Page 225 - 2
P. 225
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ˜ˆ
שהוא מונח תחת גל איננו מפרישו מקביעתו אבל ]לא[ מיירי בפירש לבית אחר ולא הותר אותו
אה"נ א פקחו הגל ומצאוהו מת ואינ יודעי א הטבעת אלא ע"י תערובות השני ומטע ס"ס ,ועקוש
הוא ישראל או עמלקי בודאי הולכי אחר הרוב הוא לומר דא"כ לא שיי לשו פירש אחד מה
לעני קבורתו דכיו שמת ,המיתה מפרישתו מחביריו לרובא דלשו פי' משמע לבית אחר ,דודאי זה
וכל דפריש מרובא פריש אפי' הוא עדיי באותו חצר בורכא דהפרישה לרובה מקרי פרוש ,וא"כ דלמא
ויעיי בתשובת רשב"א שבב"י י"ד סי' שע"ד·. באותו בית מיירי ולא הותר בפרישתו אלא ע"י
התערובות אע"כ מוכח דפשיטא להו להתוס' דאי
˜Â È˙ÓÂמושל שבתוס' ספ"ק דכתובות )טו ,ב(
לחלק בכ .
בלא"ה לק"מ ,דהת הבתי שבעיר שיש
מה דרי ישראל ויש דרי עמלקי ,ה"ל כחניות ÔÈÈÚÂבהג"ה מרדכי שלהי חולי ]רמז תשל"ז[
יש מה מוכרי בשר טרפה ויש כשרה ,שבודאי
בעינ פירש מ החניות ולחו .אבל בנידו שלפנינו שהקשו אמתני' חורי נמלי שבתו הקמה
שבחניות עצמו יש תערובות כל שפי' בחנות עצמו דמייתי ש"ס הת קל"ד ע"א ונימא מרובא פריש
באופ הנ"ל ,פשוט דמקרי פירש .ע"כ נ"ל דאוז ותי' דכל שאינו בעלי חיי כל מקו הוה קביעתו
וכמע"מ דמי ,ונתחבטו כל אחרוני בפי' דבר זה
הראשונה יצאה בהיתר. שאי לו מוב לכאור' ויעיי משנה למל פ"ב
ממשכב ומושב )הי"ד( ד"ה עוד עמדתי כו' ,וא
][„ÂÚ „ÁÓ ȯ˙· „ÁÓ ˘È¯Ù„ ÏÎ איתא לימא בקיצור הת לא מקרי פרוש כיו שלא
פרשו מגבול אותו שדה אע"כ פשוט שאי לחלק וכל
„"ÚÂהשניה שלא השאירו אחריה אלא א' ומחצה שפירש ממקומו על דר פרישה נימא מרובא פרוש,
לאפוקי א האשה בעלת הבית הניעה אוזא מאוזות
א זה מקרי רוב ,הנה לא נעלמו מעי כל חי שלה למקו אחר בלי כוונת פרישה לא מקרי פרוש
אריכות דברי פר"ח סי' ק"ט להקל בזה .והנה ממקומו ,אבל א נטלה אוזא ע"מ להפריש אותה
הרלב"ח )סי פ"ח( ד ק"ט ע"ב )ד"ה נפל(‚ מדייק מהאוזות אחרות ולקחה לעצמה לתבשיל וכדומה
מלשו רמב" שדברי הנבללי זה בזה צרי מקרי פרוש ,מכל שכ אשה אחרת שבאתה לקנות
בהיתר כפליי מהאיסור כו' ,נראה שיצא לו לחלק והגביה לש קני ונשתנה מרשות לרשות דאפי'
בכ בי נבלל לאינ נבללי משו דהרמב" בחלב לעני או"ה מהני שינוי מרשות לרשות כמבואר ס"פ
האליה כתב„ כשני בחלב הכליות כו' ושוב כתב המדיר )עה ,א( ועיי פ"ב דדמאי משנה ב' ,ויעיי
אפי' חתיכת נבלה שנתערבה בשני חתיכות כו'
משמע בחלב האליה שנבלל בעינ כפליי אבל ב"ב פ"ח ע"א.
