Page 212 - 2
P. 212

‫‪ Ì˙Á‬תשובה צג ‪ÊÚ˜ ¯ÙÂÒ‬‬

 ‫]‪[ÌÈ ÈÓ '· ‡ „Á‡ ÔÈÓ Â‰ ȇ ‰Ó‰·Â ÛÂÚ‬‬       ‫ואת"ל שהיה העליונה אולי יש ס' ולא הוה נמי רק‬
                                              ‫מב"מ איסור דרבנ ‪ ,‬ונצר לזה דלכמה פוסקי הנ"ל‬
‫‪ ˘"Ó‬מעלתו אי עו ע בהמה הוה מב"מ‪ .‬ורצה‬          ‫לא נאסר אלא כדי קליפה וא"כ כשנצלה אותו העו‬
                                              ‫צלי קדר כל אחד בפ"ע נתבטל בס' האיסור הבלוע‬
‫להוכיח דהוה מב"מ בי בטעמא ובי בשמא‪,‬‬           ‫בקליפתו נמצא דכבר קליש ליה איסורא טובא‪,‬‬
‫בטעמא מש"ס סו ע"ז )עו‪ ,‬א( דקאמר כל יו נעשה‬    ‫מצור לזה שכבר היה מקו להתיר ג עיקר‬
‫גיעול לחבירו אי בשל ליה חטאת האידנא הדר‬       ‫הטריפות דהיה שומ טהור סות אלא שהיה קצת‬
‫מבשל ביה שלמי והקשו תוס' )קיב‪ ,‬א ד"ה הלכתא(‬   ‫ספק בזה‪ ,‬מכל הלי הוריתי שיסירו א' מהאוזות‬
 ‫והרא"ש )סי' כ"ט( בחולי ‪ ,‬מ"מ נאסרו השלמי‬     ‫החמשה הנותרי ואות הארבעה יבשלו כל אחד‬
‫דחטאת אינו נאכל אלא לזכרי כהונה‪ ,‬ותי' דמב"מ‬   ‫בקדרה לבדה ויעלה על שולחנות נפרדי באופ‬
‫הוא ואוקמו אדאורייתא ע"ש‪ ,‬והשתא קשה תינח‬
‫חטאת בהמה ע שלמי אבל חטאת עו מא"ל‪,‬‬                     ‫שלא יבואו שני ליד אד אחד‪.‬‬
‫אע"כ דהוה ליה מב"מ בטעמא עכ"פ‪ ,‬ומ התורה‬
                                                       ‫]¯‪[ˢ‰ ͯ„ ˙ÂÚÈÏ· ·Â‬‬
                 ‫חד בתרי בטל‪.‬‬
                                              ‫‪ ˘"Ó‬מעלתו לפקפק על תשובת שבות יעקב הנ"ל‪,‬‬
‫‪ „"ÚÙÏ‬הא מיהא החוש מכחיש שיהי' עו ובשר‬
                                              ‫דכיו דרוב בליעות דר הושט א"כ י"ל יותר‬
‫בהמה חד מינא בטעמא ומהנ"ל לק"מ‬                ‫דנכנס דר הושט וניקב איברי הפנימי ממה שנאמר‬
‫דודאי הא דפשיטא להש"ס דהיו מבשלי ג חטאת‬        ‫שניקב בתו חלל הגו לדעת הב"ח והש" דבעו‬
‫ברגל דפרי כ"כ בפשיטות‪ ,‬דלמא אה"נ דמתניתי‬       ‫שאי דרכו להתחכ לא אמרינ שנכנס דר הגו‬
‫דבשל בו מקצת הרגל יבשל בו כל הרגל לא קאי‬
‫אלא אשלמי היינו משו דסתמא קתני כל מה‬                          ‫אלו דברי מעלתו‪.‬‬
‫ששיי ברגל ומשו דשכיחי ביה קרבנות טובא‬
‫כמ"ש רש"י בזבחי ‪ ,‬וכל מי שיש לו להביא חטאת‬    ‫‪ ‡Ï‬ידעתי לאיזה ב"ח וש" רמז‪ ,‬כי מ"ש בסי' נ"ח‬
‫מביאו ג"כ ברגל מפני שיוצאי בו י"ח שמחה כמו‬
‫בשלמי כמבואר בחגיגה ח' ע"א‪ ,‬משא"כ בעופות‬      ‫סק"ד הת בנתחב הקו בעובי בשר היר שאי‬
‫שאי יוצאי בו ידי חובת שמחה אפשר דלא הי'‬       ‫דרכו של עו להתחכ כ"כ עד שהיה נדחק בעובי‬
‫שכיחי ברגל ואי הוה מייתי ליה הוה צרי מריקה‬    ‫היר בקופא‪ ,‬ואה"נ בחודו ג בעו כשר‪ ,‬ובחלל‬
‫ושטיפה באמת‪ ,‬ומתני' דזבחי לא מיירי מינייהו‬    ‫הגו ג בעו וקופא לגו יש להסתפק כי עינינו‬
 ‫משו דלא שכיח ואמנ בספר טהרת הקדש לזבחי‬       ‫רואות שיותר מתפש בעפר בכריסו מהבהמה ולא‬
‫הקשה ק' זו אבשר שור ואיל ועז למא דאזיל בתר‬
‫שמא ולא תי' כלו ובחי' למס' חולי הארכתי‬                  ‫אמרו אלא ביריכו ובקופא לגו‪.‬‬

