Page 202 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה פט ‪ÊÒ˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫ומשל ומשו"ה ס"ל לרש"י דעכ"פ קשה ליתני‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬שצ"ע בזה דברי רמב" פ"ה מתרומות הלכה‬
‫מפגל חטאת לש שלמי דבהא אינו לוקה דוקא‬
‫במפגל ממש דאהא קאי קרא לא יחשב‪ .‬וזה שיטת‬ ‫ח' שכתב באומר מותר לתרו מ הטמא על‬
‫רמב" בס' המצות )הוספות ל"ת ד( כמבואר אצלינו‬ ‫הטהור הרי הוא כמזיד ויצא לו כ מהירושלמי‬
‫)תרומות פ"ב ה"ב( כמ"ש ]הכס משנה ש [ וזה צ"ע‬
‫במ"א„‪.‬‬ ‫בודאי‪ .‬ואולי י"ל הת נהי כשוגג בדי וסבר שמותר‬
‫לתרו מטמא על הטהור מ"מ הזיד בגזל ועינו רעה‬
‫]‚‪[È"˘¯Ù ¯Â‡È·Â Ï‚ى ÏÚ ‰‡ÓÂË ˙¯ÈÊ‬‬ ‫במתנות כהונה למיתב לי' מה דלא חזי' לי וצ"ע‚‪.‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬שלהי פסחי היה קשה לרש"י למה גזרו‬ ‫]‪[˘„˜Ó· ÂÏ‚Ù˘ ÌÈ ‰Î‬‬

‫טומאה על הפגול משו חשדי כהונה‪ ,‬הא‬ ‫·‪ ‡‰‬דכהני שפגלו העתק מחי'‪ .‬רש"י שינה טעמו‪,‬‬
‫במזיד צריכי לשל משו קנס א"כ תו לא נחשדו‬
‫שיחשבו במזיד‪ ,‬ע"כ פירש"י הת מיירי שלמי‬ ‫בגיטי נ"ג ע"א )ד"ה הכהני ( פירש"י שפגלו‬
‫לש חטאת‪ ,‬וכיו שעכ"פ הקרב כשר נהי שלא עלה‬ ‫לאכול חו לזמנו כפי' פגול בכ"מ ובריש ב"ק ה'‬
‫לבעלי לש חובה‪ ,‬מ"מ הדורו הזה שלה הוא‬ ‫ע"א )ד"ה ומפגל( פירש"י ששחט חטאת לש שלמי‬
‫ואיננו נפסד לגמרי ופטור מלשל ‪ .‬ועיי' במשנה‬ ‫ועיי' פני יהושע ש ‪ .‬ולכאורה במנחות מ"ט ע"א‬
‫למל פ"ז מחובל ומזיק )ה"ד( ואיכא חשדי כהונה‬ ‫משמע כ דהוה בעי להוכיח מזה דעקירה בטעות‬
‫ומשו"ה מטמא ידי ‪ ,‬ובב"ק הוכרח לפרש חטאת‬ ‫שמה עקירה‪ .‬אלא הת בהס"ד דלא מיירי באומר‬
‫לש שלמי דפסול נמי הוא וחייב לשל לבעליו‪.‬‬ ‫מותר וא"כ שגגתו הוא שעקר הקרב לגמרי מחטאת‬
‫והא דכתב רש"י בב"ק דלא עלה לבעלי לש חובה‬ ‫לשלמי ‪ ,‬אבל למאי דמוקי אביי באומר מותר בודאי‬
‫משמע דאינו פסול‪ ,‬יפה תי' פני יהושע ז"ל דאע"ג‬ ‫ניחא טפי לפרש כסת פגול דש"ס בחו לזמנו‬
‫דפסול הוא הוצר רש"י דלא עלה לבעלי לש‬ ‫וקשה אפירש"י‪ .‬ותו בשלהי פסחי )קכא‪ ,‬א( פירש"י‬
‫חובה‪ ,‬דאי הוה עלה לש חובה אע"ג דפסול‬
‫פטורי מלשל דרעהו ולא של הקדש‪ ,‬אבל השתא‬ ‫)ד"ה משו ( שלמי לש חטאת וכ רשב" ש ‪.‬‬
‫דלא עלה לבעלי לש חובה צרי לשל ‪ ,‬ע"כ‬
‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬בזה דבאסיפת זקני הקשה המאירי‬
‫העתק מחידושי‪.‬‬
‫כהני שפגלו עברו בלאו דמחשב‬
‫‪.˜"ÙÏ „"Ú˜˙ È"·ÓÏ „"Î '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫בקדשי ואי לוקה ומשל ‪ ,‬ותי' דלאו שאי בו‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫מעשה אי לוקי ‪ .‬וקשה א"כ ה"ל לש"ס דב"ק‬
‫לשנויי משו"ה לא חשיב מפגל דבפלוגתא לא‬
‫קמיירי‪ ,‬דלמ"ד לאו שאי בו מעשה לוקי אינו לוקה‬

