Page 172 - 2
P. 172
Ì˙Áתשובה עז ÊϘ ¯ÙÂÒ
Ì Ó‡Âפשוט שאי מוטל על האב הזה לא פרנסתה בפיתוי להעברת דת והמרת דת ויתערבו בגוי
וילמדו מעשיה ומוטב שתמות זכאי ולא תמות
ולא רפואתה של בת י"ח שנה והיא כשאר
עניי ישראל המוטלי על הציבור להכניסה לבית חייב.
הקדש החולי בקהלות גדולות שבמדינותיכ להקל
„ÂÚÂמשו אל תתייחד אשה ע הערביי
מעל העני הזה ,אבל למסור נפש אחת מישראל
חלילה ,ומוטב שיגרשה מביתו ותל לנפשה ותמצא שחשודי על עריות )ע"ז כב ,א( אפי' בכה"ג
מרחמי מאחינו בני ישראל ולא להוציאה משני דהוה חולי מתדבק ,דאלת"ה לא מקשו תוס' מידי
העולמות .וה' ירח וירפא שבר עמו בעגלא ובזמ אפירוש רש"י בע"ז כ"ה ע"ב ד"ה איכא בינייהו וכו'
דמשכחת לי' במאיסה כנכפה ומוכה שחי ,אלא ע"כ
קרוב ישמחנו שמחת ירושלי נוה שאנ . ג בזה שיי חביבה עליה בהמת של ישראל
.˙"˘„‰ "‡ „"Ή מנשותיה ,ועוד דילמא אחר שתתרפא תיאנס או
תתפתה לה „ .ע"כ נראה לפע"ד אי שו סברא
.˜"ÙÏ Â"Ù˜ È ˘ ¯„‡ ·"È '‚ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù להתיר לכנוס לבית הכומרי הנ"ל מכל הלי טעמא.
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙˘ÊÚ ‰·Â
]·[ÌÈÚÏÂ˙ ˙˜È„· ÔÈ Ú
בו עצ אינו מתקיי יב"ח ואלו היו מדקדקי ˘È˜·Â ı¯Á‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ˜È„ˆ‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ÎÂ
בלשונ לק"מ קושית באר שבע )ש סז ,א( מדתנ .È" ıȇ˜Ò‡· ¯È‡Ó ‰"ÂÓÎ
ספ"ג דגיטי )כח ,א( נותני לה בחזקת שהוא קיי
וכ מקריבי אותו בחזקת שהוא קיי .ולק"מ כי עני ‡˘¯ נדברנו אמש שמעלתו בחנות שלו בק"ק
קיי הוא קיומו של העני שאנו עוסקי בו ,וכשאנו
עוסקי בבע"ח באד שהניח חולה או זק אי חיותו קאמאהר אינו מוכר פירות יבשי של
קיי או לא ואמרי' בחזקת שהוא קיי ר"ל חיותו אשתקד בימות החור כי כיו שמימי הקי מסיו
קיי .וכשאנו אומרי כל בריה שאי בו עצ אי ואיל הוחזקו בגידול מילווע" ]תולעי [ ,וכל בריה
בריותה מתקיימת יב"ח ,ע"כ הוא כעפרא ,דא אינו שאי לה עצ אינו חי ששה חדשי אבל מתקיי
כעפרא עדיי בריותו קיי דמת נמי בריה מיקרי, יב"ח ,וא"כ אות מילווע" שנתהוו בסיו מתי
אבל אי הוי אמר כל בעל חי שאי בו עצ אינו בחשו ועדיי אסורי עד סיו הבא עד שעבר לה
מתקיי הייתי אומר אינו מתקיי ששה חדשי שאי יב"ח ואי לה בדיקה כיו שמתו ואינ רוחשי
חיותו מתקיי ששה חדשי אבל עודנו בריה הוא. עוד אלו דבריו .הנה בצדקתו ותומתו מחמיר לעצמו
]ומה ששאלני על נוסח דוד מל ישראל חי וקי · והדברי ראוי למי שאמר מ"מ כיו שלא ראינו מי
)ר"ה כט ,א( ,בסנהדרי ביארתי יפה ואי כא מקומו[. שחייש לזה צריכי אנו למשבוני נפשי' לומר הנח
לישראל א אינ נביאי בני נביאי ה ומה
‡Â· Âלנידו שלפנינו ,הנה הרמב" פ"ב ממ"א הל' שאמרתי תמול פא"פ אבאר עתה במכתבי בעזה"י.
ט"ו כשדיבר מתולעי בתלוש שפרשו ˙ ‰ÏÈÁאומר מ"ש כל בריה שאי בה עצ אי חי
ומחובר אפי' לא פירשו לא הצרי בדיקה אלא
אמחובר אבל לא בתלוש .וכתב הרב המגיד הטע ששה חדשי אע"פ שכ"כ בפר"ח )סי' פ"ד
משו דהוה מיעוט המצוי ,רצונו אפי' עינינו רואות סקכ"ג( וכ בס' שאילת שלו סי' פ"ט‡ שניה לא
רוב בזמנ ובמקומות ההמה שכיח הרחש אפי' ברוב דקו במ"כ כי במ"ר פ' שופטי ובירושלמי פ"ק
החביות אבל לא ברוב הפירות וא יבדוק כל פרי דשבת )ה"ג( אמתני' ולא יפלה את כליו לא נאמר כל
ברי"ה אלא כל דבר שאי לו עצ אינו חי ששה
חדשי .ובש"ס פא"ט )נח ,א( אמרי' כל ברי"ה שאי
¯"˙ .˘"Ú ‰Ú 'ÈÒ ‚"Á È"·˘Ï ÔÈȈ ԇΠ¯"„ ‡È·‰˘ Ì˘ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù 'ÈÚ .‡ ˜ÒÓ· ˙"¯ ȯ·„ ‡È·‰ ‰„‚‡‰Â ÌÁÂ¯È '¯ Ì‚Â Ô"¯‰ ÔÎÂ
„.„"È˜Ò Í"˘Ï Ê ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Í¯· ȯӇ ˙‰‚‰ 'ÈÚ ."¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó· Ì˘ ˙¯ډ·Â · ,‚ ˙·Â˙Î È" Ù ‰‡¯ .
˙˘ÊÚ ‰·Â
‡.[ÔÈϯ· ˜ÈÙ È"¯‚‰Ï ˙Â˙Ïȇ˘‰ ÏÚ ÌÈ˘Â„ÈÁ Ìȯ‡ȷ] .
·.· ,ÊÒ · ,Á ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .ÌÈȘ„ ˘"Î ÈÁ„ ÔÂÈ΄ .