Page 173 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪ÁÏ‬‬

‫בטוח‪ ,‬מ"מ הכא אחר ששה חדשי דא"א בבדיקה‬ ‫בפני עצמו יהיה הרוב בלא תולע ע"כ ליכא אלא‬
‫מחויב לעשות האפשרי אבל אי לאסור לרבי ‪.‬‬ ‫מיעוט המצוי‪.‬‬

‫]˙‪[‰ÎÓ· ‰ÈÏ‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬לכאורה היה נראה לפ"ז היינו לכתחלה אבל‬

‫‪ ÔÈÚÎÂ‬ראיה מנדה דאשה עלולה לראות ומינה קרבו‬ ‫א עבר ובישל בלא בדיקה היה לנו להתיר‬
‫מעיקר הדי ‪ ,‬לולי א"כ מה הועילו בתקנת כל אחד‬
‫]דמי [ טפי ממילווע" ‪ ,‬ואפ"ה הואיל והיא‬ ‫יבשל בלא בדיקה וכמ"ש ש" בי"ד סי' ל"ט סק"ח‬
‫בחזקת טהרה א יש לה מכה באותה מקו תלינ‬ ‫בטע המחמירי בריאה וה"ה הכא‪ ,‬ומשו"ה‬
‫במכה‪ ,‬ופשטות משמע אפי' ביו הוסת‪ ,‬וכ דעת‬ ‫הוצרכו רשב"א ורמב" )חולי נח ע"א וע"ב( לומר‬
‫הרשב"א )תורת הבית בית ד' שער ד' בסופו(‪ .‬אלא‬ ‫שמותר מטע ס"ס‪ .‬וכל זאת באות המתליעי‬
‫שהתוס' )נדה טז‪ ,‬א ד"ה ומר( כ' א"כ לא תטמא לעול ‪.‬‬ ‫במחובר אבל אות המתליעי בתלוש לא הזכיר‬
‫וכוונת תוס' לא שאחריות נידות עלינו ומה בכ א‬ ‫רמב" בדיקה אפי' לכתחילה ועיי ה"ה ש ד"ה‬
‫לעול לא תטמא‪ ,‬אלא כוונת כיו שלא באנו לטהר‬ ‫וא שהה וכו'‪ .‬אלא שהרא"ש )סי' נג( החמיר ג‬
‫אלא משו אוקמה אחזקת טהרה‪ ,‬כיו דוסת לאו‬ ‫באלו לבודק לכתחילה עי"ש‪ .‬ועוד רמב" ורשב"א‬
‫דאורייתא אי נטהר אותה לעול ונוציא אותה מרוב‬ ‫יהבי טעמא משו דאיכא למיתלי שנימוחו מש"ה‬
‫נשי הרואות ד נדה בזמנ ונימא היא מ המיעוט‪,‬‬ ‫מותר אפי' לכתחילה‪ ,‬ומשמע אפי' מיעוט המצוי‬
‫וכי חזקה עדי מרובא‪ ,‬ע"כ נית לה יו וסתה‬ ‫שפירשו אפ"ה תלינ לקולא מטע שימוחו בתבשיל‬
‫לתלות ראייתה ביומו זהו סברת תוס'‚‪ .‬לולי זה ג‬ ‫ורא"ש לא סמ ג ע"ז והחמיר‪ ,‬ועכ"פ מבואר דקיל‬
‫תוס' היו מודי שתולי במכתה אע"ג דמינה קרבו‬ ‫חששא דמיעוט המצוי בפירות בתלוש ממיעוט‬
‫דמי ‪ ,‬מ"מ כיו שמוחזקת בטהרה‪ ,‬וא"כ לבדוק לא‬
‫בעי בדיקה‪ ,‬ע"כ הוצרכו תוס' לומר שהרוב מתנגד‬ ‫המצוי דהתליע במחובר וצרי טעמא למה‪.‬‬
‫לחזקת טהרה דרוב נשי רואות עכ"פ משלשי‬
‫לשלשי או בשו זמ וכי זו לעול לא תראה‪.‬‬ ‫‪ „"ÚÏ Â‬דהתליע במחובר לא היה לו חזקת היתר‬