‫˙˘‪ËÙ ‰·Â‬‬

‫]·‪[˙¯˘Ó„ ‡È‚ÂÒ‬‬

‫· ‪ ¯ÈÊ‬ל"ז ע"ב קאמר דלר"ע משרת להיתר מצטר‬ ‫]·‪[˙ÈÏ„ ‰"„ ‡ ,ÁÏ ¯ÈÊ 'ÒÂ˙ ȯ·„ ¯Â‡È‬‬

‫לאיסור ומכל אשר יעשה מגפ היי לאיסורי‬ ‫˘‪χ¯˘È 'Â‰Ó ‚ÏÙÂÓ‰ ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙ '‰‡Ï ÌÂÏ‬‬
‫נזיר שמצטרפי אפילו בזה אחר זה ופרי הש"ס‬ ‫"‪.È‬‬
‫לר"ש דכ"ש למלקות מכל אשר יעשה למה לי ומשני‬
‫דבעי' שיזיר מכול ‪ .‬והקשו התוס' )לח‪ ,‬א ד"ה דלית(‬ ‫‪ ˙Âȉ‬כי היו נודע לי מנסיעת חביבי מוכ"ז לש‬
‫אמאי לא פרי לר"ש משרת למה לי‪ ,‬ותיר בחד‬
‫שינוי דאיצטר לתערובות דמודה ר"ש דבעי כזית‪.‬‬ ‫ע"כ מהרתי לשוב בקיצור על דברי והיות כי‬
‫וכל רואה יפלא א"כ אכתי מאי פרי הש"ס מכל‬ ‫נמצאו דברי טובי בה ע"כ אכתוב ל מה‬
‫שנתחדש לי בעני זה ומש תוכל להבי הטוב‬

‫והישר וזה הוא‪.‬‬

‫‚‪‡"Î‡Ó 'ω Ó"ÏÓ '¯ ,ÌÈ Â¯Á‡‰ ÈÏ„‚ ‰Ê· ÂÎȯ‡‰Â .‡ 'ÈÒ ˙"¢‰ ˜ÏÁ· (ÔÈÏ·ÂÏÓ Ô‰Î‰ ˜Â„ˆ È·¯Ï) È"·ˆ ˙¯‡Ù˙ ˙"¢· ‰Î¯‡· ‰‡¯ .‬‬
‫‪.„ÂÚ (ÂÚ) ‚ˆ 'ÈÒ ‡"Á ˙"„‰Ó Ó"¢ .·"È˜Ò „"Ù˘· ˈ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‚"Ó¯Ù ,‰Î 'ω Â"ËÙ‬‬

‫„‪.ÁÓ 'ÈÒ Ò"˙Á ˙·¢˙ ı·Â˜Â ËÒ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ú"Ú .Ì˘ ‰„˘ ÈÓ¯Ó Ô˙ȇ ‰ÙˆÓ 'ÈÚ .‡ ,‰ ˜"· Ò"˙Á 'ÈÁ·Â ,„¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