Page 195 - 2
P. 195
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˜Ò
דאורייתא ר"ל פליטתו ובעי חד בתרי מה"ת אבל ][˙·Â¯Ú˙· ¯ÂÚÈ˘ ȈÁ
נ"ט ס"ל שהוא לאו דאורייתא.
˙ Âהקשה הרב הנ"ל במ"ש הר"ש פ"ב דט"י מ"ג
Ó"Óהרי מה שבקשנו דמר בר"א היה ס"ל ,בשלמא
להוכיח דחצי שיעור אסור מה"ת אפי' ע"י
שיעור של לא נשער באומד יפה משו תערובות מדקאמר ר"א )חולי צח ,א( לא תזלזל
דעכ"פ חד בתרי דידי' הוא דאורייתא ומחמרינ בשיעורא דרבנ ,ועוד הא ח"ש אסור מה"ת ,וא על
בספיקא ע"כ להחמיר נמי בספיקא עד ס' א על גב גב דהוי ע"י תערובות .וצע"ג הא כזית של )בס'(
שהוא רק דרבנ משא"כ חצי שיעור אי ס"ד דלא ]בל'[„ נמי לא הוי אלא ח"ש דהרי הוא טפי מפרס,
אסור מה"ת ע"י תערובות נמצא אפי' ספק חד בתרי ואפ"ה מודה מר בר"א דבעי ס' בכזית של מה"ט
ה"ל ספק דרבנ ויפה לשער באומד יפה ומה הקשה משו דעכ"פ תחילתו הי' בו איסור דאורייתא ,ורק
לו אבוה ,אע"כ דח"ש אפילו ע"י תערובות נמי בח"ש הוי ס"ד דתחילתו הוא רק איסור דרבנ
ומשו"ה הוי מזלזל ביה ואמר ליה אבוה לא תזלזל
אסור. ביה דחצי שיעור נמי אסור מה"ת כשהוא בעי ,אבל
לעול ס"ל דע"י תערובות הוא דרבנ וצ"ע
][Ô ·¯„ ¯ÂÒȇ·  ÈÓ· ÔÈÓ
לכאורה.‰
˙ Âהקשה הרב הנ"ל אדרשב"א )ש ( שכתב דרי"
È ‡Âאומר דלק"מ ,דעכ"פ קשה מאי א"ל אבוה
גרס מב"מ וליכא למיק אטעמא כגו שמנונית
של גיד הנשה ,וכתב מכא מוכח דלא כרש"י דס"ל ח"ש אסור מה"ת דילמא בשיעור של שיש
דמב"מ לא בטיל .וקשה הרי הרשב"א בעצמו )ש בו עכ"פ שו תערובות שהוא דאוריי' דהיינו עד
צט ,ב( מפרש שאני ציר דזיעה בעלמא הוא ובדרבנ פרס ]הוא[ דמחמרינ נמי עד ס' משא"כ בחצי
לא אמר ר"י מב"מ לא בטל ושומנו של גיד הנשה שיעור ,נהי דכשהוא בעי אסור מה"ת מכל מקו
מנהג קדושי בעלמא הוא .ולפע"ד הא דפשיטא ליה מיד שנתערבו הוא מותר לא מחמרינ בתערובות,
למרשב"א דבדרבנ לא אמרי' מב"מ לא בטיל ,כבר אע"כ ח"ש בתערובות נמי אסור מה"ת ואתי שפיר.Â
עמדו בזה האחרוני ,ביבמות פ"ב ע"א ובתוספות
ש ד"ה טומאת משקי מבואר דסבירא ליה לר"ש Ô·ÂÈÂיותר לפי מה שאני רגיל לפרש בה דמר בר"א
בריה דר"א דג בדרבנ מב"מ לא בטיל עיי
חלילה ליה לזלזולי' כולי האי אלא עובדא הכי
שעה"מ.Ê הוה הא דפלגא דזיתא הוציא מש והי' משער
באומד יפה דבתלתי פלגא דזיתא היתר הי' בו ס'
„"ÚÏ ‰Âדדברי התוס' חולי צ"ט ע"ב צריכי נגד מה דנפיק מיניה והוי ס"ל באי' דרבנ משערי'
באומד יפה ואמר לי' אבוה לא תזלזל ועוד ח"ש נמי
ביאור שהקשו דה"ל לשנויי הא דידיה
הא דרביה ,והנה ע"כ קשיא הוא משו דשמעתי אסור מה"ת ובעינ ס' נגד הכל.
אזלי' לאביי דיתיב רב דימי קמי' אביי ואביי ס"ל
הכי בזבחי ,כ צריכי לפרש קושית התוס' ,וא ˙ÂȉÂכ א"ש טפי מ"ש לעיל דהרשב"א )ש צז ,ב(
כ מאי הקשו תוס' נימא סלק ,הא אביי לית ליה
סלק ,ומיהו התוס' לטעמיה דכתבו בסוגיא דטיפת הקשה הא טע"כ לאו דאורייתא ומ"ט לא
חלב )קח ,א( דבמנחות גבי מנחת כה משוח מוכח נשער באומד יפה ,ותי' כיו דאילו היה ספק אצלינו
דלכ"ע ס"ל סלק ,דהת ליכא שינוי אחרינא ,וצ"ל אי הוי רובא היה צריכי להחמיר דטע דאורייתא
הא דדחיק אביי )ש ק ,א( בשקד וסלקו ולא משו א"כ אפי' בטפי מיניה נמי צריכי להחמיר ע"ש.
סלק ,משו דאביי אזיל בתר טעמא ה"ל רוטב ע ודבריו צ"ע דהא השתא קאי אי טע"כ לאו
בשר מב"מ ולא שיי סלק וכ"כ רשב"א בסוגיא דאורייתא ,ועוד אי דאורייתא מחמרי' בספיקו עד
דזרוע בשלה )צח ,ב( ולעול אביי נמי אית ליה סלק נ"ט ,והכוונה הוא כ דיש פוסקי סוברי לא אסרה
תורה אלא ממשהו ולא פליטתו ונמצא לפליט' לא
והקשו שפיר. צרי אפילו חד בתרי מה"ת ,וע"ז כ' רשב"א דטעמו
„.ÁΘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ „‡Ò‡ È"¯‰Ó ˙"¢· Ï‡Â˘‰ ȯ·„ È"ÙÚ .
.[˘ 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Á ˙"¢ 'ÈÚ] .‰
.Ì˘ ‰¯Ú‰·Â ˜"È˙Î ‡"Ú¯ 'ÈÁÓ · ,Áˆ ÔÈÏÂÁ ["¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ"] "‡"Ú¯ ˙¯Â˙" ‰‡¯ .Â
.‡Ò 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"È·Â ˙"¢ 'ÈÚ .‡ ‰¯Ú‰ ˘"ÈÈÚ ‚Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì‚ ‡·Â‰ Â"‰ Â"ËÙ ˙¯ÂÒ‡ ˙ÂÏÎ‡Ó 'ω .Ê