‫‪ ¯·ÎÂ‬ידע מעלתו מ"ש אני בתשובה אחרת )להל סי'‬ ‫מעול אפי' כשהפרי באיבה ובעיקרי‬
‫גפני כבר מצוי תולעי וליכא חזקת היתר על הפירי‬
‫קעב‪ ,‬קעד וסי' קעז( טעמו של רשב"א דס"ל‬ ‫זו עצמה אלא דמרובה פריש‪ ,‬וכיו דאיכא מיעוט‬
‫עפ"י חכמת הרפואה דכשיש לאד מכה פתוחה‬ ‫המצוי חיישי' והוי כמו ריאה ממש דאי לבהמה‬
‫המוציאה ליחה וד ‪ ,‬אז כל שארי ליחות מלוחות‬ ‫חזקת היתר מבורר שעה אחת אלא מרוב בהמות‬
‫ומעופשי ומותרות שבגו נמשכי לש ויוצאי‬ ‫כשרות פריש וכיו דאיכא מיעוט המצוי חיישינ ‪ ,‬מה‬
‫דר ש ‪ ,‬ואפשר שיהיה ד נדה שדרכו להתבשל‬ ‫שאי כ א לא התליע במחובר או אחר י"ב חודש‬
‫בעורקי הא שהיא המקור עתה נמש דר המכה‬ ‫דליכא אלא ספק א נולדו חדשי בתלוש ולעני זה‬
‫ואינו מגיע להתבשל במקור ואינו מטמא באמת‬ ‫הפירי בחזקת היתר וכשרות עומדת‪ .‬נמצא הו"ל‬
‫לעול ואי זה נגד רוב הנשי ‪ ,‬כי מא לימא ל‬ ‫לפירי זו עצמה חזקת היתר וג מרובה פריש שאי‬
‫שרוב הנשי שיש לה מכה כזו שרואות ד נדה‪,‬‬ ‫רוב פירות מתליעי בתלוש ופירשו רק מיעוט‬
‫דלמא כל כי האי איתתא אינה רואה ושוב מוקמינ‬ ‫המצוי‪ ,‬ה"ל נגד רובא וחזקה‪ ,‬וס"ל להקל אפי'‬
‫אחזקת טהרה‪ .‬וכיו דא"א לבדוק שריא בלא בדיקה‪.‬‬
‫לכתחלה‪.‬‬
‫‪ Ô¯„‰‬לדיד בודאי הפרוש והחסיד לא יאכל שו‬
‫‪ Ê"ÈÙÏÂ‬י"ל אפי' להמחמירי לבדוק לכתחלה אפי'‬
‫דבר הצרי בדיקה לעול ‪ ,‬ושארי עמא‬
‫דארעא האוכלי בבדיקה עכ"פ מה טוב א ימשכו‬ ‫בהא היינו דאפשר למיבדק אסור לאכול‬
‫ידיה באופ שאלתינו דהיינו מימי כסליו ואיל לא‬ ‫בלא בדיקה כיו דאפשר לעמוד עליו אבל היכי‬
‫יאכלו יבשי משל אישתקד כי כבר מתו אותו הרחש‬ ‫דא"א לעמוד עליו כגו נידו שלפנינו שכבר מת‬
‫שמימי סיו ‪ ,‬וצדיק כמותו לא ימכרנו בחנותו כלל‪,‬‬ ‫הרחש אחר ששה חדשי וא"א לבודק אי לאסור‬
‫אבל לאסור לרבי מה שכבר נהגו להתיר לא נ"ל‪.‬‬ ‫הפירי‪ ,‬א ירחצו היטב לתק מה דאפשר‪ ,‬שא יש‬
‫עליו תולעי מילווע" מתי יסורו אע"פ שאי זה‬
‫ומסתיי דמצאנו טע הגו למנהג בני נביאי ‪.‬‬ ‫תיקו גמור דא"כ אפי' במילווע" חיי נמי טורח‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó . "‡ È˙·˙Î „"ÚÏ ‰Â‬‬ ‫בדיקה זו למה‪ ,‬ירחצו במי ‪ ,‬אע"כ אי זה תיקו‬

‫‚‪.˘"Ú Ê ˜Â „ ˜ ,‰Ó˜ ,·Ó˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.‬‬