Page 181 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪ÂÓ‬‬

‫מקרי ד ולא צרי מיעוט כטיפה אדומה שבתפוחי‬ ‫הקליפה וחי אפ"ה אי לו הכשר שחיטה כמו נפל‬
‫וצמחי בשלמא ד דגי וחגבי הוא ד נפש‬ ‫דבהמה‪ ,‬ומיהו נפל דבהמה לא שיי במעי אמו‬
‫ולולא מיעוט הוה ד גמור וד זרע ביעי זכר נמי‬ ‫דמותר בשחיטת אמו רק כי נפיק ולא גמרו שערו‬
‫אבל ד שבטבע מתהווה על הביצה בלי ריקו איננו‬ ‫וציפרניו ולא שהה ח' ימי הוה ספק נבלה‪ ,‬וה"ה‬
‫באפרוח נהי ביצא לאויר העול שוב לא שיי בי'‬
‫אלא טיפה אדומה ולא צרי מיעוטא כנלע"ד‪.‬‬ ‫נפל מ"מ בקליפתו לא נגמרה יצירתו וכנפל חשוב‬
‫ולא מהני ביה הכשר שחיטה וה"ל נפל‪ ,‬כ כוונת‬
‫˙ ‪ .'ÂΠȇ˙Ò„ È‬שיטת הרא"ה )בבדק הבית ב"ג שער‬
‫דבריו לכל מעיי ‪.‬‬
‫ה'( שבתחלה היו סבורי דהכל תלוי בחלמו‬
‫ושוב איפכא תני דהכל תלוי בחלבו אבל החלמו‬ ‫‪ ‰ÈÓ‬לקמ צ"ח )ע"א( דקאמר אפרוח נמי טמאה‬
‫אינו נוצר ממנו כלו ונשאר בתו מעיו של אפרוח‬
‫למזונו הנה בשבת פר"ע )פה‪ ,‬א( אחז"ל שלעני‬ ‫קרי ליה‪ ,‬משמע היינו טעמא משו דלית ביה‬
‫יניקת זרעי סמכו חז"ל על חכמי הגוי הקדמוני‬ ‫איסורא אלא משו אסמכתא דשר השור על האר‬
‫שניסו והריחו האר ודרשו ע"ז אל תסג גבול )עול (‬ ‫משו"ה קרי ליה טמאה‪ ,‬ואס"ד דאית ביה איסור‬
‫]רע [ ע"ש‪ .‬ואחר הקדמה זו ראיתי בס' שער השמי‬ ‫דאורייתא משו נבלה אי שביק איסור נבלה‬
‫ריש מאמר החמשי שדעת אפוקרט היה שנוצר‬
‫מחלמו ושוב בא חנ ומתמה עליו והראה שנוצר‬ ‫דאורייתא ונקיט איסור טמאה דרבנ וצ"ע‪.‬‬

‫מחלבו והחלמו נשאר למזונו כהרא"ה הנ"ל‪.‬‬ ‫‚‪ .ÌȈȷ ÈÏÂÚÈ‬פירש הערו שהכה על זנבה‪ .‬פי'‬

‫‪ ‰‡¯ Â‬לע"ד שלעול הולד נוצר מהחיצוני ונשאר‬ ‫והוה סד"א כי היכי דביצת נבלה גזרינ אטו‬
‫בשר ה"נ נגזר אטו אמה"ח מהעו עצמו‪ ,‬קמ"ל‬
‫הפנימי למזונו ואפוקרט ניסה בעופות‬
‫טמאי שחלב בפני ומצא שנברא מחלמו ‪ ,‬ולא‬ ‫גיעולי ביצי מותרי ‪.‬‬
‫נת על לב לחלק בי עו לעו והשריש כ ‪ ,‬והאמינו‬
‫חז"ל לנסיונו ע"ד אל תסג גבול )עול ( ]רע [‪ ,‬ושוב‬ ‫‪ .'ÂΠ̄‰ ˙‡ ˜¯ÂÊ‬ערש"י ר"פ ד השחיטה )כ‪ ,‬ב(‬
‫אחר מאות מהשני בא זה וניסה בעופות טהורי‬
‫שהחלמו מבפני ומצא ההיפו ‪ ,‬ואז נודע לחז"ל‬ ‫לחד פי' ד ביצי דהת היינו ביעי זכר‪,‬‬
‫האמת ששני הנסיונות צודקי ‪ .‬וא כ אנו שעסקינו‬ ‫והקשו תוספו' הא הוא מ בשר‪ .‬לפע"ד הד שעל‬
‫בטהורי הכל תלוי בחלבו ולא בחלמו וא"ש‬ ‫הקרו שלה הוא מזרע שנקרש ונעשה ד ‪ ,‬כדלקמ‬
‫צ"ג ע"ב אי אזרע אסור‪ ,‬והיינו מדרבנ אבל מ‬
‫בעזה"י‪.‬‬ ‫התורה מעטי' ליה בכריתות‪ .‬ולפ"ז לא איירי ש"ס‬
‫מביצי עו ‪ ,‬דממנ"פ אותו של ריקו שהולד נוצר‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫ממנו היינו ד גמור ומי בשר ואותו שאינו של‬
‫אפרוח ומתהוה מביעי עצמו אי בו שו נפש ולא‬

‫˙˘‪ËÚ ‰·Â‬‬

‫]·‪[ÌÈ¯Î Ï˘ ‰ È·‚ ÔÈ Ú‬‬

‫]„·¯ ‪[„ÈÓÚÓ‰‬‬ ‫˘‪‰"ÂÓ ı¯Á‰ ‚ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ÎÂ‬‬
‫˜‪.È" Ô‡ÓÙÈÂ‬‬
‫·‪ ÔÈ Ú‬דבר המעמיד לעמוד על האמת והמקור אומר‬
‫‚‪ ‰"È‬הגיעני על נכו וע"ד שאלת חכ באשה‬
‫בקיצור עיקרו בש"ס ע"ז ל"ה ע"א דקאמר‬
‫המעמיד בקיבת ע"ז אסורה בהנאה‪ ,‬ומאי שנא‬ ‫שלקחה חמאה מא"י במקו שנוהגי היתר‪,‬‬
‫ממורייס‪ ,‬ומשני הכא דקא מוקי ה"ל איסורא‬ ‫ושוב נודע שזו החמאה נעשית משיורי הגבינה‬
‫בעיניה‪ .‬וכ' מג"א סי' תמ"ב סק"ט דאו"ה כלל כ"ה‬ ‫הנשאר ביורה אחר שהוציאו הגבינה הראשונה‬
‫ס"ל שהוא דרבנ ואמנ בטור )ש ( משמע שהוא‬ ‫והשניה שנקרא צוואהרי" ‪ ,‬ושוב נעשה חמאה‬
‫דאורייתא כיו שפסק שאסור להשהותו ולהטור כל‬ ‫משיורי ההמה‪ .‬ונפשו בשאלתו אי אית ביה משו‬
‫שמותר באכילה מ התורה מותר להשהותו אע"כ‬ ‫איסור גבינה של נכרי או לא והארי מאד בפלפול‬

‫דבר המעמיד אי בטיל או לא‪.‬‬