   ‫בישוב קושיתו ואי כא מקו להעתיק זה‪.Ê‬‬        ‫‪ ˘"ÓÂ‬רוב הבליעות דר הושט לא נאמר דבר זה‬

            ‫]·˘¯ ‪[‰Ó‰·Â ÛÂÚ‬‬                    ‫אלא בדברי הנבלעי אלא שהספק א דר‬
                                              ‫הושט או דר הקנה‪ ,‬כגו מחטא דאשתכח בכבדא‬
‫‪ „ÂÚÂ‬מייתי מעלתו ראיה דבשר עו ובהמה חדא‬        ‫או בריאה‪ ,Â‬אמרינ רוב הנבלעי דר הפה אינ‬
                                              ‫נבלעי דר הקנה כי א דר הושט‪ ,‬א"נ להקל‬
‫הוא בשמא‪ ,‬מאותו הראיה דמייתי הראב"ד‬           ‫לומר שנכנס דר הושט ולא ניקב ובא להקרקב‬
‫דחלב ובשר מב"מ מדחייב על החלב משו אמה"ח‪,‬‬       ‫כמ"ש רשב"א הובא בש"ע סי' מ"ח וש" ש‬
‫ש"מ בשר מקרי‪ ,‬א כ אותה הראיה יש נמי לבשר‬       ‫סקל"ח עיי ט"ז סקט"ז אבל לומר שנכנס דר‬
 ‫עו אי לאו דמתקרי בשר לא היה חייב עליו משו‬     ‫הושט וניקב מה שאי דרכ כ שרוב הנכנסי דר‬
‫לא תאכל הנפש ע הבשר‪ .‬אלו דברי מעלתו‬           ‫הוושט נכנסי דר נכונה בלי פגע א"כ עכ"פ ס'‬
‫ותמהתי עליו‪ ,‬מה עני זה לזה נהי דבשר עו מקרי‪,‬‬  ‫שקול הוא לתלות שנכנס דר חלל הגו ‪ ,‬ואי זה‬

                                                                 ‫צרי לפני ‪.‬‬

                                              ‫‪.ÊË 'ÚÒ ÂÏ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ú"¢ ‰‡¯ .Â‬‬
                                                  ‫‪.‡ ,·È˜ ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ '¯ .Ê‬‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217