Page 207 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪·Ú‬‬

‫א על גב דאיסור אכילה ליכא מכל מקו איסור‬ ‫אי לנו שיעור בפ"ע ובזה לא אמרינ איסור חל על‬
‫הנאה איכא וכנ"ל‪.‬‬ ‫ח"ש‪.‬‬

‫‡‪ Ì Ó‬הרמב" בפי' המשנה דכריתות )פ"ג מ"ד(‬ ‫‪ „ÂÚ‬אזכיר מה שצלע"ג בעני זה רפג"ה )צ‪ ,‬א(‬

‫בנקודה נפלאה‚‪ ,‬לפי שהוא סובר דאיסור‬ ‫דמבואר דבוולדות קדשי לא אתיא איסור גיד‬
‫הנאה הוה איסור מוסי כפשטות לשו ש"ס כריתות‬ ‫וחייל‪ ,‬וקשה הא משעה שנקשר הגיד על הכ נעשה‬
‫י"ד ע"א‪ ,‬והוה קשיא ליה א"כ למ"ד לוקי על‬ ‫גיד הנשה ואז אי בהולד כולו יותר הרבה משיעור‬
‫בישולו ואי לוקי על אכילתו משו דאי אחע"א‬ ‫כזית כמוב ש בש"ס וממילא שאי בכל הגיד‬
‫אמאי לא נימא מיגו דאתוס עליה איסור הנאה נוס‬ ‫ההוא שנקשר על הכ כזית והאוכל אז אותו הגיד‬
‫נמי עליו איסור אכילה‪ ,‬ע"כ השריש דאיסור אכילה‬ ‫כמות שהוא אע"פ שאיננו כשיעור זית מ"מ חייב‬
‫והנאה בבב"ח אדוקי זה בזה וכשאי אכילה אי‬ ‫דהאוכלו כולו כברייתו אע"פ שאי בו כזית חייב‬
‫מקו לאיסור הנאה‪ ,‬אע"ג דמודה הרמב" דאיכא‬ ‫כמבואר במשנה ש צ"ו ע"א ומשו קדשי לא‬
‫כא ש בב"ח‪ ,‬שהרי לא יכחיש ש"ס דלוקי על‬ ‫מתחייב עד שיאכל כזית נמצא איסור ג"ה קדי ותו‬
‫בישולו ואי לוקי על אכילתו‪ ,‬מ"מ ס"ל לרמב"‬ ‫לא פקע מיני' וצ"ע לכאורה‪ ,‬מ"מ בהא סלקינ‬
‫דבישול והנאה לא תליא אהדדי אבל אכילה והנאה‬ ‫דתרבא בחלב משו בישול איכא ומשו אכילה‬
‫תליא אהדדי‪ ,‬וכבר ביאר הפלתי ס"י פ"ז )סקי"ג(‬
‫כוונת הרמב" ‪ ,‬ואני ביארתי קצת באופ אחר‪ ,‬מ"מ‬ ‫ליכא והוא מבואר בש"ס ורמב" ‪.‬‬
‫אמת נכו הדבר לרמב" אע"ג דלוקי על בישולו‪,‬‬
‫מ"מ כיו דאי לוקי על אכילתו ממילא אי מלקות‬ ‫]„‪[‰‡ÓÁ· ·¯ÂÚÓ‰ ·ÏÁ≈Ó Â˘Ú ˘ ˙¯ ÔÈ‬‬
‫על הנאתו ולא שו איסור‪ .‬ובחיבורו לא ביאר זה‬
‫להדיא דאי לוקי על הנאתו‪ ,‬כי זהו דרכו של‬ ‫‡‪ Ì Ó‬אי אסור בהנאה‪ .‬והנה הגאו מעיל צדקה‬
‫הרמב" מה שאיננו מפורש להדיא בש"ס לא מייתי‬
‫ליה בחיבורו‪ ,‬רק לעתי רחוקי ובמקומות מועטי‬ ‫בספרו כנפי יונה רס"י פ"ז בעובדא‬
‫שכותב יראה לי כ וכ ‪ .‬וא"כ ה"נ ילמוד סתו‬ ‫שהאומני עירבו חמאה בחלב לעשות מה נרות כי‬
