Page 221 - 2
P. 221
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˜ÂÙ
ואפ"ה אסרה רחמנא ה"ל חדוש וליכא למיל מיני' מטע הכלי נפגמה הבליעה עכ"ל .משמע קצת כאלו
כלל ,נמצא ב' דיבורי רש"י עולי כהוג בסגנו אחד פגו בעצמו ויע"ש בלשונו בד"ה והכא אסור וכו'
באופ שנראה לרש"י רוב נפגמי בדופני כלי אפי'
ביומיה מכ"ש אחר לינת לילה ויפה הקשו תוס' סו משמע קצת כשיטת הר" ויש לדחוק וליישב.
ע"ז הנ"ל לשיטת רש"י מנותר ודלא כהר" . ][Ê"Ú ÌÈÁÒÙ· ˙ÂÈ‚ÂÒ‰ ˙¯È˙Ò ·Â˘È
][Ù"ÏË ¯˙ȉ ·'ÈÁ·Âאמרתי ליישב בהקד דהיה קשה לרש"י
ÔÈ ÚÏÂמה שהכריח הר" דאי אפשר שיפגו כ"כ סתירת הסוגיות דפסחי ודע"ז דבפסחי
אמרי' מא דאית ליה א"א דלא פגמה פורתא ס"ל
שלא יהיה ראוי לאכילת גר ,ומפני זה הוכרח חדוש הוא וליכא למיל מיניה ,ובע"ז אמרינ דר"מ
לומר שעכ"פ אינו משביח התבשיל הבא אחריו אבל ס"ל א"א דלא פגמה פורתא ואדרבא ילי מיניה
בעינו לא הוה פגו ,י"ל הרמב" יהיב טעמא להתיר דנטל"פ אסור בכל מקו וכבר תמהו בזה התוס' ש .
נטל"פ משו שלא כדר אכילת כמבואר בדבריו ולתר זה יש להקדי ב' הקדמות ,א' דמבואר דאפי'
פי"ד ממ"א ה' י"א או שאוכל האיסור אחר שהסריח א נאמר נטל"פ יהיה אסור מ"מ כל הסרוח מעיקרא
והבאיש וכו' יע"ש .ולא אתי עלה מטע נבלה כשהיה עדיי היתר ונסרח טר בואו לכלל איסור
שאינו ראויה לגר .וטעמא י"ל דס"ל לרמב" א"א לאוסרו בשו פני דלכל הפחות צריכי קרא
להלכתא קיי"ל דקרא דנבלה לסרוח מעיקרא אתיא לאוקמי לגר אשר בשערי לסרוח מעיקרא ,כמבואר
ולעני טומאה כדאיתא בבכורות כ"ג ע"ב ,ויע"ש בע"ז ש ,וא נמצא בשו מקו דרחמנא אסיר
תוס' בד"ה ואיד שתירוצ תמוה ואי )לה( ]לו[ סרוח מעיקרא ע"כ נימא חדוש הוא וא"א למיל
מוב .ולהרמב" ניחא ליה דהש"ס דע"ז קאי לר"ש
דס"ל )מכות יז ,א( כ"ש למלקות ולדידיה שלא כדר מיניה במקו אחר.
אכילת והנאת איסור דאורייתא ,כמו שמבואר
במהרש"ל פ"ג דשבועות )כג ,ב( ,מש"ה הוצר גמרא ‰ ‰Âידוע דבמלחמות מדי אשתרי להו אפי' קדלי
למימר דאתי ליה מנבלה .אבל אנ קיי"ל שלא כדר
אכילת מותר א"כ נטל"פ מותר בפשיטות אפי' דחזירי בשעת מלחמה )חולי יז ,א( ,ולא
ראויה לגר כל שהוא שלא כד"א וקרא דנבלה בסרח הוצרכה הגעלה אלא משו שהביאו למחנה אחרי
עיקרא ולעני טומאה ,ולפ"ז שפיר מצינו למימר ככלות המלחמה) .וזה מבואר היטב בסו ס' יערת
דבש חלק ב' לשיטת רמב" אבל שיטת רמב" פ'
שנפג בדופני הקדירה דעכ"פ שלא כד"א הוה. מטות )לא ,כג( אינו כ ( .נמצא אי נניח שמיד בשעת
הבליעה בדופני הכלי כבר נפג טר נבלע בתבשיל
‰"‡¯‰Âבבד"ה )לו ,א( ס"ל דקדרה של בשר אינו אחר ,נמצא כבר נפגמה הבליעה בשעת מלחמה
כשהיה היתר טר שבא לכלל איסור ,ואפ"ה ציוה
ב"י מותר לבשל בו חלב לכתחלה וכ רחמנא להגעיל ,ה"ל חדוש לאסור סרוח מעיקרא
בהיפו ·* .והרשב"א במשמרת הבית תמה מקדרות
בפסח ישברו )פסחי ל ,א( דהוי נמי היתרא בלע וליכא למיל מיניה.
ואפ"ה אסור ,ולכאורה דברי רשב"א תמוהי דהא
איהו ס"ל חמ מקרי איסורא בלע וכ"כ מג"א בשמו „ÂÚהקדמה ב' מסברא אומר אפי' יסבור רש"י דלא
בסי' תמ"ז כמה פעמי ,ועוד איהו ס"ל נטלפ"ג
בפסח אסור כמ"ש הרב"י בשמו סי' תמ"ז וכבר כתב כר" דס"ל דאינ נפג בדופני הקדרה ,מ"מ
ליכא אלא רובא אבל עכ"פ מודה רש"י דמיעוטא
קצת מזה בתשו' שב יעקב. איכא שאינו פוג בדופני הקדרה אלא בתבשיל הבא
אחריו ,והשתא בע"ז דר"מ הוא דחייש למיעוט היכי
„"ÚÙÏÂבאשר דברי הרא"ה גופיה תמוהי דהא דאפשר ע"כ שפיר ילי מהכא דנטל"פ אסור דאינו
חדוש דאיכא למימר משו חשש מיעוט שאינו פוג
עיקרא טעמא לאסור לכתחלה אינו ב"י בדופני הקדרה ציוה רחמנא להגעיל ומ"מ אי אפשר
היינו משו גזירה אטו ב"י וא"כ מה לי היתרא בלע דלא פגמו פורתא בתבשיל הבא אחריו וש"מ נטל"פ
או איסורא) .ועוד( ]וע"כ[ צ"ל סברתו דמסתמא לא שאינו סרוח מעיקרא אסור וא"ש פירש"י דע"ז.
החמירו חכמי בשלה יותר מלמ"ד נטל"פ אסור או ובפסחי קאי למאי דקיי"ל לא חיישינ למיעוט והרי
יותר מטומאה לדיד דכל הסרוח מעיקרא מותר, רובא כבר פגו בדופני הקדרה וה"ל סרוח מעיקרא
·.‡ ,‚Ò Ê"Ú Ò"˙Á 'ÈÁ '¯ .
·*.‡ ,˜ ÔÈÏÂÁ ‰"‡¯‰ 'ÈÁ· „ÂÚ ‰‡¯Â .
