Page 182 - 2
P. 182
Ì˙Áתשובה עט ÊÓ˜ ¯ÙÂÒ
המעמיד והא דלא פירש משו דה"ל מעמיד ,עדיפא שאסור מה"ת .וכ"כ בס' אלי' רבה )סקי"א( בש ס'
מיניה נקיט דאפי' איכא כא ב' קיבות אחת שנמלחה אמרכל שאסור מה"ת.
בעורה ואחת שלא נמלחה וה"ל זוז"ג וליכא משו
דבר המעמיד מ"מ אסור משו מב"מ ,ולחנ נתלבט ÔÎÂמשמע מע"ז ל"ה הנ"ל דאוקומי קמוקי חמור
בזה בדגול מרבבה סי' פ"ז סקל"ה ע"ש‡. מתערובת מורייס שיש בו טע כעיקר וכ"כ
בהגהה שבמדרכי פ' אי מעמידי סי' תתכ"ט דלמ"ד
Ï"ˆÎÂבהרמב" פט"ז ממ"א שכ' בהל' כ"ו טע"כ דאורייתא ג דבר המעמיד דאורייתא וכ"מ
בראב" סי' ח' ד ע"ב ע"ב ,ע"ש בראב" ]דמייתי
המעמיד בשר ערלה או בקיבת ע"ז או מג"א ש [ דתמה על ר' יעקב דמייתי ,ואינו רבינו
בחומ יי של ע"ז ]הרי זו אסורה בהנייה[ אעפ"י ת אלא ב רבינו יצחק ע"ש ויש לתמוה קצת על
שהוא מבשא"מ ואע"פ שהוא כ"ש ,שהרי הדבר מג"א שכתב לעיל ססק"א בש הרשב"א דכל שדעתו
האסור הוא ניכר והוא שעושה אותו גבינה עכ"ל. לערבו כ לא בטיל והוא באור בשלטי גבורי מס'
הנה כוונתו על ע"ז שאוסר בכ"ש במינו ,והכא ע"ז של"ח ע"א דפוס זולצבא וכ"כ הריא"ז ומסיק
אעפ"י שאינו מינו מ"מ דבר המעמיד אסור .והוסי ש מג"א דאינו אסור מה"ת כיו שאי בו כזית בכדי
עליו באו"ה כלל כ"ה סי' מ"ו דלפמ"ש תוס' בביצה אכילת פרס ואפ"ה משמע להטור אסור להשהותו
)לט ,א( דכל שנעשה כ במי ומלח הוה מב"מ א"כ
ה"נ הוא מב"מ ,הו"ל בעניני ע"ז דאוסר מב"מ אסור ועיי' מ"א סס"י תמ"ז ס"ק מ"ב.
אפי' בלי טע דדבר המעמיד אלא משו מי במינו
ונפקא מיניה אפי' ע"י שני גורמי אסור· .ואי רחוק Ê"ÙÏÂמ"ש ש" י"ד סי' פ"ז סק"ל די"ל הטור ס"ל
דג הראב"ד מודה ]ד[דינא דדבר המעמיד‚ ,אלא
שכתב שאי צריכי לזה שלא הלכו בש גוי אחר כר"ת דמעמיד בטל בס' לא כתב כ אלא על
נ"ט שלא יפרוצו ,ונפקא מיניה אפי' זוז"ג אסור. דר בשלמא ,כלומר להטור אפשר לדחוק ולומר כ
והנה גו אותה ההשגה חסר מספרי שלנו ולא אבל האמת אינו כ כמו שהוכיח מג"א הנ"ל וס"ל
נמצא לא בפ"ג ממ"א ולא בפט"ז„ ,א בפ"ט )הט"ז( כתי' ש" ג שהוא דוחק ,והיינו בקיבה שנמלחה
כשכתב הרמב" הואיל והמעמיד הוא דבר האוסר בעורה כיוו שהוא בב"ח דרבנ שלא ע"ד בישול
בפ"ע וכו' ,השיג הראב"ד וכתב אי אנו צריכי לכ ע"כ לא החמירו במעמיד שלו אפי' אחר שכבר
שאי הקושיא צריכא תירו משמע שאי צרי לכ נעשה נבלה דרבנ ,מ"מ לא גזרו אעפ"י שמעמיד
חמור מטע"כ כמו שהוכחתי מש"ס דע"ז הנ"ל
אבל מ"מ הדי אמת דדבר המעמיד לא בטיל. דאוקמי קמוקי חמור ממורייס ,מ"מ לעני גזירה
דרבנ חמיר טע הנרגש בו בב"ח ואתי להחלי
'ÒÂ˙‰Âבע"ז ל"ה ע"א ד"ה מפני שמעמידי וכו' בב"ח דאורייתא משא"כ בטע שאינו נרגש אעפ"י
שפועלתו ניכר מ"מ אינו ניכר שהוא מבב"ח ולא
דצונ בצונ הוא ואע"ג דאוקומי קמוקי אתי לאיחלופי בב"ח דאורייתא ,כ יש להסביר דברי
אינו אלא איסורא דרבנ עכ"ל .אי להבי מדבריה
דאוקומי הוא דרבנ אבל ]כבישה ומליחה[ ‰בב"ח הש" וסברתו על נכו בעז"ה.