‫בחיבורו מ המפורש בפי' המשנה דאי מלקות על‬ ‫היה החלב ביוקר בזמנו ופשוט ליה לאוסרו בהנאה‪,‬‬
‫וס"ל להגאו דאע"ג דלאו דאכילת בב"ח לא חל על‬
‫הנאה בחלב ומתה בחלב‪.‬‬ ‫תרבא אבל לאו דהנאה חל ומ"מ לא נימא מגו דחייל‬
‫איסור הנאה חייל נמי איסור אכילה‪ ,‬דהנאה לאו‬
‫‪ È˙ί‡‰‬בפשוט מפני דברי הלח"מ שהקשה‬ ‫כולל ולא מוסי הוא אלא חומרא בעלמא וכדעת‬
‫התוס' חולי ק"א ע"א ד"ה אי' כולל כו' כצ"ל בדעת‬
‫אהרמב" נימא מגו דאתוס הנאה‬
‫לוקי נמי על אכילה‪ ,‬ונדחק לתר דרמב" ס"ל אי‬ ‫הגאו הנ"ל‪.‬‬
‫לוקי על שו הנאת בשר בחלב וכיו דלית ביה‬
‫מלקות לא מיקרי מוסי ‪ ,‬משמע מזה דס"ל דעכ"פ‬ ‫‪ Ô‰‬אמת מטע תרבא הייתי יכול לומר דנרות של‬
‫איסור דאורייתא איכא בהנאת תרבא בחלב כמו בכל‬
‫בב"ח ולא ראה דברי פי' המשנה הנ"ל דאל"ה לכל‬ ‫חלב אינ עשויי מחלב הכליות והקרב לבד‬
‫הפחות הוה מייתי ליה‪ ,‬אע"כ נעלמה ממנו לפי‬ ‫דמערבי בה כמה מיני חלבי ושומ של בהמה‬
‫שאי בה כרת‪ ,‬וא"כ שפיר איכא אי בב"ח משו‬
‫שעה„ אבל אמת להרמב" מותר בהנאה‪.‬‬ ‫תערובות דהני חלבי ובלבד בזמ שהחלב ביוקר עד‬
‫שמערבי בה חמאה מכ"ש דאיכא למיחש נמי‬
‫‪ Ô‡‚‰Â‬בדגול מרבבה ריש סי' פ"ז כתב דהמיקל‬ ‫לתערובות שארי מיני שומ וקרומי חלב שאי‬
‫בה כרת ולאו ואיסור בב"ח חייל עליה ומש"ה‬
‫כרמב" לא הפסיד כיו שאי התוס'‬ ‫אסרו הגאו בהנאה דאפי' על אכילתו לוקה‪ .‬אלא‬
‫חולקי להדיא לאסור בהנאה‪ .‬ובודאי המורה ובא‬ ‫דזה ליתא דנהי משו תרבא ליכא כנ"ל מ"מ משו‬
‫כהגאו ז"ל אי מזחיחי אותו‪ ,‬אבל אי קמיה דידי‬ ‫נבלה איכא דהא רוב בהמות של אינ נימולי אינ‬
‫אתי אני אוסר כהגאו כנפי יונה הנ"ל‪ ,‬וכ משמע‬ ‫נשחטי וה"ל איסור נבלה ואי אי' בב"ח חל על‬
‫בהרבה מ גדולי אחרוני דתרבא בחלב אסור‬ ‫מתה ואפי' הכי אסרו הגאו בהנאה וע"כ סבירא ליה‬
‫בהנאה לתוס'‪ ,‬ויפה נתעורר מעלתו במה שראה‬

‫‚‪.Ì˘ ÌȯÎÊ ‰ Ì"·Ó¯‰ ȯ·„Ï ÔÈÈˆÏ Â È·¯ ˙ ÂÂÎÂ Ì˘ Ì"·Ó¯‰ ÔÂ˘Ï Ì‰ "‰‡ÏÙ ‰„˜ " ÌÈÏÓ‰ .‬‬
‫„‪Ì"·Ó¯‰ ‰˘˜˙ ‰ÓˆÚ Â˙È˘Â˜„ ‰ ˘Ó ÌÁÏ ·¯‰Ó ÂÓÏÚ [Ì"·Ó¯‰] ·¯„ ÈÏÈÓ È ‰Â :ÂË ˙‡ ÊÙ 'ÈÒ ‰Î¯· ˜ÈÊÁÓ· ‡"„ÈÁ‚‰ ·˙Î ÔΠ.‬‬

‫·‪.˙ÂÎȯ‡· ˘"ÈÈÚ ,‰ ˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ‬‬