Page 209 - 2
P. 209
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˜„Ú
ביטול איסורי משערי בכל הקדירה מ"מ לאסור ][ÌȯΠ˙¯„˜ ˙Á˙ ˘‡ ˙ÈÈ˙Á
החיתוי מטע זה אינו אלא חומרא בעלמא.Ë
˘"ÓÂמעלתו במה שכתב הפלתי על מה שכתב
ÒÙ‡ÏÂהפנאי פה תהיה שביתת קולמסי עד פע
רמ"א סי' ס"ו לחתות אש תחת קדרות נכרי
אחרת אי"ה אתעלס באהבי כיד ה' הטובה אינו אלא חומרא בעלמא ,לא ידעתי מה נתלבטו בזה
אי אפשר לומר שיהיה אסור מדינא הא איכא כמה
ואחתו בברכה א"נ. ספיקות א בישל חלב מעול או א הוא ב יומא
·"Ù˜ ÌÁ Ó ‰"Î '„ ÌÂÈ ·"Ù ˜"˜Ï ÍÂÓÒ Ô‚¯ÚÈ ‰Ù וא ליכא ס' במאי דנפיק מיניה ,אע"ג דלעני שיעור
.˜"ÙÏ
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙˘‚ˆ ‰·Â
] [Û‚‰ ÏÏÁ· ËÁÓ ‡ˆÓ
תמה על הגאו שבות יעקב שג הוא סיי בסו ˘Â‡ÒÎ ÌÓ¯˙È ‡„ÁÏ ‡‚ÒÈ Â˙¯Â˙ ÌÂÏ˘Â ÂÓÂÏ
תשובתו וז"ל וא דיש לומר דאי זה מקרי ספק ˜È˙Ú ‡ÏÓ È˙„Á ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙ È·È·Á ‰"‰  ¯˜Â
גמור כיו דרוב פוסקי ראשוני ואחרוני ס"ל ˜"˜„ Ó"¯Â „"·‡ È" ¯È‡Ó 'Â‰Ó ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ·¯‰
דצרי במליחה ס' א הוא שומ וכו' ,מ"מ במקו
הפסד גדול כזה וסעודת מצוה הוריתי להקל עכ"ל. ·‡.‡"ÚÈ ÈÈ
אני אומר במחילת כבודו שכח מה שכ' הוא עצמו ÌÈ˙˘ ˙ÂÚ·˘ ‰Ê È·˙ÎÓ Â„ÈÏ ÚÈ‚‰ ¯·Î È˙Ú„Ï
בספרו מנחת יעקב שרוב הראשוני ס"ל כהראבי"ה ÏÚ ‰ÓÈ˙ ‰Î Á„ '‡ ÔÓ Â·˙ÎÓ ÌÚÂ È ÚÈ‚‰ Ê"Á‡Â
ע"ש ריש כלל ל"ח ,וכ"כ רמ"א בעצמו ש בתורת
חטאת כלל ל"ח סימ ב' וזה לשונו אבל במליחה ‡.¯‡Â„ È·‰ ¯ÂÁÈ
דרוב הפוסקי ס"ל דאינו אוסרת רק כדי קליפה רק
שאנו מחמירי לשער בס' מ"מ לא נחמיר כ"כ לומר ][‰ÙÈϘ È"Ú ‰ÁÈÏÓ
ג"כ חנ"נ .וכ השיב לי מהרמ"פ בתשובה דבמקו
הפ"מ יש להתיר במליחה ע"י קליפה עכ"ל .וכ"כ ‰ ‰Âאשוב בקצרה על דברי תורה כיד ה' הטובה
עוד ש אח"ז בסי' ג' יע"ש‡*. עלי אודות הנמצא בתשו' שבות יעקב ח"ב
סי' ק"ט בעגל שנמצא קו בחלל הגו ונמלח צד א'
‰ÊÂלשו מהרא"י בהגהת ש"ד סי' ל"ח אות ב' על מהעגל ע בשר הרבה והוא הפ"מ וצור סעודת
מצוה .והתיר מטע ס"ס דלמא לא ניקב אחד
מ"ש ש"ד וכ ראיתי מעשה כמה פעמי לשער מאיברי הפנימי ,ואת"ל ניקבו דלמא הלכה
בס' ,כתב בהגה' וכ קבלתי דהכי נהיגי' לאסור כראבי"ה וסייעתו דכל מליחה בקליפה ,והכא לא הי'
מליחה בס' וכ לבטל בס' ולא בעי קליפה ,ואע"ג אפשר לקולפו והתירו אלו דברי הגאו שבות יעקב.
דרבותינו טובא פליגי עליו והנהו דאזלינ בתריה ואחד מגאוני זמנינו‡ מפקפק עליו לצר דעת
ברוב דוכתי ,מ"מ כא תפוש עיקר לשווייה מליחה ראבי"ה דיחידאה הוא נגד כל הפוסקי ,ואי ס"ד
כבישול משו דמלתא דפסיקא היא ,ול"צ לתת דמחשב ספיקא א"כ בכל איסור דרבנ שנמלח נתיר
דברינו לשעורי כמ"ש ראבי"ה שצרי להעמיק יותר בקליפה אפי' שומ משו ספיקא דרבנ לקולא ,אלא
בחלב השומ מבכחוש ודבר זה תליא תמיד באומד ע"כ אי לסמו על שבות יעקב בזה ונסתפק מעלתו
הלכה כמא ופלפל בחכמתו בדברי הראוי לו.
הדעת וכו'.
]„[‰ÙÈϘ· ‰ÁÈÏÓ Ï΄ ÌȘÒÂÙ‰ ·Â¯ ˙Ú
ÈÏÂÏÂדמסתפינא הייתי אומר שט"ס הוא בשבות
‡ ¯ÓÂאני כי הרב המפקפק הפריז על המדה באמרו
יעקב במ"ש רוב פוסקי הראשוני
והאחרוני תיבת ראשוני צרי למחוק ורוב שהראבי"ה הוא דעת יחידאה .ובאמת כי אני
.Ó 'ÈÒ ·"Á χÈÎÏÓ È¯·„ ˙"¢ 'ÈÚ .‰Ê· Ôȯ‰Ê ÌÏÂÚ‰ Ôȇ„ Ê"Ë˜Ò ÊÙ 'ÈÒ ·Ëȉ ¯‡·· .Ë
˙˘‚ˆ ‰·Â
‡.·˙ÎÓ ‰"„ Î 'ÈÒ ‰Ú„ ‰¯ÂÈ ‡Ó˜ È"·Â ˙"¢ ‰‡¯ ,‰„‰ȷ Ú„Â ÏÚ· Ô‡‚‰ ‡Â‰ .
‡*.È"·Â ‰ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó „È 'ÈÒ ‚"Á ˙"¢‰ ˜ÏÁ· Ìȯه ˘‡¯ '¯Â .ԇΠ¯"„ ‡È·‰˘ ·"˜Ò ‡ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù· ÔÈÂÚÈ .