הוה דאורייתא דזה אינו מכמה טעמי .חדא אי
ס"ד לייחס דס"ל לתוס' דע"י כבישה ומליחה בלי ‰ ‰Âרש"י ס"פ כל הבשר )קטז ,ב ד"ה הרי( אוסר
בישול יהי' בב"ח דאורייתא ומה לי דאוקומי קמוקי
וה"ל כאלו הבשר בעי ומה בכ ,לו יהי' בשר בעי גבינות שנעשו מקיבה שנמלחת בעורה משו
וחלב בעי מותר מה"ת לאכול זה ע זה לולי מב"מ ,וס"ל לרש"י אפי' בב"ח דרבנ מב"מ לא
שנתבשלו זע"ז .ועוד אי אפשר לומר דטכ"ע בב"ח בטיל וע' תוס' יבמות פ"ב ע"א ד"ה בטומאת משקי
ע"י כבישה ומליחה יהיה דאורייתא ואוקומי קמוקי וכו' מ"מ מוכח דלית ליה לרש"י הנ"ל דהרי במב"מ
אי הטע נרגש ואוסר באל ,א"כ ה"ה דבר
˙˘ËÚ ‰·Â
‡.ÏË· „ÈÓÚÓ‰ ¯·„„ Ï"Ò„ ȯ‰ ,ÔÎ ˘¯ÈÙ ‡Ï È"˘¯„ ÌÂ˘Ó ,¯"Ó‚„‰ ÌÚ ÌÈÎÒÓ ‡ ,‰Ï Ê"ÚÏ 'ÈÁ·  ȷ¯ Ìχ .
·.‰ 'ÈÒ ·ÏÁ· ¯˘· È È„ „"¯ÂÈ ‰ È· ȯӇ· ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯Â .
‚.Ì˘ Ô"¯·Â · ,ËÎ Ê"Ú „"·‡¯‰ 'ÈÁ 'ÈÚ .„ÈÓÚÓ‰ ¯·„Ï ¯ÂÒȇ „Á· ˘ÂÁÏ Ôȇ„ „"·‡¯‰ ˙Ú„·  ȷ¯ ·˙Î ‡Ù 'ÈÒ ÔÏ‰Ï .
„Ï„‚Ó ÏÚ· Ì‚ .ÏÈÚÏ Â È·¯ ¯ÈÎʉ˘ Ô"¯‰ ‡Â‰Â (Ô"¯‰ ÈÙ„· · ,‚È Û„) Ê"Ú Ô"¯Â Ó"Ó ÔÈÈÚ ,ÌÈ Â˘‡¯· ¯ÎÊ ÊË ,‚È ‰ÎÏ‰Ï „"·‡¯‰ ˙‚˘‰ .
.˙‡ÁÒ ÈÈÂ È˘ ˘ÏÈ· Ì˘ ‰‡¯ .„È È·˙Î È"ÙÚ Âχ ˙‰‚‰ ÂÙÒ Ϙ ¯Ù È˙·˘ ˙¯Â„‰Ó·Â Âχ ˙‚˘‰ ¯ÈÎÊÓ ‡Ï ÊÂÚ
.ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â ÔÈ Ú‰ ÈÙÏ Ï" Î .‰