בחתיכות בחתיכות סגי חד בתרי ואפי' לא יהיה
כפליי רק שיהיה חתיכה אחת בהיתר יתירה Ò"˘ÓÂיומא אי ראיה הת בני אד הקבועי
מהאיסור ,ועל אופ שהסביר במנחת יעקב ריש כלל
ל"ט דברי הש" סי' ק"ט ,ובטעמא נ"ל משו בחצר אטו לא ינוד ולא ינוע שו אד
דילפינ מסנהדרי והת אחד מכריע אפילו מאה בשו רגע ממקומו הלא כל החצר הוא קביעתו ולא
וה"נ באיסורא א נתערבו אפי' מאה חתיכות בק"א מקרי פריש עד שיפרשו דר פרישה לדור בחצר
כיו דאיכא א' יותר בדבר מסוי בטל מה"ת וא"א אחרת וכיו דבשעה שנפל עליו הגל חי הוא וכל מה
לחכמי להחמיר במה שמפורש בתורה כמו שאנו מפקחי הגל משו שאנו מחזקי אותו
בחזקת חי וכל זמ שהוא חי הרי הוא בכלל קביעתו
שהשריש ט"ז כמה פעמי .‰ ע חביריו באותו חצר ואיננו נדו כפרוש מה
שהרי לעול הוא נד ונע בחצר עצמו ,וה"נ מה
·‰˙ÈÓ‰˘ ÌÂ˘Ó ‡Ï ȄÈÈ ‡¯ÂÙȈ ‡È¯·Ë È ·„ ÌÂ˘Ó ÌÚˉ ¯‡Â·Ó È"·· Ì˘„ ¯Â˙ÒÏ ‰È‡¯ ‡È·Ó˘ È ÈÚ· ‡ÏÙÏ ·" :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .
ÌÚËÓ ˜ÙÒ È‰ ·Â¯ ¯˙· Ô ÈÏʇ ‡Ï Ô‰Ó „Á‡ ‚¯‰  Ú·˜ χ¯˘È „Á ÌȯΠ'Ë·„ ˘¯ÂÙÓ ‚"˜Ò Ì˘ Í"˘·˘ ‡ÏÙ ¯˙ÂÈ·Â Â˙˘È¯ÙÓ
˜·ÍÙÈ‰Ï ˘¯ÂÙÓ Î"‚ ‡"Ó˘ 'ÈÒ „"ÂÈ Ò"˙Á· È˙ȇ¯ ·Â˘ ,'ÈÁ· È˙¯‡È·˘ ÂÓÎ ‚"Úˆ Í"˘Â ‡"·˘¯ '„ ˙È˙ÈÓ‡ Ò"˙Á‰ ˙¯·Ò Û‚ Ó"Ó ÚÂ
.(„"Ú˘ 'ÈÒ Í"˘‰ ÏÚ '‰‚‰· ·˜ÚÈ Ï"‚È Â È·¯ ·˙Î ÔΠ‰"‡) .‚"ÚˆÂ
‚.Â"Ë˜Ò ‰ ˙ 'ÈÒ ‡"‚Ó 'ÈÚ :Á"·Á È˘Ϸ „ ˙ 'ÓÚ Ï˜ ¯Ù Ì"·Ó¯· ÌÈ˘Èω ¯ÙÒ· Â˙ÂÓÏ˘· ‡·Â‰ .
„˙ÂÈÏΉ ·ÏÁ· ÌÈ ˘Î ‰Èχ‰ ·ÏÁ ‰È‰ ̇ ,ÏΉ ÁÂÓ Â ‰Èχ‰ ·ÏÁÏ ˙ÂÈÏÎ ·ÏÁ ÏÙ :(„"‰ Â"ËÙ ˙¯ÂÒ‡ ˙ÂÏÎ‡Ó 'ω) Ì"·Ó¯‰ Ï"Ê .
.‰¯Â˙‰ ÔÓ ¯˙ÂÓ ÏΉ ‰ËÂÁ˘ Ï˘ ˙ÂÎÈ˙Á È˙˘· ‰·¯Ú˙ ˘ ‰ÏÈ· ˙ÎÈ˙Á 'ÈÙ‡ ,‰¯Â˙‰ ÔÓ ¯˙ÂÓ ÏΉ ȯ‰
.ÏÈÚÏ Â È·¯ ‡ȷ‰Â ‡"˜Ò ÊȘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‰"˜Ò Á"Ù˜˙ 'ÈÒ Á"‡ ÔÈÈÚ .‰