‬ ‫גופיה אי לוקי להרמב" )ש ה"ו( וס"ל ביצת דגי‬
‫וי"ל בדגי אינ שקולי מוקמינ קרא רק אאיסור‬ ‫אסורי מסברת חו וכמ"ש לתי' קמא של תוס'‪,‬‬
‫ביצי ולא אציר ומש"ה ציר לאו דאורייתא ולפ"ז‬ ‫מש"ה כתב יראה לי‪ ,‬אבל עכ"פ לתי' ב' דהתוס'‬
‫בחולי קי"ב ע"ב דפרי מציר דגי איהו ס"ל סמי‬ ‫דהיתר ביצי טהורי לאו חידוש הוא שכבר אשכח‬
‫מכא עוברי ‪ ,‬וא"כ קרא קאי אציר דגי והוה‬ ‫כיוצא בה בחלב ותו לא הוה חידוש‪ ,‬ורק איצטרי‬
‫בת היענה משו דמגבל מעפרא בעלמא‪ ,‬א"כ עוברי‬
‫דאורייתא וק"ל‪.Ê‬‬ ‫דגי לאו דאורייתא‪ ,‬וא"כ מנ"ל להוכיח דסוגיא‬
‫דהת ס"ל סי' דאורייתא‪ ,‬או כר"ת סי' דגי‬
‫]·‪[‚ 'ÈÒ ¯Âˉ ȯ·„ ¯Â‡È‬‬ ‫דאורייתא ולהתיר ג הברבוטא בעצמו ע"י סי' דלמא‬
‫משו עוברי לא הו"מ לשנויי סי' לאו דאורייתא‪.‬‬
‫‪ ‡Â· Â‬לבאר דברי הטור )סי' פ"ג( בעזה"י‪ ,‬ועיי מ"ש‬
‫‪ ‰ÈÓÂ‬לפמש"ל דעיקר קושית הש"ס ולבדוק‬
‫ש" בספרו הארו והוא דחיק ואתי מרחוק‪.‬‬
‫והנה הטור ס"ל דסימני דגי סמכינ עלייהו להתיר‬ ‫בסימני היינו למא דסמי מכא עוברי ‪,‬‬
‫העוברי עצמ ולא להתיר הדג‪ .‬וביאר דרכי משה‬ ‫אבל למא דס"ל איכא ב' סימני עוברי וקרביי‬
‫)אות ה( משו דאיכא ריעותא דלית ליה קשקשי ‪,‬‬ ‫בלא"ה לק"מ די"ל לסמו אסי' לאו דאורייתא עד‬
‫וביאור דבר זה דס"ל לטור דג בשנימוחו נאמ בדג‬ ‫דאיכא עוברי וקרביי ‪ ,‬ובהכי מיירי ברייתא‪ ,‬ורב‬
‫פלוני וטהור כמ"ש להדיא‪ ,‬והטע כיו דבחולי‬ ‫מיירי בלוקח אחד מה ‪ ,‬א"כ שפיר הו"מ לשנויי‬
‫בהס"ד הוה משני בטרופות והוה ס"ל דשיי בהו‬
‫מירתת מכ"ש בשנימוחו דדג‪ .‬והתרצ לא חזר‬ ‫אקרבי דגי סי' לאו דאורייתא וא"ש‪.‬‬
‫מסברא זו‪ ,‬וא"כ כדמשני בע"ז כשנימוחו אכתי‬
‫הו"מ להקשות )לוקמי'( ]ליהמ [ באומר של דג‬ ‫˘·˙‪ È‬וראיתי דהרא"ש והרשב"א בתשובה שהקשו‬
‫פלוני‪ .‬וצ"ל שו תי' כה"ה )בהל' מאכלות אסורות ג‪ ,‬כ(‬
‫בדג לא שכיח שיהי' היכר כיו שבאי ממרחק‬ ‫כ אהרמב" דס"ל ב' מיני טמאי לאו‬
‫וממדינת הי וכדומה מש"ה לא הו"מ למימר דג‬ ‫דאורייתא‪ ,‬אינהו הוה מפרשי הת ש"מ סי'‬
‫פלוני וטהור הוא‪ ,‬אבל אי אמר מהני‪ ,‬מ"מ קשה‬ ‫דאורייתא כפירש"י ש"מ לסמו אסי' דאורייתא‪,‬‬
‫ואהא הקשו דלמא סמיכת סימני לאו דאורייתא רק‬
‫לישני סימני לאו דאורייתא‪.‬‬ ‫מדרבנ מחזירי אבידה‪ ,‬וה"ה לעני איסור דרבנ‬
‫הימנו רבנ בדרבנ ‪ ,Â‬אבל אי נימא דסי' גופיה לאו‬

‫‪.‡ ,ˆ ÔÈÏÂÁÏ 'ÈÁ·Â Á 'ÈÒ ÁÓ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .Â‬‬
‫‪.‰Ù 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .Ê‬‬