Page 208 - 2
P. 208
Ì˙Áתשובה צב ‚Ú˜ ¯ÙÂÒ
לישתמיט מקו דהנות שמ בנר חייב משו מבשל,*‰ בפ"מ בש רשב"א דתרבא בחלב נעשה נבלה מה"ת
ולא משמע דתליא זה בפלוגתא מלאכה שאצ"ל, ככל בב"ח וכ הוא ברשב"א והרא"ה בהדיא.
אלא לכולי עלמא לית ביה משו מבשל ,א על גב והשתא אי ס"ד לית ביה איסור הנאה ואיסור אכילה
דלגבי בשר בחלב סבירא ליה לגדולי אחרוני דהוה נמי ליכא ,א"כ לעני מאי אמרינ חנ"נ מה"ת ,אע"כ
מבשל מכל מקו מלאכת שבת בעינ שיהיה כיוצא
בה במשכ וש היה בישול הסממני שדבר ס"ל דאסור בהנאה מיהת וכ ראוי להורות.
המובשל הי' בעול והיו צריכי לו וכל בישול
שכיוצא בזה חייב עליו אפילו כלי מתכת עיי מג ‡ Íנר קרויז"ל שנאסר כנ"ל ונתערב יבש ביבש
אברה סי' שי"ח ס"ק י' בסופו יעוי ש .ומה
שהניח ש בצ"ע כתבתי על הגליו ש"ע שלי וז"ל באחרי ,פשוט הוא שבטל דאי כא דבר
ק' זה נתיישב בו הלח"מ ש )הל' שבת פי"ב ה"א( שבמני אלא דוקא נר חנוכה שבכל לילה מוני מני
ומיהו מלשו רש"י שבת ע"ד ע"ב ד"ה דשדי סיכתא הנרות למצותו וג על זה פליג ט"ז באו"ח סי'
כו' ובד"ה דמרפי רפי' כו' ]משמע[ Âשאי בישול תרע"ג סק"ו אלא שבתשובת שבות יעקב )ח"ב סי' לב(
יישב קושיתו ונכו הוא .‰ועיי ש ויעיי לשו מג
אלא על ידי משקי .עד כא לשוני בגליו . אברה ש סק"ט .ומה שכתב מעלתו בזה לא ידעתי
Ó"ÓÂעני בישול בשבת הוא שצרי להדבר מה היה לו.
המתבשל ועכ"פ נשאר בעול ,משא"כ ‰ ‰Âאפי' להגאו דגול מרבבה הוא לא מיירי
כשכלה והול ואחר הבישול לא נשאר בידו מאומה
אע"פ שמ"מ בישל הדבר ההוא ולעני בב"ח עשה ]אלא[ מהנאת הדלקה אבל נר קרויז"ל
תועבה דרחמנא קפיד אמעשה הבישול ההוא ,מ"מ להדליקו בידי כבר ראו עיני מעלתו במ"ש גדולי
בשבת פטור דלא הוה כעי בישול סממני .Êוכיוצא אחרוני ז"ל ובפרט באלי' רבה הלכות חנוכה דיש
בזה בגוזז והשער הול לאיבוד רק לפנות מקו לחוש למבשל בשר בחלב שהטפה שסביבות
העור לעני גיזה בקדשי חייב משו גוזז ובשבת השלהבת מתבשלת .ומאי שהקשה מהמותר השמ
פטור משו דלא הוה במקדש כמ"ש המג"א סי' ש"ג שבנר ושבקערה אי הותר בשבת )שבת מד ,א( הא
סקכ"ב דג הריב"ש )סי' שצ"ד( Áלא החמיר רק משו ה"ל מבשל בשבת ואסור באכילה ליומיה ,מא
דס"ל דעורות תחשי היו גוזזי ולא צרי לשערות, דרמיא האי לא חש לקמחיה הא מיירי שנת השמ
וכבר פליגי וסבירא להו דמנ"ל דגזזו עורות תחשי וג הדליק הנר בע"ש מבעוד יו ואפי' א מתבשל
כלל דילמא בשערותיה היו עושי מה כיסוי והול כל השבת מותר אפי' לכתחלה לית קדרה
לאהל ,עיי קרב נתנאל )פ"י אות לא( ועמ"ש רש"י על הכירה ע השמש והוא מתבשל והול כל
שבת קי"ז ע"ה ד"ה דשקיל ליה בברזי ועיי מג"א השבת ,והכא לא שיי שמא יחתה שהוא אינו חפ
בש מהרש"ל סי' תצ"ז סק"ו גבי צידת דגי וכ בבישול השמ ובשג בלאו הכי נמי מותר השמ
בדישה וסחיטה שני בני אד סוחטי בשבת זה שבנר לא נתבשל מעול רק הטפה שסביב שלהבת
מאבד המשקה וזה מכניסה בכלי זה פטור וזה חייב ואותו כבר כלה והל לו ולא נותר ממנו מאומה
מפני שזה המאבד אינו עושה כדר שהיו דשי ואפי' א הי' ש סמו לפתילה שמ שנתחממו
במשכ ועיי מ"ש תוס' )שבת קיא ,א( גבי מסוכרייתא והפשרו זהו בשולו אותו נתבטל ברוב אותו שרחוק
דנזייתא וא כ הכי נמי בשבת לא מיחייב משו מ הפתילה כי ידוע הוא שאי רוב השמ שבנר ח
מבשל אלא משו הבערה ולעני בשר בחלב אפשר וכמה פעמי הנר דולק בקערה ותחתיות השמ קפוי
דהוה בישול וכ מבואר להדיא בלשו כנפי יונה
מפני הקור.
