Page 217 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪·Ù‬‬

‫שנפרצה וכ' הרמב" ריש ב"ב שכל זה מטע ביטול‬ ‫מבטלי' זא"ז‪ ,‬והא דלא קיי"ל ]כר"ל[ היינו שהוא‬
‫במאתי וק' הא היתר בהיתר כיוצא בזה לא שיי‬ ‫מב"מ‪ ,‬אבל בא"מ שהטע מתבטל בס' חלקי וזיל‬
‫הכא ליכא טע חלב וזיל הכא ליכא טע ד ואי‬
‫ביטול‪.‬‬ ‫כא טע"כ ובטול‪ ,‬ואע"ג דגבי מצות אפילו א"מ‪,‬‬
‫כגו פסח מצה ומרור אי מבטלי ‪ ,‬הת ליכא ס'‬
‫‪ È˙ȇ¯Â‬להעט"ז שבש" י"ד סי' רצ"ט יהיב טעמא‬ ‫ואיכא טעמא של כל אחד‪ ,‬אלא דאי לאו דמצות אי‬
‫מבטלי והיה גופו של כל אחד בטל בחברו ולא היה‬
‫אחריני והש" תמה עליו ויותר יש לתמוה‬ ‫רק טעמו הנרגש בזה אי יי"ח מצה‪ ,‬דבעי' עיקר‬
‫משער בכור ונזיר שלהי תמורה דאי לאו דעביד‬ ‫האכילה ולא כזית טע ‪ ,‬משו"ה אמרי' אי מצות‬
‫כציפורתא הוה בטיל‪ .‬והנה בתי"ט ריש שקלי‬ ‫מבטלי ואי גופו בטיל וטעמו הרי ליכא ס' א כ‬
‫הקשה ניל מבב"ח דליבטל היתר בהיתר ותי' חדוש‬ ‫יי"ח בו‪ ,‬משא"כ בחלב וד דאיכא נמי ס' הרי בטיל‬
‫הוא‪ ,‬וקשה לי הלא זה החידוש דאי תרי כולי יומא‬ ‫טעמו‪ .‬זהו סברת הרא"ש‪ .Á‬ומה דמייתי עוד ממשנת‬
‫לא שיי אלא אי ניל מיני' איסורי המתבשלי‬ ‫ערלה מעלה את הכלאי היינו לפי פי' הרע"ב וע"ש‪.‬‬
‫ויהבי טעמא אבל לעני ביטול חוט בבגד לא שיי‬ ‫ומ"מ ג לפי' הרמב" אי תיובתא דהוא מיירי באי'‬
‫האוסר עד מאתי אבל לא במתבטל בס' כיו דליכא‬
‫זה החידוש ואי לו עני ‪.‡È‬‬ ‫טעמא נתבטל אפי' בחרסי הקדרה או באי' או במה‬

‫‪ Î"Ú‬הנלע"ד דאה"נ דהיתר בהיתר ילפינ מבב"ח‬ ‫שיהיה עכ"ל בחי' ש ‪.‬‬

‫ומש"ה בטיל עצי נקוב וכה"ג והיינו דבר לח‬ ‫]·‪[¯˙ȉ· ¯˙ȉ ÏÂËÈ‬‬
‫המתפשט דומיא דבב"ח‪ .‬אבל חוט בבגד שאינו‬
‫מתפשט‪ ,‬ונהי שער בכור ונזיר דהוי איסור בהיתר‬ ‫‪ ÔÈ ÚÓÂ‬ביטול היתר בהיתר‪ Ë‬לא ידעתי לו מציאתו‬
‫אפילו בכה"ג בטיל‪ ,‬מכל מקו היתר בהיתר‬
‫שתערובתו גורמי לו איסור אינו מתבטל כיו שלא‬ ‫כי מה דקיי"ל )כלאי פ"ט מ"א( צמר גמלי‬
‫מצינו כיוצא בו‪ ,‬וצדקו דברי העט"ז ע דברי‬ ‫מבטל צמר רחלי נראה דזה לא מקרי היתר בהיתר‬
‫תוספות ורא"ש‪ ·È‬ועולי בקנה א'‪ .‬ומ"ש הש" ש‬ ‫להיות מב"מ‪ ,‬כיו שצמר רחלי הוא אסור לעול‬
‫דבב"ח יבש ביבש בטל לא ידעתי לו מציאות לבב"ח‬ ‫לערבו ע פשת א"כ לעול ש אי' עליו ואיננו‬
‫מינו ע צמר גמלי ‪ .‬וחלב ע מי או בשר ע‬
‫ביבש ביבש בדאורייתא‪.‚È‬‬ ‫היתר בטיל כמו צמר גמלי ע רחלי ‪ .‬ועיי' תשו'‬
‫צ"צ )סי' פ( שבמג"א סס"י תמ"ז )סוס"ק מה(‪ .È‬אלא‬
‫‪ ÔÈÈÚÂ‬בתשו' הרשב"א סי' רנ"ט בדברי השואל‬ ‫שהרי" החמיר לעני פת שאפאה ע הצלי וצמר‬
‫ופשת או בשר ע חלב א עפ"י ששניה היתר‬
‫שמיישב קושיא הנ"ל כיו שאפשר לעמוד‬ ‫פשיטא דלא מקרי מב"מ דרחמנא הקפיד על‬
‫עליו ע"י צביעה לא שיי ביטול‪ .‬וצ"ל התוס' ורא"ש‬ ‫תערובת ומ"מ מטע אחר אמרינ בגד שאבד בו‬
‫דלא תרצו הכי ס"ל דצביעה אינו מועיל לכלאי‬ ‫כלאי אי לו ביטול משו ששניה היתר וע"י‬
‫דאורייתא דאימר נתר אמרינ ולא ודאי‪ .‬ונעל זה‬ ‫תערובת נאסרו א"א שיהיה תערובת גור היתר‪,‬‬
‫דה"ל שני הפכי בנושא אחד ולא מטע מב"מ‪.*È‬‬
‫מהט"ז י"ד סי' ש"ב ססק"ג יע"ש‪.‬‬
‫‪ ˙Ó‡·Â‬צ"ע בזה מעצי נקוב בכר שמותר כל‬
‫]‪[Ô ·¯„Ó Â‡ ˙"‰Ó ÏË·  ȇ  ÈÓ· ÔÈÓ‬‬
‫שלא הוסי מאתי וכ מחיצות הכר‬
‫‪ ¯ÂÊÁ‬לשלפנינו דהמציא ר" מזה בנדרי דאיסור‬