ש ,ואי להארי יותר בזה.
][Á"·· ÔÓ˘· ¯ ˙˜Ï„‰
‡ Ì Óאע"ג שכ הוא מ"מ בודאי המדליק נר בשבת
אי בו משו בישול רק משו הבערה ולא
.Ï˘·Ó ÌÂ˘Ó ·ÈÈÁ„ ‚¯Â· ËÂ¯Ó Ì"¯‰Ó Ì˘· · , ˙ÂÓ·È ˘"‡¯‰ 'ÒÂ˙· .*‰ .ˆ 'ÈÒ ‰Ê ˜ÏÁ· ÔωÏ ÁÚ˜ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‰
.Á ˙‡ ËÒ 'ÈÒ ·"Á ̉¯·‡ Ú¯Ê 'ÈÚ .Ò"˙Á‰Î ¯‡Â·Ó ·"˜Ò · ÏÏÎ Ì„‡ ˙Ó˘ ·Â .‡ 'ÈÒ Ë"ÂÈ È È„ Á"‡ ·"Ó‡ 'ÈÚÂ
.Ì˘ ˙·˘Ï ÌÈ˘Â„ÈÁ· Î"˘Ó Ì‚ ÔÈÈÚ Ô‡Î Â È·¯ ȯ·„·Â .Ú"¢‰ ÔÂÈÏ‚· ÒÙ„ ‰ È"ÙÚ Ô˜Â˙ .Â
È„ÈÓ „È·Ú ‡Ï Ï¢·‰˘ ‡Îȉ Ï·‡ ,ÂÏÎ‡Ï ¯˘Ù‡ Ï¢·‰ È"Ú˘ ‡˜Â„ ‡Â‰ Á"·· ÔÈ ÚÏ Ì‚ Ï¢·„ ÁÏ 'ÈÒ ‡"Á ·˜ÚÈ ˙·˘ ˙"¢· ÔÈÂÚÈ .Ê
'ÈÒ [Á"ÏΉ Ï˘  ˙Á ‰"ˆ¯˙ ‚¯·¯·ÏÈÊ È"¯‰Ï] Ô Ú¯ ‰ÏÚ ˙"¢· Ìχ .Á"·· Ï¢· ÏÚ ·ÈÈÁ  ȇ ‰ÏÈÎ‡Ï È‡¯ ‰È‰È Ï·Ӊ˘ ÔÈ ÚÏ
˙„ÏÂ˙· Ú"Ú .˙ÂÙÒ‰ ˙ÂÓÏ˘‰· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .Ì˘ ‡"¯Ê 'ÈÚ ‡ , ˙ÂÓ·È ˘"‡¯‰ 'ÒÂ˙· ‰"Π,‰"‰ „"Ù ˙·˘ ÈÓÏ˘Â¯ÈÓ Ò"˙Á‰ ÏÚ ¯ÈÚ‰ Ë
.·"Î˜Ò ‡"‚ÓÏ ‚˘ 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Á ˙‰‚‰· ˘"·È¯‰ ȯ·„ ÏÚ Â È·¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .Á .‡ 'ÓÚ ˙·˘ [˜ ¯Ù Â"ʯ‚‰Ï] ·‡Ê