‫שסופו להיות היתר ה"ל ע היתר כמו מב"מ‬
‫אלא שלפי שעדיי אינו היתר צרי שיהיה העצ‬
‫מב"מ ואני נבו א ס' זו דאורייתא או דרבנ ‪.„È‬‬

‫‪.˘"Ú Ï" ‰ Á"ˆ 'ÈÒ ¯"Ó‚„Î ‡Ï„ ԷÂÓ ËÂ˘Ù ‡Â‰Â Ì„‰ ÌÚË ÔΠ:Ï"‰Ê· ¯Á‡ ͢Ӊ ˘È Ì˘ 'ÈÁ· Âχ .Ì˘ Â È ÙÏ˘ 'ÈÁ· ‡ˆÓ Î"Ú .Á‬‬
‫‪‰"„) Ì˘ 'ÒÂ˙ ·˙Î ¯·Î ‡ÓÚË· Á"„È ‡ˆÈ„ ÌȘÒÂÙÏ .Ú"Ó Â· ÌÈÈ˜Ï Ú"ÎË· Á"„È ‡ˆÂÈ Ì„‡ Ôȇ„ (‰ÏÁ 'ω) Ô"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘Ï Â‰Ê‬‬

‫‡‪.Ë¢Ù Ê"‡Ê ÏË·Ï ÌÈÚÈÈÒÓ ÔȯÂÒȇ˘ ËÂ˘Ù Â ÈÓ Â È‡˘· ÔÈÓ Ï·‡  ÈÓ· ÔÈÓÎ Ï"‰ ‰ˆÓ ÁÒÙ ÌÚË ÏË·Ó ¯Â¯Ó‰ ˙¯ȯӄ (‡Ï‬‬
‫‪.ÔȯÈ˙Ó ÂÏ ˘È˘ ¯·„· Ï" ‰ Ô"¯‰ Ï˘ ÂÓÚËÏ Â Èȉ .Ë‬‬

‫‪.‡"‚Ó·˘ ˜„ˆ ÁÓˆ‰ ȯ·„ ÏÚ Î"˘Ó ʯ È"ÒÂÒ ‡"Ú¯ ˙"¢ ‰‡¯ .È‬‬
‫‪.Ì˘ 'Ú‰· '¯Â ,ʘ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"Π.*È‬‬

‫‪.Ë"ÂÈ 'ÒÂ˙‰ Ï˘ 'È˙ ÏÚ Â È·¯ Î"˘Ó ‰Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‡È‬‬
‫‪.‰ ˙‡ ÌȇÏÎ È È„ ˘"‡¯Â „‚·‰ ‰"„ · ,‰Ò Ê"Ú 'ÒÂ˙Ï Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯ .·È‬‬

‫‪.‚Ú 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ 'Á· ÔωÏ · ,‰Ò Ê"Ú Ò"˙Á 'ÈÁ· ˙ÂÎȯ‡· '¯ .‚È‬‬
‫‪˙"¢ 'ÈÚ .¯·„· ˜Ù˙Ò ‡Î‰Â .· ,ˈ ÌÈÁÒÙÏ 'ÈÁ·Â ¯Â „ί 'ÈÒ ÔωÏ ÊÈ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ô ·¯„Ó È"˘¯Î ȉ„ Ô"¯‰ ˙Ú„·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .„È‬‬